o m e g a m bip
New member
ביקורת קצרצרה על המחזמר המחודש.
אז ככה: כל מי שראה את המחזמר המקורי משנת 94, מתקשה מאוד שלא להשוות בין שתי ההפקות. רוני - אל מול מיכל ינאי, היא נראית כאן כמו ילדה בת שבע שסובלת מהיפראקטיביות. מי שזוכר את מיכל ינאי במונולוגים המרגשים שלה משנת 94 (התחילת הסרט למשל "תראה טוטו, העננים ממש שחורים..." או לקראת סופו "אני גם עצובה וגם שמחה") יכול רק לצחוק על גברת דואני. חבל שא ליהקו מישהי שיכולה לסחוף את הילדים לתוך הסיפור, ממש כמו שינאי סחפה אותנו כשהיינו קטנים. גיא אריאלי - יותר מדיי תזוזה, פחות מדיי הבחור הרגיש שמגלה את הלב שלו. עושה געגועים לאדם. שלום אסייג - מתמודד בכבוד מול סער בן יוסף, חוץ מהקטע האקרובטי. אבי יפה - עושה טוטו נחמד, קצת ציני ומתחכם משהו, אבל זה ממש לא טוטו שאמור להצחיק את הילדים. היו יכולים לקחת במקומו את שחר חסון. ליאור שמש - הדבר הכי גרוע בכל ההצגה. מישהו שם לב שהוא קיים? הורס את כל מה שצחי נוי בנה. המכשמשות - חמודות, לא יותר מדיי, כל הקטע המאאאגניב שלהם היה שהם היו תמיד בעננים, ראיתי שבקליפ מורידים אותם מהשמיים, לא יכלו לעשות את זה בהצגה? מוסקו אלקלעי - הוא לא זמר. נקודה. וחבל שלקחו סתם איזה סבא חמוד במקום מישהו חריף עם יכולת שירה. יש הרבה שחקנים מבוגרים שהיו עושים את התפקיד המצוין של אריק לביא על הצד הטוב ביותר. השירים - נהרסו. "חגיגה בכפר" ו"כמה טוב בבית" נעלמו משום מה. רוני הורסת את "הדרך ארוכה ומפותלת" ואת "שם מעבר לקשת. אצל גיא אריאלי הייתה תוספת נחמדה לשיר וגם אצל שלום אסייג. "תנו לנו צ'אנס" קוצץ וזה ממש לא זה בלי זה. התפאורה - יותר מדיי רחוקה מהקהל, האולם לא מתאים להצגות. שאני הייתי בסינרמה, אז ממש הייתה שם כניסה לתוך האוירה, עם הבמה הגדולה והאורות. לסיכום, ההפקה החדשה ניסתה ללא הצלחה לחכות את המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים בישראל. לדעתי "הקוסם" של שנת 2006 ייזכר כעוד ניסיון לחכות את ההפקה המדהימה של 94. אבל אני בטוח שבעוד כמה שנים ינסו להחיות את הסיפור הזה שוב. הפעם, אני מקווה לפחות, יבחרו שחקנים ואולם שיציגו את הסיפור כמו שהוא אמור להיות: פשוט, עם שירים קצרצרים באמצע, שחקנים טובים, אולם שמיועד להצגות ובלי יותר מדיי גרנדיוזיות ו"שואו" . בסופו של דבר, זה מה שהרס את הקוסם.
אז ככה: כל מי שראה את המחזמר המקורי משנת 94, מתקשה מאוד שלא להשוות בין שתי ההפקות. רוני - אל מול מיכל ינאי, היא נראית כאן כמו ילדה בת שבע שסובלת מהיפראקטיביות. מי שזוכר את מיכל ינאי במונולוגים המרגשים שלה משנת 94 (התחילת הסרט למשל "תראה טוטו, העננים ממש שחורים..." או לקראת סופו "אני גם עצובה וגם שמחה") יכול רק לצחוק על גברת דואני. חבל שא ליהקו מישהי שיכולה לסחוף את הילדים לתוך הסיפור, ממש כמו שינאי סחפה אותנו כשהיינו קטנים. גיא אריאלי - יותר מדיי תזוזה, פחות מדיי הבחור הרגיש שמגלה את הלב שלו. עושה געגועים לאדם. שלום אסייג - מתמודד בכבוד מול סער בן יוסף, חוץ מהקטע האקרובטי. אבי יפה - עושה טוטו נחמד, קצת ציני ומתחכם משהו, אבל זה ממש לא טוטו שאמור להצחיק את הילדים. היו יכולים לקחת במקומו את שחר חסון. ליאור שמש - הדבר הכי גרוע בכל ההצגה. מישהו שם לב שהוא קיים? הורס את כל מה שצחי נוי בנה. המכשמשות - חמודות, לא יותר מדיי, כל הקטע המאאאגניב שלהם היה שהם היו תמיד בעננים, ראיתי שבקליפ מורידים אותם מהשמיים, לא יכלו לעשות את זה בהצגה? מוסקו אלקלעי - הוא לא זמר. נקודה. וחבל שלקחו סתם איזה סבא חמוד במקום מישהו חריף עם יכולת שירה. יש הרבה שחקנים מבוגרים שהיו עושים את התפקיד המצוין של אריק לביא על הצד הטוב ביותר. השירים - נהרסו. "חגיגה בכפר" ו"כמה טוב בבית" נעלמו משום מה. רוני הורסת את "הדרך ארוכה ומפותלת" ואת "שם מעבר לקשת. אצל גיא אריאלי הייתה תוספת נחמדה לשיר וגם אצל שלום אסייג. "תנו לנו צ'אנס" קוצץ וזה ממש לא זה בלי זה. התפאורה - יותר מדיי רחוקה מהקהל, האולם לא מתאים להצגות. שאני הייתי בסינרמה, אז ממש הייתה שם כניסה לתוך האוירה, עם הבמה הגדולה והאורות. לסיכום, ההפקה החדשה ניסתה ללא הצלחה לחכות את המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים בישראל. לדעתי "הקוסם" של שנת 2006 ייזכר כעוד ניסיון לחכות את ההפקה המדהימה של 94. אבל אני בטוח שבעוד כמה שנים ינסו להחיות את הסיפור הזה שוב. הפעם, אני מקווה לפחות, יבחרו שחקנים ואולם שיציגו את הסיפור כמו שהוא אמור להיות: פשוט, עם שירים קצרצרים באמצע, שחקנים טובים, אולם שמיועד להצגות ובלי יותר מדיי גרנדיוזיות ו"שואו" . בסופו של דבר, זה מה שהרס את הקוסם.