i love עדי
New member
ביקורת על הדיסק ב"מעריב לנוער"
מצד אחד היא לא טובה, אבל מצד שני כן. תהנו- מיקה נסיים ב"פשוט וטוב", החדש של מיקה קרני, שמוציאה אלבומים בקצב שבו אני מחליפה גרביים [זה רק דימוי, אני מחליפה כל יום]. האלבום ממשיך את הקו האלקטרוני העממי של 'מגדלור', האלבום הקודם, רק שמדובר בדאנס מיושן עם אווירה כללית של שנות ה-90. חוץ מזה, יש כאן שימוש במקצבים מזרחיים באווירת "יאללה, חפלה" ובעיוות מעצבן של הקול, מרכיב מיושן ומיותר נוסף, רמיקס מחריד ולא ברור ל'סוף המאה ה-20', שזה שיר מתקופת האלבום השני של קרני [החדש הוא האלבום השישי], שתופס מקום באלבום קצר ממילא [תשעה שירים בלבד]. בנוסף, 'אח יקר', השיר האחרון, נשמע כמו 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, וחלק מהפזמון של 'לרדת מהעץ' נשמע באופן מחשיד בדיוק כמו 'what else is there' של רויקסופ. בקיצור, יש לי את כל הסיבות שבעולם לתעב את 'פשוט וטוב'. אבל באהבה, כמו באהבה, קשה למצוא הגיון, ואני אוהבת את האלבום הזה, ובמיוחד את 'אהובה', אחד השירים המקסימים ביותר ששמעתי לאחרונה. החדש של מיקה קרני, עם כל הפגמים שבו, ולא חסרים כאלה, הוא מהנה באמת, ואפשר לשמוע את הכיף ואת חדוות העשייה בהם הוא נוצר. מה שבטוח, הוא לא מעיק או מזיע כמו האלבומים של כורם וברגר, ומספר רגעים טובים וכנים.
מצד אחד היא לא טובה, אבל מצד שני כן. תהנו- מיקה נסיים ב"פשוט וטוב", החדש של מיקה קרני, שמוציאה אלבומים בקצב שבו אני מחליפה גרביים [זה רק דימוי, אני מחליפה כל יום]. האלבום ממשיך את הקו האלקטרוני העממי של 'מגדלור', האלבום הקודם, רק שמדובר בדאנס מיושן עם אווירה כללית של שנות ה-90. חוץ מזה, יש כאן שימוש במקצבים מזרחיים באווירת "יאללה, חפלה" ובעיוות מעצבן של הקול, מרכיב מיושן ומיותר נוסף, רמיקס מחריד ולא ברור ל'סוף המאה ה-20', שזה שיר מתקופת האלבום השני של קרני [החדש הוא האלבום השישי], שתופס מקום באלבום קצר ממילא [תשעה שירים בלבד]. בנוסף, 'אח יקר', השיר האחרון, נשמע כמו 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, וחלק מהפזמון של 'לרדת מהעץ' נשמע באופן מחשיד בדיוק כמו 'what else is there' של רויקסופ. בקיצור, יש לי את כל הסיבות שבעולם לתעב את 'פשוט וטוב'. אבל באהבה, כמו באהבה, קשה למצוא הגיון, ואני אוהבת את האלבום הזה, ובמיוחד את 'אהובה', אחד השירים המקסימים ביותר ששמעתי לאחרונה. החדש של מיקה קרני, עם כל הפגמים שבו, ולא חסרים כאלה, הוא מהנה באמת, ואפשר לשמוע את הכיף ואת חדוות העשייה בהם הוא נוצר. מה שבטוח, הוא לא מעיק או מזיע כמו האלבומים של כורם וברגר, ומספר רגעים טובים וכנים.