מנייה בטוחה10
New member
ביקורת שילה
פעם שניה שלנו בשילה. בשתי הפעמים העדפנו את הבר הצדדי, שעליו מכינים את המנות הקרות, על פני הבר הראשי. יש חן מסויים לראות את המנות (הקרות והקינוחים) מוכנות ומצולחתות אל מול העיניים. עם זאת, בפעם הראשונה הטבחים היו קומוניקטיבים יותר וגם נתנו לטעום משהו "מהצד". הפעם הם היו שקועים בעבודתם ברצינות תהומית ולא החליפו ולו מבט עם היושבים על הבר. לדעתי זה קצת מפספס את הפאנטה ,אבל מצד שני אף אחד לא הבטיח חוויה אה-לה-מחניודה אז אי אפשר לבוא בטענות.
על מנת הלחם ויתרנו. הפוקאצ'ה שם לא משהו וממילא מי שמוותר עליה מקבל טוסטונים. הם הגיעו עם שתי צלוחיות. באחת מהן התבאסנו לגלות את ממרח השעושעית המחריד שלהם. המלצרית הודתה שגם היא לא אוהבת אותו ואפילו הבטיחה להעביר הלאה את חוסר ההתלהבות שלנו מהממרח הזה, עם כי אמרה שיש כאלה שממש מאוהבים בו. לדעתי בשביל טיפשים שאוהבים את הממרח המוזר הזה צריך להוציא אותו רק על פי דרישה במקום להעניש את שאר הסועדים. אבל איכשהו לא נראה לי שמישהו שם הולך לוותר על הממרח הזה... בפאבלה, אגב, יש ממרח מאד דומה וגם שם - יאק.
מה כן אכלנו?
- טרטר עטוף בסלק: הפעם הקודמת ניסינו טרטר אחר מהספיישלים אבל אי אפשר היה להתעלם מטרטר הסלק שהכינו שוב ושוב במטבח הקר. הכנת המנה משובבת ביותר, כשבשיאה כל העסק מוכנס לתוך שקית שם מעניקים לו את הצורה הסופית. מהטעם התרשמנו הרבה פחות. אמנם המרכיבים היו מאד טריים ומרעננים אבל הטעם היה מאד "שטוח". ציפיתי לאיזו חמצמצות של הטרטר או מתקתקות של הסלק ולא היה לא זה ולא זה. חבל, כי אם הטעם היה מוצלח כמו שהמנה יפה - זו יכלה להיות מנה באמת מרהיבה (68 ש"ח לחלוטין לא מוצדקים).
- מעורב תל אביבי: החלטנו מראש להזמין שתי מנות שאנחנו מכירים ושתים חדשות. זו היתה הראשונה מאלו שהכרנו והיא עמדה במבחן גם הפעם. פלמידה ובצלים שירדו מהפלנצ'ה ועברו לשחות בבריכת ציזיקי. סוד הקסם לערבב טוב טוב כדי להשוות את הטמפרטורות ואז הטעמים של הכל משתלבים ביחד בצורה מדוייקת. היתה ונותרה מהפייבוריטס שלנו שם (65 ש"ח על פי האתר - כי שוב פעם שכחנו לצלם את החשבון)
- 200 גר' מולים: לפני הרבה זמן יצא לנו לאכול מולים בטפאו. הם הוגשו ברוטב שמנתי מעולה שנחרת היטב בזיכרון. כמה חבל שמנת המולים בשילה היתה האנטי תזה. הם הוגשו ברוטב שהזכיר יותר מרק דליל מאשר את הרוטב המעולה ההוא. הטעם שלו היה מעט מוזר, כנראה בגלל נוכחות דומיננטית מדי של יין. כל כך קל להצליח עם מולים. כל מה שצריך זה רוטב מחבק והמנה תעשה את העבודה. בשילה הצליחו לבאס דוקא עם מנה כל כך טריביאלית (לא זוכרת מחיר, כנראה העדפתי להדחיק)
- מאפה כרישה ופירות ים: עוד מנה מאלו שהכרנו מהפעם הקודמת ובמיוחד שמרנו אותה לסוף. היתה ונותרה המסמר של הארוחה: מאפה מדהים ממולא בפירות ים וכרישה. ש שאם לא די בה - אז נוסף אליה גם שוט של ביסק סרטנים וגם סלט אנדיב מיותר שנותר בודד בצד (מה הקשר שלו למנה?!). בכל מקרה למי אכפת מהסלט כשכל החושים מתרגשים מהמאפה האדיר הזה - מהטובים בעיר (120 ש"ח על פי האתר.
השירות - כרגיל מזגזג, אבל בגבולות הסביר.
בסופו של דבר יצאתי מהביקור הזה קצת מבולבלת. מצד אחד שתי מנות שכל ביס מהן הוא תענוג צרוף ועוד שתי מנות, דוקא החדשות שניסינו, שהיו סתמיות לחלוטין. השורה התחתונה על המקום היא בכל מקרה חיובית, והוא מהנחוצים בעיר. קצת חבל לי שבהמלצה על המקום שעל סמך הביקור הראשון היתה ללא רבב אני אצטרך, על סמך הביקור השני, לסייג שלא כל המנות שם מוצלחות. אני מקווה שמישהו יעשה שם בדק בית וירענן קצת את המנות הפחות מוצלחות של התפריט.
לחזור נחזור מתישהו, אבל עם זכוכית מגדלת כדי לקרוא טוב טוב כל מנה ולנסות להמנע מנפילות נוספות.
לקינוח אכלנו בבית פלטת פירות.
7.5/10 בסולם מנייה
וש
פעם שניה שלנו בשילה. בשתי הפעמים העדפנו את הבר הצדדי, שעליו מכינים את המנות הקרות, על פני הבר הראשי. יש חן מסויים לראות את המנות (הקרות והקינוחים) מוכנות ומצולחתות אל מול העיניים. עם זאת, בפעם הראשונה הטבחים היו קומוניקטיבים יותר וגם נתנו לטעום משהו "מהצד". הפעם הם היו שקועים בעבודתם ברצינות תהומית ולא החליפו ולו מבט עם היושבים על הבר. לדעתי זה קצת מפספס את הפאנטה ,אבל מצד שני אף אחד לא הבטיח חוויה אה-לה-מחניודה אז אי אפשר לבוא בטענות.
על מנת הלחם ויתרנו. הפוקאצ'ה שם לא משהו וממילא מי שמוותר עליה מקבל טוסטונים. הם הגיעו עם שתי צלוחיות. באחת מהן התבאסנו לגלות את ממרח השעושעית המחריד שלהם. המלצרית הודתה שגם היא לא אוהבת אותו ואפילו הבטיחה להעביר הלאה את חוסר ההתלהבות שלנו מהממרח הזה, עם כי אמרה שיש כאלה שממש מאוהבים בו. לדעתי בשביל טיפשים שאוהבים את הממרח המוזר הזה צריך להוציא אותו רק על פי דרישה במקום להעניש את שאר הסועדים. אבל איכשהו לא נראה לי שמישהו שם הולך לוותר על הממרח הזה... בפאבלה, אגב, יש ממרח מאד דומה וגם שם - יאק.
מה כן אכלנו?
- טרטר עטוף בסלק: הפעם הקודמת ניסינו טרטר אחר מהספיישלים אבל אי אפשר היה להתעלם מטרטר הסלק שהכינו שוב ושוב במטבח הקר. הכנת המנה משובבת ביותר, כשבשיאה כל העסק מוכנס לתוך שקית שם מעניקים לו את הצורה הסופית. מהטעם התרשמנו הרבה פחות. אמנם המרכיבים היו מאד טריים ומרעננים אבל הטעם היה מאד "שטוח". ציפיתי לאיזו חמצמצות של הטרטר או מתקתקות של הסלק ולא היה לא זה ולא זה. חבל, כי אם הטעם היה מוצלח כמו שהמנה יפה - זו יכלה להיות מנה באמת מרהיבה (68 ש"ח לחלוטין לא מוצדקים).
- מעורב תל אביבי: החלטנו מראש להזמין שתי מנות שאנחנו מכירים ושתים חדשות. זו היתה הראשונה מאלו שהכרנו והיא עמדה במבחן גם הפעם. פלמידה ובצלים שירדו מהפלנצ'ה ועברו לשחות בבריכת ציזיקי. סוד הקסם לערבב טוב טוב כדי להשוות את הטמפרטורות ואז הטעמים של הכל משתלבים ביחד בצורה מדוייקת. היתה ונותרה מהפייבוריטס שלנו שם (65 ש"ח על פי האתר - כי שוב פעם שכחנו לצלם את החשבון)
- 200 גר' מולים: לפני הרבה זמן יצא לנו לאכול מולים בטפאו. הם הוגשו ברוטב שמנתי מעולה שנחרת היטב בזיכרון. כמה חבל שמנת המולים בשילה היתה האנטי תזה. הם הוגשו ברוטב שהזכיר יותר מרק דליל מאשר את הרוטב המעולה ההוא. הטעם שלו היה מעט מוזר, כנראה בגלל נוכחות דומיננטית מדי של יין. כל כך קל להצליח עם מולים. כל מה שצריך זה רוטב מחבק והמנה תעשה את העבודה. בשילה הצליחו לבאס דוקא עם מנה כל כך טריביאלית (לא זוכרת מחיר, כנראה העדפתי להדחיק)
- מאפה כרישה ופירות ים: עוד מנה מאלו שהכרנו מהפעם הקודמת ובמיוחד שמרנו אותה לסוף. היתה ונותרה המסמר של הארוחה: מאפה מדהים ממולא בפירות ים וכרישה. ש שאם לא די בה - אז נוסף אליה גם שוט של ביסק סרטנים וגם סלט אנדיב מיותר שנותר בודד בצד (מה הקשר שלו למנה?!). בכל מקרה למי אכפת מהסלט כשכל החושים מתרגשים מהמאפה האדיר הזה - מהטובים בעיר (120 ש"ח על פי האתר.
השירות - כרגיל מזגזג, אבל בגבולות הסביר.
בסופו של דבר יצאתי מהביקור הזה קצת מבולבלת. מצד אחד שתי מנות שכל ביס מהן הוא תענוג צרוף ועוד שתי מנות, דוקא החדשות שניסינו, שהיו סתמיות לחלוטין. השורה התחתונה על המקום היא בכל מקרה חיובית, והוא מהנחוצים בעיר. קצת חבל לי שבהמלצה על המקום שעל סמך הביקור הראשון היתה ללא רבב אני אצטרך, על סמך הביקור השני, לסייג שלא כל המנות שם מוצלחות. אני מקווה שמישהו יעשה שם בדק בית וירענן קצת את המנות הפחות מוצלחות של התפריט.
לחזור נחזור מתישהו, אבל עם זכוכית מגדלת כדי לקרוא טוב טוב כל מנה ולנסות להמנע מנפילות נוספות.
לקינוח אכלנו בבית פלטת פירות.
7.5/10 בסולם מנייה
וש