Tumor Suppressor
New member
ביקורת מסעדה ../images/Emo71.gif מחניודה - בעיקר אווירה
הביקורת המלאה ותמונות המנות וההתרחשויות - כאן. מחניודה, התינוקת של אסף גרניט, יוסי אלעד ואורי נבון, הייתה על הכוונת שלנו זמן רב. אחת המסעדות המדוברות ביותר ברשת בחודשים האחרונים ממנה כולם חוזרים מכושפים. כמו ילדים טובים, הזמנו מקום כחודש מראש - לבר של השף, כמובן. כיאה לעולים לרגל - תפרנו טיולון סביב המאורע ועלינו הירושלימה. תחילה הסתובבנו בשוק ופיתחנו תאבון. אחרי כמה רכישות ובריחה מההמון ומהצפיפות, עברנו לצפיפות במסעדה. כלומר - מחוץ למסעדה, עם המעשנים. ב 14:00 התייצבנו והמארחת הודיעה שזה יקח כמה דקות והביאה שני שוטים של אוזו עם אשכוליות אדומות. כעשרים דקות לאחר מכן מזגו לנו קאווה כלשהי והודיעו שזה יקח כמה דקות. שתינו, חייכנו וחיכינו בסבלנות. באיחור אופנתי של חצי שעה ואחרי שראינו את שלום קדוש ופמלייתו יוצאים, הובילו אותנו למקומות המובטחים - מתחת לאף של אסף גרניט. מיד מזג למברוסקו ושאל אם נרצה תפריט או שנשים מבטחינו בו. הלכנו בנימוס על האופציה הראשונה. קיבלנו לחם בשקית נייר חמודה, עם איולי כלשהו. סביר. הזמנו: פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פטריות וים פרמז'ן (40) כל שנכתב עליה - אמת. מנה מדהימה של חמאה עם מעט פולנטה, אספרגוס בוהק ופטריות נפלאות. חבל שנגמרה כל כך מהר. מנה חובה. חבל שלא אכלנו כזו לראשונה, עיקרית וקינוח. אספרגוס עטוף בבייקון עם שמן טרפש וגבינת גרוייר (56) אכזבה קשה. בתור מאוהבת אספרגוס, רציתי לבכות על האספרגוס העצי והממש לא מבושל (ולא מספיק מקולף. באספרגוס לבן חשוב לקלף) שקיבלתי. כל המסביב היה טעים, הגיעה עם המנה גם ביצה עלומה. קלמרי ברכז רימונים, בצלים, שום ועגבניות שרי (56) מנה טובה מאוד אך מעט חריפה. הרוטב של הקלמרי היה מצוין. הקלמרי היו טעימים אך עשויים מעט יותר מדי. בשלב הזה אסף נתן הוראה לתת "פינוקים" לאחד השולחנות, על השולחן פרשו נייר אלומיניום עליו הרעיפו בראוניז, עוגה (אני מניחה שבסבוסה), קצפת, פירות יער, טראפלים, סירופ שוקולד... כל האירוע הפך לחגיגה, המוזיקה הוגברה והתמזרחה, מחיאות כפיים מכל עבר התווספו למורל. אסף נתן לברמן/דיג'יי הבית סימן והתחיל להתנגן לו השיר Tik Tok או בעברית - "שיר המקפלות", בשלב הזה השף והטבח החלו לרקוד ולקפל. חזרה לעבודה: אנטריקוט לתוך פרצוף שלכם עם הפירה הכי טוב בעולם (מנה עולה 122. התברר שאת כל המנות ניתן להזמין בגודל חצי ובמחיר חצי - שווה מאוד. הזמנו חצי מנה - 61) לתוך פרצוף? הייתי אומרת - על הפרצוף. אנטריקוט מאכזב, אנמי בטעמו ובעיקר קשה קשה קשה. בשביל חצי מנה - המנה הייתה גדולה. הייתי מעדיפה חצי מהכמות עם בשר איכותי. הפירה היה מצוין (למרות שאכלתי טובים ממנו. הפרסום מטעה...) עתה השולחן שקיבל את הפינוקים התכונן לעזוב, אך לא לפני תמונה מהירה עם השף והבעלים. מהר מאוד התמונה המהירה הזו התפתחה למאחז על הפס של השף. גרניט פינה בעדינות ובנחישות את הממאנות להתפנות וחזר לעבודה: נתח קצבים, פולנטה ומח עצם (82) הזמנו אותו עוד לפני שטעמנו את האנטריקוט והתחלתי לחשוש. לשמחתי החששות התבדו והנתח הזה היה מצוין, רך, בשרי ועם רוטב יין טעים. חבל שדווקא בשלב זה נרשמה אינפלציה משמעותית במחירי הנדל"ן בשכונת הקיבה. המח עצם, שאני נמנית גם על קבוצת המעריצים שלו - היה מיובש ממש ויצא כמו חוט קטן מהעצם. קונסומה תות, גלידת קוקוס וקרפצ'יו אננס - הקינוח האינטיליגנטי (36) הרבה מקום כבר ממש לא היה לנו, אבל יש כאלה (אהממ. הפעם, לא אני) שמתעקשים לסיים במתוק. קינוח קטן וקליל, מעוטר בפירות יער טעימים, שהתאים לסיום ארוחה כבדה מדי. הגלידה הייתה מצוינת, האננס היה מיובש ולא מורגש, סך הכל קינוח טעים. השירות: ישבנו מול השף, כך שאינטראקציה ממשית עם המלצריות - לא הייתה. אסף שאל אותנו במה נבחר וביקש החלטות ולטעמי לא היה לנו די זמן לעבור על התפריט. זה לא מפתיע - הוא לא מלצר. לזכותו ייאמר שהוא ביקש מהמלצרית כוסות מים עבורנו והעביר לי את המלח בשנייה שראה שפזלתי לכיוונו (מרשים). בכל הארוחה לא שאלו אותנו אם המנות והאוכל בסדר - ולטעמי היה מעט לא נעים להתלונן מול האדם החביב שסך הכל עסוק בהרכבת המנות שאנו אוכלים. לסיכום: אווירה. זה הקלף המנצח של מחניודה ועם זה היא מובילה. אסף נותן הוראות לגבי אילו שירים/סגנונות לשים ובאיזה ווליום, עובדי המטבח מורידים שוט פעם בשעה וכל המקום רועש, רוחש ושמח. האוכל היה לא עקבי, חלקו טוב מאוד וחלקו מאכזב. לא היה פיצוי או התייחסות ממשית לעובדה שחיכינו חצי שעה כדי להיכנס למקום שהזמנו מראש. לצורך העניין - אלכוהול הוא לא פיצוי, שנינו לא ממש נהנים ממנו. דירוג בסולם אמ אמ אמ: 8.0 מחניודה, בית יעקב 10, ירושלים.
הביקורת המלאה ותמונות המנות וההתרחשויות - כאן. מחניודה, התינוקת של אסף גרניט, יוסי אלעד ואורי נבון, הייתה על הכוונת שלנו זמן רב. אחת המסעדות המדוברות ביותר ברשת בחודשים האחרונים ממנה כולם חוזרים מכושפים. כמו ילדים טובים, הזמנו מקום כחודש מראש - לבר של השף, כמובן. כיאה לעולים לרגל - תפרנו טיולון סביב המאורע ועלינו הירושלימה. תחילה הסתובבנו בשוק ופיתחנו תאבון. אחרי כמה רכישות ובריחה מההמון ומהצפיפות, עברנו לצפיפות במסעדה. כלומר - מחוץ למסעדה, עם המעשנים. ב 14:00 התייצבנו והמארחת הודיעה שזה יקח כמה דקות והביאה שני שוטים של אוזו עם אשכוליות אדומות. כעשרים דקות לאחר מכן מזגו לנו קאווה כלשהי והודיעו שזה יקח כמה דקות. שתינו, חייכנו וחיכינו בסבלנות. באיחור אופנתי של חצי שעה ואחרי שראינו את שלום קדוש ופמלייתו יוצאים, הובילו אותנו למקומות המובטחים - מתחת לאף של אסף גרניט. מיד מזג למברוסקו ושאל אם נרצה תפריט או שנשים מבטחינו בו. הלכנו בנימוס על האופציה הראשונה. קיבלנו לחם בשקית נייר חמודה, עם איולי כלשהו. סביר. הזמנו: פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פטריות וים פרמז'ן (40) כל שנכתב עליה - אמת. מנה מדהימה של חמאה עם מעט פולנטה, אספרגוס בוהק ופטריות נפלאות. חבל שנגמרה כל כך מהר. מנה חובה. חבל שלא אכלנו כזו לראשונה, עיקרית וקינוח. אספרגוס עטוף בבייקון עם שמן טרפש וגבינת גרוייר (56) אכזבה קשה. בתור מאוהבת אספרגוס, רציתי לבכות על האספרגוס העצי והממש לא מבושל (ולא מספיק מקולף. באספרגוס לבן חשוב לקלף) שקיבלתי. כל המסביב היה טעים, הגיעה עם המנה גם ביצה עלומה. קלמרי ברכז רימונים, בצלים, שום ועגבניות שרי (56) מנה טובה מאוד אך מעט חריפה. הרוטב של הקלמרי היה מצוין. הקלמרי היו טעימים אך עשויים מעט יותר מדי. בשלב הזה אסף נתן הוראה לתת "פינוקים" לאחד השולחנות, על השולחן פרשו נייר אלומיניום עליו הרעיפו בראוניז, עוגה (אני מניחה שבסבוסה), קצפת, פירות יער, טראפלים, סירופ שוקולד... כל האירוע הפך לחגיגה, המוזיקה הוגברה והתמזרחה, מחיאות כפיים מכל עבר התווספו למורל. אסף נתן לברמן/דיג'יי הבית סימן והתחיל להתנגן לו השיר Tik Tok או בעברית - "שיר המקפלות", בשלב הזה השף והטבח החלו לרקוד ולקפל. חזרה לעבודה: אנטריקוט לתוך פרצוף שלכם עם הפירה הכי טוב בעולם (מנה עולה 122. התברר שאת כל המנות ניתן להזמין בגודל חצי ובמחיר חצי - שווה מאוד. הזמנו חצי מנה - 61) לתוך פרצוף? הייתי אומרת - על הפרצוף. אנטריקוט מאכזב, אנמי בטעמו ובעיקר קשה קשה קשה. בשביל חצי מנה - המנה הייתה גדולה. הייתי מעדיפה חצי מהכמות עם בשר איכותי. הפירה היה מצוין (למרות שאכלתי טובים ממנו. הפרסום מטעה...) עתה השולחן שקיבל את הפינוקים התכונן לעזוב, אך לא לפני תמונה מהירה עם השף והבעלים. מהר מאוד התמונה המהירה הזו התפתחה למאחז על הפס של השף. גרניט פינה בעדינות ובנחישות את הממאנות להתפנות וחזר לעבודה: נתח קצבים, פולנטה ומח עצם (82) הזמנו אותו עוד לפני שטעמנו את האנטריקוט והתחלתי לחשוש. לשמחתי החששות התבדו והנתח הזה היה מצוין, רך, בשרי ועם רוטב יין טעים. חבל שדווקא בשלב זה נרשמה אינפלציה משמעותית במחירי הנדל"ן בשכונת הקיבה. המח עצם, שאני נמנית גם על קבוצת המעריצים שלו - היה מיובש ממש ויצא כמו חוט קטן מהעצם. קונסומה תות, גלידת קוקוס וקרפצ'יו אננס - הקינוח האינטיליגנטי (36) הרבה מקום כבר ממש לא היה לנו, אבל יש כאלה (אהממ. הפעם, לא אני) שמתעקשים לסיים במתוק. קינוח קטן וקליל, מעוטר בפירות יער טעימים, שהתאים לסיום ארוחה כבדה מדי. הגלידה הייתה מצוינת, האננס היה מיובש ולא מורגש, סך הכל קינוח טעים. השירות: ישבנו מול השף, כך שאינטראקציה ממשית עם המלצריות - לא הייתה. אסף שאל אותנו במה נבחר וביקש החלטות ולטעמי לא היה לנו די זמן לעבור על התפריט. זה לא מפתיע - הוא לא מלצר. לזכותו ייאמר שהוא ביקש מהמלצרית כוסות מים עבורנו והעביר לי את המלח בשנייה שראה שפזלתי לכיוונו (מרשים). בכל הארוחה לא שאלו אותנו אם המנות והאוכל בסדר - ולטעמי היה מעט לא נעים להתלונן מול האדם החביב שסך הכל עסוק בהרכבת המנות שאנו אוכלים. לסיכום: אווירה. זה הקלף המנצח של מחניודה ועם זה היא מובילה. אסף נותן הוראות לגבי אילו שירים/סגנונות לשים ובאיזה ווליום, עובדי המטבח מורידים שוט פעם בשעה וכל המקום רועש, רוחש ושמח. האוכל היה לא עקבי, חלקו טוב מאוד וחלקו מאכזב. לא היה פיצוי או התייחסות ממשית לעובדה שחיכינו חצי שעה כדי להיכנס למקום שהזמנו מראש. לצורך העניין - אלכוהול הוא לא פיצוי, שנינו לא ממש נהנים ממנו. דירוג בסולם אמ אמ אמ: 8.0 מחניודה, בית יעקב 10, ירושלים.