טוב...
"אלמנה שחורה היא אחת מהלהקות הבודדות בישראל המנסה לא רק ליצור רוק כבד, אלא גם לחיות את חיי הרוק, או לפחות את הסטריאוטיפים המוכרים שלו. למרות שלא זכתה (בינתיים) בהצלחה מסחרית גדולה, מתנהגים חבריה כמו כוכבי רוק בחו"ל, .וממשיכים ללכת בדרכם העצמאית גם כשהמוסיקה הישראלית נשמעת שונה לגמרי" (מומה) להקת "האלמנה השחורה" הצליחה להגיע להוצאת דיסק ב1996, תחת הלייבל העצמאי "ג`ורני רקורדס". חברי הלהקה: אסי חסון-שירה אלי זולטא-גיטרה, שירה בשני שירים אבי מועלם-בס איציק עובדיה-תופים ניר "אדוש" ריחני-קלידים וארז נץ התארח בשירים, גיטרה כמובן. הרומן שלי עם "האלמנה השחורה" התחיל עם צאת האלבום, אני בן 11. חבר שלי בא אלי ואומר לי שאח שלו מנגן בלהקת רוק, ושהוא רוצה שאני אשמע שירים שלהם. אמרתי טוב ושיביא, נשמע. השיר הראשון, מנגינה בת דקה לערך, מעצבנת מאוד בשם "היצירה" העלתה לי את הסעיף באופן מידי. "מה זה הדבר הזה? לא טוב", אמרתי לחבר שלי שמיהר להריץ לשיר הבא. השיר "אלמנה שחורה" התנגן, ואני נכבשתי. "היא אלמנה שחרוה, ואני טרף קל" צורח אסי ואני מאוהב. אסי הוא אחד הזמרים היחודיים יותר, עם קול ענק שמגיע לטונים בלתי יאומנים, ומשחקי הקולות בין הלהקה לאסי. השיר הבא, "דמעות" הלהיטהוא השיר המוצלח ביותר שלהם, במיוחד כשאסי קורא לארז נץ לסולו. "נץ, בוא אלי. אאוווווו". מדהים. השיר הבא, "הבושם הכחול" הוא שיר אקוסטי מדהים בעיני. משחקי הקולות בין הלהקה לזמר נשמרים לאורך כל הדרך וכאן במיוחד. זולטא עם סולואים סלייד באקוסטית. המון שירים טובים יש אלבום:"ג`ני", שאותו שר זולטא, "חברים", עם סולו מהמם וצרחות ברקע, "הכל נגמר", "אושר פנימי" שנשמעים אותו הדבר, "בייב", עם עבודת גיטרות יפה, "אש,אש", יפהפה "גן עדן", אותו שר זולטא. אך הקטע המוצלח של האלבום, הוא הסוף. אני יודע שדובר הרבה על איכות הלהקות שלוקחות שירים ידועים, ומוסיפות להם רעש ודיסטורשנים וקוראות לזה "קאבר". אולי זה אותו המקרה. אבל לא בעיני. בסוף האלבום מזמנים את יהורם גאון לשיר, ביחד עם אסי גרסת רעש ל"קזבלן". במבט לאחור, היה ללהקה הזאת הכל כדי להצליח:זמר עם קול אדיר, שירי רוק יפים לא מסובכים יתר על המידה, מפיק מוסיקלי בדמות ארז נץ, האיש הגיטרה, ובכללי, להקה לא רע בכלל. תמיד הייתה בליבי התהייה למה הם לא הצליחו. ההסבר שארז נץ מחרב כל מה שמגיע אל ידיו, לא סיפק אותי. גם ההסבר שהלהקה היא נגד סמים ומופיעה בבתי ספר, ונוצרה לה תדמית של ילדים טובים לא השפיעה. ב1998 פרשו מהלהקה הבסיסט והמתופף, והלהקה עברה לנגן עם פליטות "המכשפות", לאחר מות ענבל. שנה אחרי עזבו כל חברי הלהקה את זולטא, ולזולטא נשאר השם. אדוש פתח אולפן הקלטות, "אולפני הבית", אסי המשיך לזמר, עם שירים שאפשר לשמוע באתר שלו. זולטא הקים את "אלמנה שחורה" מחדש, יצר את "הנוער ינהג אחרת", שם הוא ולהקתו מופיעים כל שנה. הסגנון נשאר אותו סגנון, השירים עדיין טובים, ועדיין אין להם צ`אנס. הדיסק שלהם, למרות שהוא לא ניתן להשגה, מומלץ בחום!!
