אי אפשר להתעלם שיש חשיבות עצומה למה שאנו מקבלים מבית ההורים לטוב ולרע
אנו אף יוצרים סיגנון משלנו שתלוי ברצוננו אבל הדמיון שלנו פועל שעות נוספות בהקשר לאיך הורינו
פעלו בסיטואציות של מעשי החיים ומכאן אפשר לחשוב להגות לרצות להתכוון ולשאול בעצמנו אנו.
גם אני הקטן יכול לשאול ( "אחיי" הדתיים למיניהם שימו לב) את אותם שאלות עמוקות ומבלי שאשב יום אחד בישיבה
דתית ואנו השמאלנים אהבנו אותו (אין כאן עניין של הערצה) כי הוא ניראה לנו מאד נוגע ולא התייחס בבוז
לזה שאנו לא מקדשים אדמות אבנים ולוקשים.
המרכזית של לאור במאמר, לפיה לייבוביץ קידם רפורמה בהלכה (כמובן לא משיקולים 'רפורמיים' קלאסיים). הדוגמה של ההומוסקסואלים למשל כן ראוייה, משום שהיא מבטאת שינוי מהותי ביחס להלכה.