ביקורת שכתבתי בפורום YNET
גיליתי את הפורום הזה רק עכשיו , אז זו הביקורת שפרסמתי בYNET לגבי ה"מיני הופעה בטאוור": ביום שישי בשעות הצהריים קצת לפני ביקור בים החלטתי ללכת לראות את ההבטחה הנשית של המוסיקה הישראלית , מיני הופעה של קרן פלס הזמרת , הכותבת והמלחינה הסטארית התורנית של המוסיקה הישראלית בטאוור רקורדס בבניין האופרה בתל אביב. אחרי שעלתה לבמה המאולתרת ואלומת אור וצלילי פסנתר עטפו אותה חשתי שהמילה "סטארית תורנית" לא מתאימה לאומנית המוערכת ומוערצת הזו, קרן לא "עוד" זמרת ישראלית חדשה שמנסה לפלס (שימו לב למשחק המילים) את מקומה בתרבות הישראלית אלא אומנית במלוא מובן המילה , קרן התחילה את ההופעה עם "שמעון השכן" , שיר חביב על שכן שנפטר , אז זה לא שאין עוד על מה לכתוב , קרן מבליטה את חוש ההומור המלווה אותה והקונטרסט בין ההומור לבין המוות גורם למאזין לחשוב שעוד מעט היא תפרוץ בצחוק פרוע למרות העצבות והבדידות , העמדה שלה כיוצרת השיר ועצם שילוב הרגשות הוא בהחלט דבר מיוחד שלא ממש הכרנו בעבר. השיר "אם אלה החיים" הבליט בקרן את קולה המיוחד והעוצמתי כשהשיר מתפתח בצורה דרמתית כשהיא והפסנתר דוחפים אותו קדימה במלוא ההתלהבות , הסולם המינורי, הקווינטות השולטות וחצאי הטונים גורמים לשיר לרגש ולהיות אחד הפייבוריטים שלי לפחות ברפרטואר של פלס. קרן שרה את השיר "איתי" המוכר , שיר עם השפעה לועזית לטעמי מבחינת לחן עם C PART מצויין שמעשיר אותו . קרן מיוסרת מאושרת, סובלת עם חיוך , מתפתלת בין אהבה לפרידה , בין אכזבה לפריחה ,לוקחת אותנו לטיול לכנרת עם השיר החביב והקליל "על שפת הכנרת בסנדלים" היא מתנתקת מתל אביב ומשאירה שם את האיש שעדיין אוהב... קרן מלחינה בצורה מבריקה ,המילים בדרך כלל מרגשות ובשיר "זאת שבמקומי" אפשר להרגיש את היחודיות של האומנית המוצלחת , שיר מצויין שהשאיר בי את הרושם הגדול ביותר מההופעה הקצרה ההיא....בסוף ההופעה היה גם מפגש אישי עם הקהל וקרן הפכה לחברה טובה של כל אחד שרק רצה. קרן היא תופעה , היא אדם חייכני שהאושר שניכר על פניה והסבל שמוזכר בשיריה מתנגשים ליצירת אומנות גדולה ומיוחדת שעוד תשפיע רבות על עתיד המוסיקה הישראלית. משה
גיליתי את הפורום הזה רק עכשיו , אז זו הביקורת שפרסמתי בYNET לגבי ה"מיני הופעה בטאוור": ביום שישי בשעות הצהריים קצת לפני ביקור בים החלטתי ללכת לראות את ההבטחה הנשית של המוסיקה הישראלית , מיני הופעה של קרן פלס הזמרת , הכותבת והמלחינה הסטארית התורנית של המוסיקה הישראלית בטאוור רקורדס בבניין האופרה בתל אביב. אחרי שעלתה לבמה המאולתרת ואלומת אור וצלילי פסנתר עטפו אותה חשתי שהמילה "סטארית תורנית" לא מתאימה לאומנית המוערכת ומוערצת הזו, קרן לא "עוד" זמרת ישראלית חדשה שמנסה לפלס (שימו לב למשחק המילים) את מקומה בתרבות הישראלית אלא אומנית במלוא מובן המילה , קרן התחילה את ההופעה עם "שמעון השכן" , שיר חביב על שכן שנפטר , אז זה לא שאין עוד על מה לכתוב , קרן מבליטה את חוש ההומור המלווה אותה והקונטרסט בין ההומור לבין המוות גורם למאזין לחשוב שעוד מעט היא תפרוץ בצחוק פרוע למרות העצבות והבדידות , העמדה שלה כיוצרת השיר ועצם שילוב הרגשות הוא בהחלט דבר מיוחד שלא ממש הכרנו בעבר. השיר "אם אלה החיים" הבליט בקרן את קולה המיוחד והעוצמתי כשהשיר מתפתח בצורה דרמתית כשהיא והפסנתר דוחפים אותו קדימה במלוא ההתלהבות , הסולם המינורי, הקווינטות השולטות וחצאי הטונים גורמים לשיר לרגש ולהיות אחד הפייבוריטים שלי לפחות ברפרטואר של פלס. קרן שרה את השיר "איתי" המוכר , שיר עם השפעה לועזית לטעמי מבחינת לחן עם C PART מצויין שמעשיר אותו . קרן מיוסרת מאושרת, סובלת עם חיוך , מתפתלת בין אהבה לפרידה , בין אכזבה לפריחה ,לוקחת אותנו לטיול לכנרת עם השיר החביב והקליל "על שפת הכנרת בסנדלים" היא מתנתקת מתל אביב ומשאירה שם את האיש שעדיין אוהב... קרן מלחינה בצורה מבריקה ,המילים בדרך כלל מרגשות ובשיר "זאת שבמקומי" אפשר להרגיש את היחודיות של האומנית המוצלחת , שיר מצויין שהשאיר בי את הרושם הגדול ביותר מההופעה הקצרה ההיא....בסוף ההופעה היה גם מפגש אישי עם הקהל וקרן הפכה לחברה טובה של כל אחד שרק רצה. קרן היא תופעה , היא אדם חייכני שהאושר שניכר על פניה והסבל שמוזכר בשיריה מתנגשים ליצירת אומנות גדולה ומיוחדת שעוד תשפיע רבות על עתיד המוסיקה הישראלית. משה
