ביקורת על האלבום החדש חלק 2
אסביר הכל כשאבקר את הפליי ליסט: Different World - נדוש? מוכר? סתמי?! בכלל בכלל בכלל לא!!! שיר קופצני, סינגל אופייני, יריית פתיחה מרשימה לאלבום. לא מורכב, לא מתוחכם כל כך אבל בהחלט נותן את הסחורה. ריף מגניב מאוד בפתיחה וסולו לא פחות מרשים של אדריאן סמית. תזכרו טוב טוב את האקורדים בפזמון... 9/10. These Colours Don't Run- בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום, דירגתי את השיר הזה כחוליה החלשה. שמעתי אותו כמה פעמים ואז השתנתה הדיעה שלי עליו. בדיוק כמו שדיקינסון אמר. התחברתי לליריקה, לריפים, לפתיחה המרשימה, וכבר חשבתי עליו אחרת. סולו מעולה של סמית'. הפתיחה של השיר הזה גורמת לי להרבה מאוד כאבי ראש כאשר אני עושה האדבאנגינג ברכב ובחדר. זוכרים את האקורדים בפזמון של השיר הקודם? הנה גם בפזמון של השיר הזה. סה"כ מאוד מרשים. 9/10. Brighter Than A Thousand Suns- ללא שום שמץ של ספק, האפיק הזה של איירון מיידן הוא אחד מהטובים ביותר שהם איי פעם הוציאו והוא חולק את הבמה ביחד עם הטובים ביותר כמו Paschendale, Seventh sun, Rime of the Acient Mariner, ו Afraid To Shoot Strangers. פשוט יצירת אומנות מרשימה. כבד! מתפתח ומשתנה, סולואים פשוט פנטסטים של סמית' וגרס וקול אדיר של דיקינסון. בקשר לסולואים: אני חושב שהסולו של סמית' בשיר הזה הוא אחד הטובים שהוא איי פעם עשה ושמיידן איי פעם הוציאו. אם רציתם שיר ברמה מוסיקלית גבוהה ביותר ושיכול לתת בראש לשירים של מיידן משנות השמונים, זה השיר שחיפשתם. 10/10!!! The Pilgrim- אחד השירים הכי טובים באלבום ואחד השירים הכי טובים של מיידן. השיר הזה מחזיר אותי קצת אחורה לקצב ולסגנון של No Prayer For The Dying ו Fear Of The Dark. שיר עם קצב מהיר ועם קסם אורינטלי שפשוט מפוצץ את הראש. עם הקצב של From Here To Etenrnaty והקסם של The Nomad, השיר הזה הוא כנראה השיר הכי טוב שגרס כתב. למה אני מתלהב ממנו כל כך? הקטע בין הפזמון לבית הוא גדול ועוצמתי. פשוט מוצא חן בעיני. 10/10!!! The Longest Day- ההממ, מותר שתהיה חוליה חלשה לאלבום חלשה באופן יחסי כמובן כי השיר הזה גם שיר טוב. לא חשבתי שאתן את הדירוג הכי נמוך לשיר של סמית'. הפתיחה שלו מגניבה לטעמי. שונה, אבל אז הם היו חייבים לעבור לרצף אקורדים של השניים הראשונים באלבום ולטעמי זה הוריד הרבה מהשיר. ציפיתי שהוא יתפתח לכיוון אחר ומעניין. לא אגיד שזה לא שיר טוב. אבל חסר קצת גיוון 8/10. Out Of The Shadows- אני לא בטוח שהרבה אנשים התלהבו מהשיר הזה כששמעו אותו. אני יודע שכן. מעבר לכך, התרגשתי. מאוד התחברתי לליריקה של השיר הזה. הפתיחה היא חזקה אך דיי פשוטה. אלו הבתים השקטים שהופכים את השיר הזה למרגש. אמנם אחר כך בא פזמון האבי אופייני, אבל השיר עדין חודר עמוק, לטעמי. מה שלדעתי באמת הופך את השיר הזה לקלאסי, זה הסולו גיטרות המרגש של סמית' שטיפה מזכיר לי את הסולו שלו ב Alexander The Great. מקסים. 9.5/10 The Reincarnation Of Benjamin Breeg- כמו שציינתי וגם כתבי בפורום לפני כחודש, השיר הזה הוא שיר שעשוי טוב אך לא מתאים להיות סינגל. מיידן חשבו אחרת ובכוונה החליטו על להפוך אותו לסינגל, דווקא בגלל שהוא לא אופייני. פתיחה מרגשת עם המשך שמאוד מזכיר לי מוסיקה בודהיסטית... היה מתאים לבית הפותח להתנגן במנזר. למרות שברובו השיר לא כל כך משתנה יש בו משהו מה מיוחד... אני חושב שזה טמון בסולואים. כאשר הם מתבצעים, הליווי מתשנה בניגוד למגמה הקבועה שלו לכל אורך השיר. סה"כ שיר טוב שכן הצליח לספק להם את הסחורה ונתן להם עמדה טובה לקראת שחרור האלבום: 8.5/10. For The Greater Good Of God- התברר לי שחשבתי ששמעתי את השיר הזה בזמן. אך בעצם שמעתי את השיר של Ayreon שדרך אגב, מאוד אהבתי. אז אמרתי לעצמי: אחרי הפדיחה, חסר שהמקורי לא יהיה טוב. פעם ראשונה לא התלהבתי, פעם שניה כבר כן. למרות שהייתי רוצה שהשיר יתפתח לאפלולי וקודר, ריבלתי במקום קצב משתנה ונותן בראש. ממש פרוגרסיבי לטעמי. וממש ממש טוב! הרבה מחשיבים אותו לטוב ביותר. כמעט הטוב ביותר לטעמי למרות שגם פה אקודרים דומים בחלק השקט של השיר לאקורדים שכבר ציינתי בשלושה שירים קודמים. 9/10. Lord Of Light- הולי שיט! איפה אני?! בשנות השמונים! פאק יא!!!!!!!!! קלטתם את הריף האדיר של סמית?! את הסערה שאחרי השקט?! סוג של Two Minutes To Midnight ! גם הסולו של דיב נשמע פה כמו איזה סולו שגזרו מ Powerslave או מ Piece Of Mind וזה בהחלט מרצה המון מעריצים ותיקים. ולמרות שאני צעיר, זה לא מרצה אותי פחות!!! 9/10. The Legacy- את השיר הזה חייבים אבל חייבים לשמוע יותר מפעם אחת בשביל להתרגל אליו! פתיחה קסומה והמשך מלחמתי שכזה! כמו שיר הנצחה של איזה שבט ברברי מגניב! חייב להודות שכסיומת לאלבום הוא מאוד מתאים אבל כסיומת בכלל, ממש לא. ואתם יודעים מה? אני שמח שמיידן לא סיימו את האלבום באיזה שיר מרגש ועצוב. עשוי מעולה. 9/10. דירוג כולל של האלבום: 9/10!!!! חבר'ה, אני לא וותיק מספיק בשביל להגיד לכם שחייתי בתקופת הזהב. בקושי יכולתי ללכת אז. האלבום הוא לא משתווה בגדולתו לאלבומי שנות הזהב לא בגלל שהוא לא איכותי כמוהם, אלא בגלל שהוא לא קלאסי כמוהם. וזה תכל"ס לא אשמתו. אין מה לעשות. מיידן הגדולים הם מיידן של Powerslave, של Piece Of Mind, של Seventh Son. מטאל נתן בראש באותה תקופה והשאלה האם האלבום קלאסי או לא נטו תלויה בתקופה. אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם, האלבום הזה הוא אלבום מעולה הן במורכבות המוסיקלית שלו והן בכשרון של חברי הלהקה. מבחינת מורכבות, הוא יותר מורכב מכל אלבומי מיידן למעט Seventh Son. הוא אלבום שלדעתי כן יכול להיות להיט בעולם המוסיקה בכלל ובעוד שאני מדבר, מיידן כובשים את המצעדים בעולם. הוא פחות משפיע מאלבומי שנו הזהב (שוב, לא באשמתו) אבל יותר טוב מ Dance Of Death ו Fear Of The Dark. אני לא יודע אם מיידן תכננו לפרוש אחרי האלבום הזה, אבל אני לא אזיל דמעה אם זה יקרה כי זו סיומת פנטסטית לקריירה עוד יותר פנטסטית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אלבום מעולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אסביר הכל כשאבקר את הפליי ליסט: Different World - נדוש? מוכר? סתמי?! בכלל בכלל בכלל לא!!! שיר קופצני, סינגל אופייני, יריית פתיחה מרשימה לאלבום. לא מורכב, לא מתוחכם כל כך אבל בהחלט נותן את הסחורה. ריף מגניב מאוד בפתיחה וסולו לא פחות מרשים של אדריאן סמית. תזכרו טוב טוב את האקורדים בפזמון... 9/10. These Colours Don't Run- בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום, דירגתי את השיר הזה כחוליה החלשה. שמעתי אותו כמה פעמים ואז השתנתה הדיעה שלי עליו. בדיוק כמו שדיקינסון אמר. התחברתי לליריקה, לריפים, לפתיחה המרשימה, וכבר חשבתי עליו אחרת. סולו מעולה של סמית'. הפתיחה של השיר הזה גורמת לי להרבה מאוד כאבי ראש כאשר אני עושה האדבאנגינג ברכב ובחדר. זוכרים את האקורדים בפזמון של השיר הקודם? הנה גם בפזמון של השיר הזה. סה"כ מאוד מרשים. 9/10. Brighter Than A Thousand Suns- ללא שום שמץ של ספק, האפיק הזה של איירון מיידן הוא אחד מהטובים ביותר שהם איי פעם הוציאו והוא חולק את הבמה ביחד עם הטובים ביותר כמו Paschendale, Seventh sun, Rime of the Acient Mariner, ו Afraid To Shoot Strangers. פשוט יצירת אומנות מרשימה. כבד! מתפתח ומשתנה, סולואים פשוט פנטסטים של סמית' וגרס וקול אדיר של דיקינסון. בקשר לסולואים: אני חושב שהסולו של סמית' בשיר הזה הוא אחד הטובים שהוא איי פעם עשה ושמיידן איי פעם הוציאו. אם רציתם שיר ברמה מוסיקלית גבוהה ביותר ושיכול לתת בראש לשירים של מיידן משנות השמונים, זה השיר שחיפשתם. 10/10!!! The Pilgrim- אחד השירים הכי טובים באלבום ואחד השירים הכי טובים של מיידן. השיר הזה מחזיר אותי קצת אחורה לקצב ולסגנון של No Prayer For The Dying ו Fear Of The Dark. שיר עם קצב מהיר ועם קסם אורינטלי שפשוט מפוצץ את הראש. עם הקצב של From Here To Etenrnaty והקסם של The Nomad, השיר הזה הוא כנראה השיר הכי טוב שגרס כתב. למה אני מתלהב ממנו כל כך? הקטע בין הפזמון לבית הוא גדול ועוצמתי. פשוט מוצא חן בעיני. 10/10!!! The Longest Day- ההממ, מותר שתהיה חוליה חלשה לאלבום חלשה באופן יחסי כמובן כי השיר הזה גם שיר טוב. לא חשבתי שאתן את הדירוג הכי נמוך לשיר של סמית'. הפתיחה שלו מגניבה לטעמי. שונה, אבל אז הם היו חייבים לעבור לרצף אקורדים של השניים הראשונים באלבום ולטעמי זה הוריד הרבה מהשיר. ציפיתי שהוא יתפתח לכיוון אחר ומעניין. לא אגיד שזה לא שיר טוב. אבל חסר קצת גיוון 8/10. Out Of The Shadows- אני לא בטוח שהרבה אנשים התלהבו מהשיר הזה כששמעו אותו. אני יודע שכן. מעבר לכך, התרגשתי. מאוד התחברתי לליריקה של השיר הזה. הפתיחה היא חזקה אך דיי פשוטה. אלו הבתים השקטים שהופכים את השיר הזה למרגש. אמנם אחר כך בא פזמון האבי אופייני, אבל השיר עדין חודר עמוק, לטעמי. מה שלדעתי באמת הופך את השיר הזה לקלאסי, זה הסולו גיטרות המרגש של סמית' שטיפה מזכיר לי את הסולו שלו ב Alexander The Great. מקסים. 9.5/10 The Reincarnation Of Benjamin Breeg- כמו שציינתי וגם כתבי בפורום לפני כחודש, השיר הזה הוא שיר שעשוי טוב אך לא מתאים להיות סינגל. מיידן חשבו אחרת ובכוונה החליטו על להפוך אותו לסינגל, דווקא בגלל שהוא לא אופייני. פתיחה מרגשת עם המשך שמאוד מזכיר לי מוסיקה בודהיסטית... היה מתאים לבית הפותח להתנגן במנזר. למרות שברובו השיר לא כל כך משתנה יש בו משהו מה מיוחד... אני חושב שזה טמון בסולואים. כאשר הם מתבצעים, הליווי מתשנה בניגוד למגמה הקבועה שלו לכל אורך השיר. סה"כ שיר טוב שכן הצליח לספק להם את הסחורה ונתן להם עמדה טובה לקראת שחרור האלבום: 8.5/10. For The Greater Good Of God- התברר לי שחשבתי ששמעתי את השיר הזה בזמן. אך בעצם שמעתי את השיר של Ayreon שדרך אגב, מאוד אהבתי. אז אמרתי לעצמי: אחרי הפדיחה, חסר שהמקורי לא יהיה טוב. פעם ראשונה לא התלהבתי, פעם שניה כבר כן. למרות שהייתי רוצה שהשיר יתפתח לאפלולי וקודר, ריבלתי במקום קצב משתנה ונותן בראש. ממש פרוגרסיבי לטעמי. וממש ממש טוב! הרבה מחשיבים אותו לטוב ביותר. כמעט הטוב ביותר לטעמי למרות שגם פה אקודרים דומים בחלק השקט של השיר לאקורדים שכבר ציינתי בשלושה שירים קודמים. 9/10. Lord Of Light- הולי שיט! איפה אני?! בשנות השמונים! פאק יא!!!!!!!!! קלטתם את הריף האדיר של סמית?! את הסערה שאחרי השקט?! סוג של Two Minutes To Midnight ! גם הסולו של דיב נשמע פה כמו איזה סולו שגזרו מ Powerslave או מ Piece Of Mind וזה בהחלט מרצה המון מעריצים ותיקים. ולמרות שאני צעיר, זה לא מרצה אותי פחות!!! 9/10. The Legacy- את השיר הזה חייבים אבל חייבים לשמוע יותר מפעם אחת בשביל להתרגל אליו! פתיחה קסומה והמשך מלחמתי שכזה! כמו שיר הנצחה של איזה שבט ברברי מגניב! חייב להודות שכסיומת לאלבום הוא מאוד מתאים אבל כסיומת בכלל, ממש לא. ואתם יודעים מה? אני שמח שמיידן לא סיימו את האלבום באיזה שיר מרגש ועצוב. עשוי מעולה. 9/10. דירוג כולל של האלבום: 9/10!!!! חבר'ה, אני לא וותיק מספיק בשביל להגיד לכם שחייתי בתקופת הזהב. בקושי יכולתי ללכת אז. האלבום הוא לא משתווה בגדולתו לאלבומי שנות הזהב לא בגלל שהוא לא איכותי כמוהם, אלא בגלל שהוא לא קלאסי כמוהם. וזה תכל"ס לא אשמתו. אין מה לעשות. מיידן הגדולים הם מיידן של Powerslave, של Piece Of Mind, של Seventh Son. מטאל נתן בראש באותה תקופה והשאלה האם האלבום קלאסי או לא נטו תלויה בתקופה. אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם, האלבום הזה הוא אלבום מעולה הן במורכבות המוסיקלית שלו והן בכשרון של חברי הלהקה. מבחינת מורכבות, הוא יותר מורכב מכל אלבומי מיידן למעט Seventh Son. הוא אלבום שלדעתי כן יכול להיות להיט בעולם המוסיקה בכלל ובעוד שאני מדבר, מיידן כובשים את המצעדים בעולם. הוא פחות משפיע מאלבומי שנו הזהב (שוב, לא באשמתו) אבל יותר טוב מ Dance Of Death ו Fear Of The Dark. אני לא יודע אם מיידן תכננו לפרוש אחרי האלבום הזה, אבל אני לא אזיל דמעה אם זה יקרה כי זו סיומת פנטסטית לקריירה עוד יותר פנטסטית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אלבום מעולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!