ביקורת: "עדיין חיים" (Still Life)
בשעה טובה ומוצלחת [לאחר יותר מחודשיים של צפייה] הזדמן לי לראות את פרק הפיילוט של הסדרה "עדיין חיים", הידועה בלעז כ-Still Life, בהשתתפותו של ג'נסן אקלס מ"מלאך שחור". הסדרה מספרת על משפחת מורגן כשנה לאחר מותו של האח הבכור ביומו הראשון כשוטר. המיוחד: היא מסופרת מנקודת מבטו של האח המת. פסק הדין: מקצה קטן של שיפורים יהפכו את הסדרה מטובה לטובה מאוד. אתחיל בכך שאומר שמי שטבע את האמרה "כגודל הציפייה גודל האכזבה" ידע על מה שהוא מדבר. אל תבינו אותי לא נכון. הפרק לא היה מאכזב. אני עוד אצפה בסדרה כשהיא תשודר [בקיץ, לפי ההודעה האחרונה, אך הכל פתוח לשינויים] ברשת FOX. אבל, כנראה שבמשך הזמן בו חיכיתי להגעתו של הפרק אליי, התפתחו בי קצת ציפיות לסדרה, שהפרק הראשון לא בדיוק הצליח למלא. אך יש לזכור שמדובר בפרק הפיילוט. וככזה רובו ככולה עוסק באקספוזיציה והכרת הדמויות. וכשחושבים על זה, מעטות הן הסדרות שהצליחו להדליק אותי מייד אחרי הפרק הראשון. לכן אני מחכה שלושה פרקים עד שאני חורץ דיעה לגבי המשך צפייה בסדרה זו או אחרת [מלבד "ONE TREE HILL" שנשברתי בפרק השני... אל תשאלו...]. הסדרה "עדיין חיים" מספרת, כאמור, על משפחת מורגן: האבא בן, שוטר מזה 20 שנה; האמא שעכשיו החליטה לרוץ למשרת ראש העיר ושלושת ילדיהם: מקס (בגילומו של אקלס), אמילי ודייזי התיכוניסטית. מה שמבדיל את הסדרה הזו מאלפי אחרות הוא שהסדרה מסופרת מנקודת מבטו של הבן הבכור ג'ק שנהרג ביומו הראשון כשוטר. הפרק מתחיל כשנה אחרי הרצח. מקס שנעלם מהבית חזר לאחר שנה העדרות (ואנחנו מגלים כי הוא בעצם חי שנה בפריז כדי למלא את משאלתו של אחיו שתמיד רצה להיות שם)וכאן מתחילים הקונפליקטים, שבהם בעצם הסדרה (וכל סדרה או סיפור שהם) עוסקת. מקס מרגיש כי הוא היה צריך למות במקום אחיו, כי ג'ק היה "ילד הזהב" של אביו, האמא מחליטה לרוץ למשרת ראש העיר, לאחר שהמועמד המוביל נתפס עם המכנסיים למטה (תרתי משמע), אמילי שעזבה את הקולג' והתנתקה מהכל לאחר שאחיה מת. קונפליקטים נוספים הם למה הוא נרצח. ג'ק מספר לנו, הצופים, כי הוא הכיר את הרוצח שלו וביומנים שלו מצוי מידע שהוא לא רוצה שמשפחתו תדע. ואיך אפשר בלי אהבה? הפרק מציג לנו את משולש האהבה ג'ק-מגי-מקס. מגי, בעלת גלריה, יצאה עם מקס אך בסוף בחרה להיות עם ג'ק, שנהרג. בנתיים, ג'ק המספר משמיע בפנינו הערות כמו למשל לגבי החבר של אחותו הקטנה, ואיך הוא מצטער שהוא מת כי הוא לא יכול לבעוט במקס על שנישק את מגי. אישית, ציפיתי לקצת יותר קונפליקטים, שהם בעצם הדלק של העלילה, ואולי מזה נובעת האכזבה החלקית שלי מפרק הפיילוט. אבל אם נתעלם מזה, הסדרה היא מאוד מהנה ויכולה להיות אפילו יותר. אני אחכה בכליון עיניים לשידור הסדרה. אני אתנחם בכך שכבר צילמו שבעה פרקים שזה אומר שכנראה "פוקס" מאמינה בסדרה. סיכום: שלושה
-ים וחצי. רוב הסיכויים שהציון יעלה לאחר הפרק השני. יש לזכור כי הפרק הנסקר הוא פרק הפיילוט, שהוא לעתים הפרק החלש ביותר בסדרה (בגלל האקספוזיציה וסיבות טכניות נוספות) ושאם תצמצמו את הציפיות שלכם ותשכחו מכל מה שקראתם, רוב הסיכויים שתהנו מהסדרה. אני אסיים פה בנתיים. מצטער אם הסקירה היא מבולבלת מעט. אם אזכר בדברים נוספים אוסיף אותם לשרשור. אם יצא לכם לראות את הפרק, תרגישו חופשי להוסיף את דעתכם.
בשעה טובה ומוצלחת [לאחר יותר מחודשיים של צפייה] הזדמן לי לראות את פרק הפיילוט של הסדרה "עדיין חיים", הידועה בלעז כ-Still Life, בהשתתפותו של ג'נסן אקלס מ"מלאך שחור". הסדרה מספרת על משפחת מורגן כשנה לאחר מותו של האח הבכור ביומו הראשון כשוטר. המיוחד: היא מסופרת מנקודת מבטו של האח המת. פסק הדין: מקצה קטן של שיפורים יהפכו את הסדרה מטובה לטובה מאוד. אתחיל בכך שאומר שמי שטבע את האמרה "כגודל הציפייה גודל האכזבה" ידע על מה שהוא מדבר. אל תבינו אותי לא נכון. הפרק לא היה מאכזב. אני עוד אצפה בסדרה כשהיא תשודר [בקיץ, לפי ההודעה האחרונה, אך הכל פתוח לשינויים] ברשת FOX. אבל, כנראה שבמשך הזמן בו חיכיתי להגעתו של הפרק אליי, התפתחו בי קצת ציפיות לסדרה, שהפרק הראשון לא בדיוק הצליח למלא. אך יש לזכור שמדובר בפרק הפיילוט. וככזה רובו ככולה עוסק באקספוזיציה והכרת הדמויות. וכשחושבים על זה, מעטות הן הסדרות שהצליחו להדליק אותי מייד אחרי הפרק הראשון. לכן אני מחכה שלושה פרקים עד שאני חורץ דיעה לגבי המשך צפייה בסדרה זו או אחרת [מלבד "ONE TREE HILL" שנשברתי בפרק השני... אל תשאלו...]. הסדרה "עדיין חיים" מספרת, כאמור, על משפחת מורגן: האבא בן, שוטר מזה 20 שנה; האמא שעכשיו החליטה לרוץ למשרת ראש העיר ושלושת ילדיהם: מקס (בגילומו של אקלס), אמילי ודייזי התיכוניסטית. מה שמבדיל את הסדרה הזו מאלפי אחרות הוא שהסדרה מסופרת מנקודת מבטו של הבן הבכור ג'ק שנהרג ביומו הראשון כשוטר. הפרק מתחיל כשנה אחרי הרצח. מקס שנעלם מהבית חזר לאחר שנה העדרות (ואנחנו מגלים כי הוא בעצם חי שנה בפריז כדי למלא את משאלתו של אחיו שתמיד רצה להיות שם)וכאן מתחילים הקונפליקטים, שבהם בעצם הסדרה (וכל סדרה או סיפור שהם) עוסקת. מקס מרגיש כי הוא היה צריך למות במקום אחיו, כי ג'ק היה "ילד הזהב" של אביו, האמא מחליטה לרוץ למשרת ראש העיר, לאחר שהמועמד המוביל נתפס עם המכנסיים למטה (תרתי משמע), אמילי שעזבה את הקולג' והתנתקה מהכל לאחר שאחיה מת. קונפליקטים נוספים הם למה הוא נרצח. ג'ק מספר לנו, הצופים, כי הוא הכיר את הרוצח שלו וביומנים שלו מצוי מידע שהוא לא רוצה שמשפחתו תדע. ואיך אפשר בלי אהבה? הפרק מציג לנו את משולש האהבה ג'ק-מגי-מקס. מגי, בעלת גלריה, יצאה עם מקס אך בסוף בחרה להיות עם ג'ק, שנהרג. בנתיים, ג'ק המספר משמיע בפנינו הערות כמו למשל לגבי החבר של אחותו הקטנה, ואיך הוא מצטער שהוא מת כי הוא לא יכול לבעוט במקס על שנישק את מגי. אישית, ציפיתי לקצת יותר קונפליקטים, שהם בעצם הדלק של העלילה, ואולי מזה נובעת האכזבה החלקית שלי מפרק הפיילוט. אבל אם נתעלם מזה, הסדרה היא מאוד מהנה ויכולה להיות אפילו יותר. אני אחכה בכליון עיניים לשידור הסדרה. אני אתנחם בכך שכבר צילמו שבעה פרקים שזה אומר שכנראה "פוקס" מאמינה בסדרה. סיכום: שלושה