ביקורת שלי על האלבום החדש..

[steve2]

ביקורת שלי על האלבום החדש..

ראשית עלי לציין שאני שומע למיידן מאז שהייתי ביסודי, התחלתי להתאהב בהם ולהפוך אותם לפייבוריטים שלי(זה 18 שנה), אין להקת רוק שכ"כ התחברתי כמו למיידן, יש לי בעיה קלה עם שני האלבומים האחרונים שלהם(dance of death ו-a metter of live and death), ראשית עלי לציין שמבחינה ווקלית באלבומים איילו ברוס דווקה משתבח, הוא נשמע כמו בקלסיקות של somewhere in time ו-seventh son-שאגב האלבומים הטובים ביותר שלהם לדעתי),למשל ב-brave new world הוא נשמע אחרת לגמרי, גם מבחינה מוזיקלית-אבל עדיין אלבום בו הצלחתי למצא את עצמי ועד היום אני אוהב לשמוע שירים קבועים משם כמו:wicker man, ghost of the nevegator,blood brothers, out of the silent planet בעניין האחרונים-מבחינה מוזיקלית אכן הם נשמעים קלאסיים כמו שאני אוהב לזכור אותם, הבעיה היחידה של האלבומים הם השירים עצמם, שמעתי ל-dance קרוב ל-10 פעמים ולצערי לא מצאתי שיר אחד שממש התחברתי אליו, או יישאר בגדר של קלסיקה כמו למשל: wasted years, alexander the great, infinite dreams, the evil that men do. ואת החדש שמעתי 6-7 פעמים(אפילו רצוף), ועדיין לא הצלחתי ממש להתחבר, לא הייתי לי את אותה תחושה כששמעתי את pice of mind לראשונה(האלבום שאיתו התחלתי), השירים בשני האחרונים, הם בגדר של "פסדר" לא מעבר, כמובן שכשירי רוק מעולים, אך הם לא אותם הקלסיקות של "אז" של מיידן(מה שמצחיק שיש לי גם את כל אלבומי ה-סולו של דיקינסון וכבר שם אני מוצא הרבה שירים שאני מאוד מצליח להתחבר ואף מזכירים לי את מיידן של פעם-כמו האלבומים: tatood milioner, balls to picaso, accident of birth ועוד... לכן זה מביא אותי לשאלה: מה קרה להם בשני האלבומים האחרונים?-נכון הם מצוינים כאלבומי רוק וישנם קטעים ממש טובים, אך אין קלסיקות שתמיד יישארו איתך בלב. אני ושני מכרי שגם אותם "הדבקתי" עם מיידן, חושבים פה אחד-לצערי זה מאוד מפריע וגם מפתיע אותי-יכול להיות שאני בה ב-over ציפיות- למרות ש-brave מאוד ציפיתי לו ולא התאכזבתי לשנייה. אני עוד מחכה שיוציאו את ה-x factor מחדש עם קולו של דיקינסון, ה-x factor למשל אלבום שמאוד התחברתי אליו, השירים, תכנים מעולים אבל קולו של בלייז רק הורס וחבל...

 

[barlevy]

תראה..תשמע..

קודם כל נחמד לראות שיש פה אנשים ששומעים מיידן תקופה ארוכה עוד מתקופת "הזהב" שלהם. כפי שרשמתי בסקירה שלי - בקשר לאלבום האחרון , לוקח זמן להתחבר אליו ,היות והשירים בו די מורכבים יחסית למיידן. כמובן שעל טעם אישי אין לי מה להתווכח. טעמי האישי הוא שדווקא "אלבום האיחוד" BRAVE NEW WORLD הוא החלש יחסית מבין האלבומים של תקופת פוסט-בלייז. בקשר ל X FACTOR - דעתי כדעתך - בעיניי הוא אלבום סבבה , גם אני טוען כבר שנים שמיידן יכולים להחליף את השירה של בלייז בשירה של ברוס - ויש להם אחלה אלבום.

 

[steve2]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

אולי באמת אני צריך להביא עוד מספר שמיעות והזדמנות לאלבומים האיילו...אולי אני ממהר לשפוט...אך עדיין בגלל היותו שונה, brave דווקה מאוד עשה לי את זה..לדעתי אלבום מצוין

 

[to the future]

ביקורת...

1) קודם כל, ברוך הבא, אני שמח לראות עוד מהמבוגרים יותר... 2) לגבי אלבום ה- X דעתי ממש הפוכה משלך- דווקא הקול של בלייז יותר מתאים לאווירה האפילה/ קודרת של האלבום המצויין הזה. ברוס הוכיח את עצמו בסגנון האפי (בו הוא מפורסם) וגם בסגנון ה"רחוב", הקשוח (האלבום FOTD למשל). לי לא נראה שהקול שלו מתאים ל- X. 3)יש הבדל בין קלאסיקה, להיט והמנון. wasted years- המנון. Alexander the great - קלאסיקה. the evil that men do- להיט. וכך הלאה. לדעתי 3 האלבומים האחרונים כן מעמידים קלאסיקות- שפשוט צריך לתת להם לעבור את מבחן הזמן. דוגמאות: dream of mirrors מ- BNW paschendale מ- DOD brighter than a thousand suns מ- AMOLAD ואפשר למצוא גם להיטים... 4) מסכים איתך שכאלבום מושלם שהוא כיחידה אחת מאוגדת ומדוייקת, קשה למיידן לשחזר את האלבומים של פעם- SIT עם האווירה העתידנית; POWERSLAVE המהיר, אכזרי וחזק; SSOASS הסיפורי והפנטסטי וכו'.

 

[steve2]

../images/Emo27.gif

שלום לך, אני חייב לומר כמה דברים... דעותינו חלוקות מאוד בנושא ה-X factor, מכיוון שמבחינה ווקלית ברוס יכול לשנות את אופי צליל הקול שלו(ניתן לשמוע באלבומי הסולו) מרך ונעים לצרוד וכסחיסטי ועד לאפל וקודר, לקולו של בלייז לא הצלחתי להתחבר-קולו נשמע מנופח וצפרדעי-לכל אורך האלבום-קודר ממש לא! קולו ממש לא התאים למיידן-מה שגרם למיידן להעיף אותו לכל הרוחות. ה-virtual XI כ"כ גרוע חוץ מפרט futureal, אני אשית לא מחשיב אותו לאלבום של מיידן אולי B SIDE. מה שאני בעצם חוטר אליו הוא, שברוס ביצע את men on the edge ואת futureal ב-ed hunter ואת sign of the cross ב- rock in rio והשירים נשמעו הרבה יותר "מיידניים" הרבה יותר טבעים והרבהה הרבה יותר מוצלחים-אני אישית חולה על sign of the cross לדעתי בין השירים האפים הכי הכי מוצלחים יחד עם rime of the ancient mariner ו-alexander the great, כששמעתי את sign עם בלייז הוא נשמע בסדר אבל עם ברוס הוא נשמע אפי ו"מיידני" מוצלח וטבעי. אני חושב שאין שום קשר בין המנון, להיט וקלסיקה-אפשר לזהות ישר אם את השיר תזכור לטובה או לא, wasted years איני רואה כהמנון אלא כקלסיקה יחד the evil that men do וכמובן alexander, כשאתה מדבר על להיט אולי אתה מתכוון לסינגל שיוצא-כך אפשר לפרש למשל את can i play with madness שלדעתי החוליה החלשה ב-seventh son אבל עדיין נחשב כלהיט וכקלסיקה ואף הגיע למקום 6 או 4 במצעדים ב-88' אך לדעתי השיר בגדר של נחמד ולא יותר. אני חושב שאין שיר אחד ואני עומד מאחורי זה גם לאחר ששמעתי שמיעה נוספת את שני האלבומים האחרונים אתמול שיכולים להתחרות עם הקלסיקות ואני מדבר אפילו על האלבומים הראשונים iron maiden ו-killers ואני לא חושב שזה נמדד במבחן של זמן-עובדה ש-brave יצא לא מזמן יחסית ועדיין יש לי הרגשה "נכונה" יותר איתו מאשר עם האחרונים, זה ניראה שקטלתי את האחרונים וזה לא, אני עדיין חושב שהם אלבומים טובים יחסית-dance דיי איכזב אותי אבל a metter מעניק מימד הרבה יותר עמוק וקודר ומרגיש הרבה יותר מיידן של פעם, ישנם לא מעט שירים מהאלבום שאני נהנה לשמוע כמו למשל lord of light שהתחלתו מזכיר במפתיע את still life מ- pice of mind, עם שילוב של two minutes ו-aces high לדעתי שיר מעולה. נכון קשה למיידן לעלות על ההצלחה של שנות ה-80 ו-fear of the dark אבל עדיין גם את השירים החדשים כיף לשמוע אותם לייב-כי שם הם נשמעים אחרת ובעלי אויירה שונה. up the irons

 

[to the future]

../images/Emo45.gif

 

[steve2]

../images/Emo207.gif כמה רישומים שלי...

לא זוכר אם כבר הראיתי אותם בעבר...

 

[steve2]

2

 

[steve2]

3

 

[BlaCK BLooD]

מדהים!../images/Emo45.gif

 

[Beautiful Scar]

מדהים!!!!!!!!!!!!../images/Emo199.gif

אתה מצייר כלכך יפה. בן כמה אתה?

 

[Axcelius]

אני מאוד לא מסכים

אני חושב שאתה משווה את האלבומים החדשים לקלאסיקות ואני חושב שזה מוטעה... אין מה לעשות, החדשים לא יוכלו להיות קלאסיקות כי כמו שכתבתי בביקורת שלי על האלבום החדש, הקלאסיקות של מיידן הם תקופתיות ובהחלט מתאימות לתקופה. אי אפשר לצפות מהאלבום החדש להיות מיידן קלאסי כי זו לא המטרה שלו וזו גם לא הרמה שלו והתקופה שלו. אבל, אפשר לצפות מהאלבום להיות אלבום מטאל קלאסי של שנות האלפיים... זה אין ספק... אבל למרות זאת, הוא לעולם לא יהיה מיידן קלאסי כי את התקופה הקלאסית, מיידן מזמן עברו.

 

[steve2]

../images/Emo27.gif

שלום... אני לא חושב שאני משווה בין האלבומים, אני מדבר על איכות השירים... גם ב-dance וגם ב-metter איכות השירים יחסית פחות טובה לדעתי למשל מ-brave, ישנם הרבה פחות שירים קליטים, "קלאסיים" וטובים באמת(לפחות לדעתי ועוד כמה

), איני קוטל את האלבומים, הם טובים יחסית אך לא "מספיק" טובים כגון למשל אלבומים אחרים(כולם מלבד virtual xi), ישנם לא מעט שירים שדווקה דיי התחברתי אליהם ב-metter, אך עדיין זה לא מיידן של פעם(אפילו מ-brave). אני לא חושב שהקלסיקות של מיידן הן תקופתיות, כל אלבום והייחודיות שלו, אך בכל אלבום מאוד התחברתי לשירים ולאווירה, ב-dance למשל כמעט ולא הצלחתי להתחבר לאף שיר ב-metter כבר ישנה אויירה אחרת. אני לא כ"כ הצלחתי להבין את כוונתך, האם בגלל שזה שנות ה-2000, אז אלבומי מטאל כבר לא יכולים להישמע כמו פעם....? נכון לשנות ה-80 היה סאונד אחר, אבל אני מדבר יותר על אווירה ואיכות שירים. אני חושב ש-metter אגב אלבום דיי טוב, יצא לי שוב לשמוע ו-פאק אני ממש מתחיל לאהוב את השירים שם...