ביקורת- קפה כזה
קפה כזה ממקום במרכז צמרות על גבול הרצליה-רמת השרון. המקום מואר בתאורה נעימה מאד, לא חלשה מדי (כמו בהרבה מקומות שהתאורה חלשה מדי ואז נרדמים) ולא חזקה מדי. משרה אווירה נעימדה ונינוחה. פחות או יותר במרכז המקום יש פמוטים עם נרות שהחלב שלהם נטף כמו בתהליך שהתרחש זה שנים רבות. במרכזי השולחנות שמו בצנצנת אגודת פרחים חיים, דבר שבעיני הוא מאד רומנטי. למה ראשונה הזמנו, אני וחברי, נקניות חזיר (וייס וורש) שהיו מצויינות. באו בשני רטבים שונים שהיו עשוים מירקות קצוצים דק ובקישוט של פלפלים מסולסלים. הנקניקיות היו עסיסיות מאד וטעימות. אם כי אחת מהן לא בושלה מספיק, אבל זה לא הפריע לי יותר מדי לחסל אותן מיד. חבר שלי הזמין כנפי עוף ברוטב ברביקיו שהיו ממוצעות אבל טעימות. חלקנו בנוסף בסלט ירקות עם רוקפור וירקות קלויים שהיה מאד טעים אבל שחה מדי ברוטב והיו קצת שתוי יתר על המידה וחסרה בו הפריכות והרעננות של הירקות הטריים. לסיום הזמנתי משקה עם קרם אגוזים שמנת ושוקו שהיה פשוט מעדן! אבל המחיר הוא 24 שקלים לכוס, שנראה לי קצת קצת הרבה (בהתחשב בעובדה שלא היה במשקה אלכוהול). חבר שלי הזמין אספרסו שהיה טעים. למנה אחרונה חלקנו גם כן בטארט תותים, אשר תואר ע"י המלצרית כ"טארט הכי טעים שאכלתם אי פעם". כולי מלא ציפיות טעמתי מהטארט, ומה אני אגיד... לא נפלתי. הבצק היה בצק שקדים והיידים ידי יעקב, סתם... בצק שקדים מתוק מדי ועבה מדי, ומעל קרם שקדים שגם היה פשוט מתוק מדי, ומעל התותים. יותר מדי מתיקות, לא היה שום איזון בטארט, ובתור חובב מתוקים בלי חשבון חוויתי עליית מפלס סוכר שגרמה לי ולחברי שהתייאש מיד, להשאיר חצי מן המנה. החשבון הסתכם ב-140 שקלים (אבל זה בגלל שלא חייבו אותנו בטעות על העוגה והשתייה), אבל באמת גילינו את זה רק אחרי שיצאני (באמת!!!). זהו. בעיקרון מומלץ. השירות חביב, המקום עמוס כמעט תמיד. ידוע שיש להם קינוחים טובים בד"כ, וכך היה כשהייתי במקום לפני יותר משנה. אוכלוסיה מגוונת, אך בעיקר דודות מרמת השרון. מקום פלצני קצת. למבקר שווה לקפוץ לקומה התחתונה, שם שוכן לו בבטחה בית הספר לבישול "אן" ולברר על סדנאות בישול. זהו.
קפה כזה ממקום במרכז צמרות על גבול הרצליה-רמת השרון. המקום מואר בתאורה נעימה מאד, לא חלשה מדי (כמו בהרבה מקומות שהתאורה חלשה מדי ואז נרדמים) ולא חזקה מדי. משרה אווירה נעימדה ונינוחה. פחות או יותר במרכז המקום יש פמוטים עם נרות שהחלב שלהם נטף כמו בתהליך שהתרחש זה שנים רבות. במרכזי השולחנות שמו בצנצנת אגודת פרחים חיים, דבר שבעיני הוא מאד רומנטי. למה ראשונה הזמנו, אני וחברי, נקניות חזיר (וייס וורש) שהיו מצויינות. באו בשני רטבים שונים שהיו עשוים מירקות קצוצים דק ובקישוט של פלפלים מסולסלים. הנקניקיות היו עסיסיות מאד וטעימות. אם כי אחת מהן לא בושלה מספיק, אבל זה לא הפריע לי יותר מדי לחסל אותן מיד. חבר שלי הזמין כנפי עוף ברוטב ברביקיו שהיו ממוצעות אבל טעימות. חלקנו בנוסף בסלט ירקות עם רוקפור וירקות קלויים שהיה מאד טעים אבל שחה מדי ברוטב והיו קצת שתוי יתר על המידה וחסרה בו הפריכות והרעננות של הירקות הטריים. לסיום הזמנתי משקה עם קרם אגוזים שמנת ושוקו שהיה פשוט מעדן! אבל המחיר הוא 24 שקלים לכוס, שנראה לי קצת קצת הרבה (בהתחשב בעובדה שלא היה במשקה אלכוהול). חבר שלי הזמין אספרסו שהיה טעים. למנה אחרונה חלקנו גם כן בטארט תותים, אשר תואר ע"י המלצרית כ"טארט הכי טעים שאכלתם אי פעם". כולי מלא ציפיות טעמתי מהטארט, ומה אני אגיד... לא נפלתי. הבצק היה בצק שקדים והיידים ידי יעקב, סתם... בצק שקדים מתוק מדי ועבה מדי, ומעל קרם שקדים שגם היה פשוט מתוק מדי, ומעל התותים. יותר מדי מתיקות, לא היה שום איזון בטארט, ובתור חובב מתוקים בלי חשבון חוויתי עליית מפלס סוכר שגרמה לי ולחברי שהתייאש מיד, להשאיר חצי מן המנה. החשבון הסתכם ב-140 שקלים (אבל זה בגלל שלא חייבו אותנו בטעות על העוגה והשתייה), אבל באמת גילינו את זה רק אחרי שיצאני (באמת!!!). זהו. בעיקרון מומלץ. השירות חביב, המקום עמוס כמעט תמיד. ידוע שיש להם קינוחים טובים בד"כ, וכך היה כשהייתי במקום לפני יותר משנה. אוכלוסיה מגוונת, אך בעיקר דודות מרמת השרון. מקום פלצני קצת. למבקר שווה לקפוץ לקומה התחתונה, שם שוכן לו בבטחה בית הספר לבישול "אן" ולברר על סדנאות בישול. זהו.