ביקורת שלי על הדיסק "שווים"
קניתי את הדיסק אתמול ושמעתי אותו, ברצוני להביע את דעתי עליו. אני מעתיקה את הביקורת שלי מהפורום הרשמי. זהירות, וואחד חפירה. השירים יום הולדת - אקספוזיציה נהדרת לדיסק. השיר הזה הכניס בי איזושהי שלווה. הוא מכניס לאווירה של הדיסק בצורה כמעט מושלמת. עשרים השניות הראשונות של השיר,בהן שמעתי רק את קולו של רן, בלי קולות רקע, בלי ליווי כלים גרמו לי להעריך מחדש את קולו של רן. הלחן מלטף את הקול שלו וגורם לו להישמע במיטבו. רן לא מתאמץ בשירה שלו, מה שגרם לי לא להתאמץ להתחבר אל השיר ולמרבה הפלא התחברתי במהירות. בטקסט של השיר ניכר עצב מסויים ורן מעביר את העצב הזה בשירתו בצורה הכי טובה שאפשר. אין שום צליל, תו או מנגינה שמסיימים את השיר. כשרן מסיים לשיר, השיר מסתיים. וגם כאן אפשר לראות אלמנט נחמד של אקפוזיציה לאלבום, כי שום דבר לא סגר את השיר, מה שאומר שהכל בצורה כלשהי עוד פתוח. בואי נעזוב - הסינגל השני שיצא לרדיו. שיר פופי וקליט. המילים פשוטות ביותר. העובדה שהשיר נחרש בכל מקום אפשרי לא מועילה לו. כששירים נחרשים יותר מהמומלץ קשה לי לשמוע אותם, יש איזשהו משהו שחוסם, נותן להם תדמית די שטחית. כשאני שומעת שיר שחרשו בכל מקום אפשרי הקשר שלי אליו אובד לפעמים, הכל כבר אוטומטי, שומעת את השיר ברדיו ואני מתחילה ישר לשיר את השיר, יודעת הכל בעל פה והשיר מאבד את המשמעות שלו. אבל, אם אני אנסה להתעלם מכך. אז אהבתי מאוד מאוד מאוד את הלחן של השיר. ויש לציין את סיוון טלמור שבשיאו של השיר קוטעת את 'השגרה' שנותן הפזמון ושרה אותו בקצב אחר ובקול אחר שנותן קצת גיוון לפזמון שחוזר על עצמו שוב ושוב. שיר חמוד ביותר. הכל מזכיר אותך - השיר שהכי פחות התחברתי אליו באלבום. הטקסט מקסים. אבל את השאר לא ממש אהבתי. מאז הפעם הראשונה ששמעתי אותו עוד באתר וואינט משהו בו פשוט לא הסתדר לי, שמעתי אותו כמה פעמים באתר ופשוט לא הצלחתי לקלוט את המסר. הלחן מציק לי קצת, והוא לא ממש לטעמי. גם מההגשה של רן די התאכזבתי. היא מעט מתאמצת ויבבנית. ויש עוד משהו שלא ממש מסתדר לי, אני לא יודעת מה זה אך כשאני מקשיבה לשיר הזה משהו בו מרתיע אותי, גורם לי לרצות להעביר לשיר הבא. מי בחלומך - קליל וקליט. הטקסט גם פה נהדר להפליא. את המנגינה פשוט כיף לשמוע, היא גורמת לי לחייך, בפשטות שבה. רן שר בה בצורה מדהימה. לא מתאמץ, פשוט שר. ככה פשוט ככה מקסים. שווים - מה לא נאמר על השיר הזה? הסינגל הראשון מתוך האלבום ושיר הנושא שלו. כמה שזה יישמע לכם טיפשי אני חושבת שלשיר הנושא יש אחריות גדולה. הוא אמור לשקף את מהות האלבום, ו"שווים" משקף זאת בצורה הטובה ביותר, האווירה בשיר משקפת בדיוק את האווירה של האלבום, פשוט עם טעם של פעם. למרות שאני חושבת שהוא שיר יפייפה, ככל שאני מרבה לשמוע אותו יותר הוא מעט משעמם אותי ולעיתים אף חוזר על עצמו. אבל המשמעות שלו חשובה יותר מכל מה שציינתי. אני חושבת שלמרות שהוא לא שיר מושלם הוא השיר הכי חשוב באלבום כולו. ולמרות המילים שאחרים אמרו שהן מעט טיפשיות, אני לא אגזים אם אומר שהן משקפות את התקווה של כל אחד ואחד בעולם הזה. "ואולי יבוא יום ונהפוך שווים" וכל מילה אחרת מיותרת. אני אש - השיר האופטימי ביותר האלבום. שיר שעושה לי שמח בלב בכל פעם שאני שומעת אותו. בטקסט אנחנו מתוודעים לשלושה מצבים של הדובר. בראשון הוא מעט אבוד, מעט עצוב. במצב השני הוא כבר עבר את המשבר. הוא עם הפנים קדימה, מחכה בציפייה למה שעתיד לבוא. ובמצב השלישי במקום להסתכל קדימה אל העתיד, אני מוצאת שהוא נזכר בחיוך בעברו. הלחן כל כך טוב וקליט שאני בטוחה שהוא יתקע להרבה אנשים בראש וגם יש לי הרגשה שהוא ייצא כסינגל. כאן כשהשיר מגיע לסיומו הוא בעצם לא מסתיים, האודיו בעצם עושה זום אאוט וקולו של רן מתרחק ומתרחק אך בעצם הוא ממשיך לשיר. אני חושבת שבשיר זה, קולו של רן מבוטא בצורה הטובה ביותר בדיסק. לחזור לישון ביחד - השיר הכי קצר באלבום, שתי דקות ועשרים. ובזמן הקצר הזה רן מעביר בצורה הכי מקסימה שאפשר את המסר. אני חושבת שבכל אחד שהוריו נפרדו לא משנה למה, מתי, ואיך, בכל אחד יש את התקווה הקטנה שאולי יום אחד ו..., אני חושבת שזה השיר הכי מרגש באלבום, והתחברתי אליו למרות שההורים שלי נשואים באושר. נעימה - מנגינה יפייפיה ופשוטה. אין לי יותר מה להגיד עליה. רק שנורא נהניתי להקשיב לה. מחכה לך - השיר הזה בעייתי מבחנתי. הוא נורא מזכיר לי "הכל מזכיר אותך". גם בו יש לי בעיה עם הלחן. וגם לו הייתי צריכה להקשיב יותר כדי ליצור איזשהו חיבור. נורא אהבתי את העלייה בטונים בפזמון כשרן שר "יושב ומחכה לך". מוזר לי שלא התחברתי לשני השירים הספציפיים האלו, בגלל שבדרך כלל אני מתחברת לכאלה שירים. משהו חסר לי בשיר הזה, למרות שיש בו סוג של קסם שאני אוהבת. מה שלא הספקתי לומר - האקורדיון מוסיף לשיר ברמות לא יתוארו. שילוב הקולות של סיוון ורן מצויין. גם פה סיוון מגוונת את האלבום. היא שרה מדהים בעיניי, לעיתים היא לוחשת בשיר וזה הרגיש לי כל כך מתאים לאווירה של השיר. בין השניים יש גם כימיה מוזיקלית טובה מאוד. נורא אהבתי כשהם שרים ביחד "עד שבוקר יבוא" ו"עד הבוקר שבו". דואט מקסים שלא דומה לדואטים אחרים ששמעתי. הוא מפתיע מאוד ולטובה. 12 שנים - שיר מאוד מרגש. אפשר לשמוע בקולו של רן שהוא מאוד התחבר לשיר הזה. השיר הזה כל כך חזק שהוא גרם לי להתגעגע למישהו שלא קיים. גם לשיר הזה לקח לי זמן להתחבר. אך אני חושבת שהשיר הזה מאוד טעון וכבד. הטקסט כל כך יפה. השיר הזה חדר עמוק עמוק אל תוך הלב והרגשות שלי. וגם פה צריך לציין את ההגשה המדהימה של רן שמפתיע כמעט בכל שיר. במקום לבכות - שיר כל כך נכון. השירה הרגועה של רן ביחד עם הגיטרה האקוסטית יוצרים אווירה שמתאימה כל כך להשלמת האלבום. זהו אחד השירים המרגשים ביותר באלבום. "ובמקום לבכות אני אתחיל לשיר" - השורה הכי יפה בכל האלבום. גם השיר הזה לא נגמר בבום גדול. אבל אחרי ששמעתי את כל האלבום, הוא מסיים אותו בצורה הכי טובה שאפשר. אני חושבת שהעיצוב של האלבום פשוט מדהים. גם מהבחינה הגרפית וגם מבחינת הרעיון. חוברת המילים נראית כמעין פנקס מעופש שנמצא בעליית גג באיזה קיבוץ ותיק בצפון הארץ. גם האווירה בשירים עצמם היא אווירה של קיבוץ. אחרי שהאזנתי לאלבום הבנתי את כל הנאומים של רן ועילי על הקיבוץ שמאוד חיבר בינהם. גם שמחתי לראות רשימת שמות של אומנים שהיו מעורבים באלבום כמו עידן רייכל, בן ארצי וגלעד שגב. חמשת השירים האהובים עליי: 1. מי בחלומך. 2. במקום לבכות. 3. מה שלא הספקתי לומר. 4. אני אש. 5. יום הולדת. אני מאוד מרוצה מהאלבום. באלבום הבא כשיהיה כתוב למטה מי עשה מה בכל שיר, אשמח לקרוא את שמו של רן תחת עוד משהו חוץ מהשירה. כמו ששמחתי לקרוא שהוא היה מעורב בעיבוד של "במקום לבכות". סליחה על החפירה הבלתי אפשרית, ונתראה באלבום הבא.
קניתי את הדיסק אתמול ושמעתי אותו, ברצוני להביע את דעתי עליו. אני מעתיקה את הביקורת שלי מהפורום הרשמי. זהירות, וואחד חפירה. השירים יום הולדת - אקספוזיציה נהדרת לדיסק. השיר הזה הכניס בי איזושהי שלווה. הוא מכניס לאווירה של הדיסק בצורה כמעט מושלמת. עשרים השניות הראשונות של השיר,בהן שמעתי רק את קולו של רן, בלי קולות רקע, בלי ליווי כלים גרמו לי להעריך מחדש את קולו של רן. הלחן מלטף את הקול שלו וגורם לו להישמע במיטבו. רן לא מתאמץ בשירה שלו, מה שגרם לי לא להתאמץ להתחבר אל השיר ולמרבה הפלא התחברתי במהירות. בטקסט של השיר ניכר עצב מסויים ורן מעביר את העצב הזה בשירתו בצורה הכי טובה שאפשר. אין שום צליל, תו או מנגינה שמסיימים את השיר. כשרן מסיים לשיר, השיר מסתיים. וגם כאן אפשר לראות אלמנט נחמד של אקפוזיציה לאלבום, כי שום דבר לא סגר את השיר, מה שאומר שהכל בצורה כלשהי עוד פתוח. בואי נעזוב - הסינגל השני שיצא לרדיו. שיר פופי וקליט. המילים פשוטות ביותר. העובדה שהשיר נחרש בכל מקום אפשרי לא מועילה לו. כששירים נחרשים יותר מהמומלץ קשה לי לשמוע אותם, יש איזשהו משהו שחוסם, נותן להם תדמית די שטחית. כשאני שומעת שיר שחרשו בכל מקום אפשרי הקשר שלי אליו אובד לפעמים, הכל כבר אוטומטי, שומעת את השיר ברדיו ואני מתחילה ישר לשיר את השיר, יודעת הכל בעל פה והשיר מאבד את המשמעות שלו. אבל, אם אני אנסה להתעלם מכך. אז אהבתי מאוד מאוד מאוד את הלחן של השיר. ויש לציין את סיוון טלמור שבשיאו של השיר קוטעת את 'השגרה' שנותן הפזמון ושרה אותו בקצב אחר ובקול אחר שנותן קצת גיוון לפזמון שחוזר על עצמו שוב ושוב. שיר חמוד ביותר. הכל מזכיר אותך - השיר שהכי פחות התחברתי אליו באלבום. הטקסט מקסים. אבל את השאר לא ממש אהבתי. מאז הפעם הראשונה ששמעתי אותו עוד באתר וואינט משהו בו פשוט לא הסתדר לי, שמעתי אותו כמה פעמים באתר ופשוט לא הצלחתי לקלוט את המסר. הלחן מציק לי קצת, והוא לא ממש לטעמי. גם מההגשה של רן די התאכזבתי. היא מעט מתאמצת ויבבנית. ויש עוד משהו שלא ממש מסתדר לי, אני לא יודעת מה זה אך כשאני מקשיבה לשיר הזה משהו בו מרתיע אותי, גורם לי לרצות להעביר לשיר הבא. מי בחלומך - קליל וקליט. הטקסט גם פה נהדר להפליא. את המנגינה פשוט כיף לשמוע, היא גורמת לי לחייך, בפשטות שבה. רן שר בה בצורה מדהימה. לא מתאמץ, פשוט שר. ככה פשוט ככה מקסים. שווים - מה לא נאמר על השיר הזה? הסינגל הראשון מתוך האלבום ושיר הנושא שלו. כמה שזה יישמע לכם טיפשי אני חושבת שלשיר הנושא יש אחריות גדולה. הוא אמור לשקף את מהות האלבום, ו"שווים" משקף זאת בצורה הטובה ביותר, האווירה בשיר משקפת בדיוק את האווירה של האלבום, פשוט עם טעם של פעם. למרות שאני חושבת שהוא שיר יפייפה, ככל שאני מרבה לשמוע אותו יותר הוא מעט משעמם אותי ולעיתים אף חוזר על עצמו. אבל המשמעות שלו חשובה יותר מכל מה שציינתי. אני חושבת שלמרות שהוא לא שיר מושלם הוא השיר הכי חשוב באלבום כולו. ולמרות המילים שאחרים אמרו שהן מעט טיפשיות, אני לא אגזים אם אומר שהן משקפות את התקווה של כל אחד ואחד בעולם הזה. "ואולי יבוא יום ונהפוך שווים" וכל מילה אחרת מיותרת. אני אש - השיר האופטימי ביותר האלבום. שיר שעושה לי שמח בלב בכל פעם שאני שומעת אותו. בטקסט אנחנו מתוודעים לשלושה מצבים של הדובר. בראשון הוא מעט אבוד, מעט עצוב. במצב השני הוא כבר עבר את המשבר. הוא עם הפנים קדימה, מחכה בציפייה למה שעתיד לבוא. ובמצב השלישי במקום להסתכל קדימה אל העתיד, אני מוצאת שהוא נזכר בחיוך בעברו. הלחן כל כך טוב וקליט שאני בטוחה שהוא יתקע להרבה אנשים בראש וגם יש לי הרגשה שהוא ייצא כסינגל. כאן כשהשיר מגיע לסיומו הוא בעצם לא מסתיים, האודיו בעצם עושה זום אאוט וקולו של רן מתרחק ומתרחק אך בעצם הוא ממשיך לשיר. אני חושבת שבשיר זה, קולו של רן מבוטא בצורה הטובה ביותר בדיסק. לחזור לישון ביחד - השיר הכי קצר באלבום, שתי דקות ועשרים. ובזמן הקצר הזה רן מעביר בצורה הכי מקסימה שאפשר את המסר. אני חושבת שבכל אחד שהוריו נפרדו לא משנה למה, מתי, ואיך, בכל אחד יש את התקווה הקטנה שאולי יום אחד ו..., אני חושבת שזה השיר הכי מרגש באלבום, והתחברתי אליו למרות שההורים שלי נשואים באושר. נעימה - מנגינה יפייפיה ופשוטה. אין לי יותר מה להגיד עליה. רק שנורא נהניתי להקשיב לה. מחכה לך - השיר הזה בעייתי מבחנתי. הוא נורא מזכיר לי "הכל מזכיר אותך". גם בו יש לי בעיה עם הלחן. וגם לו הייתי צריכה להקשיב יותר כדי ליצור איזשהו חיבור. נורא אהבתי את העלייה בטונים בפזמון כשרן שר "יושב ומחכה לך". מוזר לי שלא התחברתי לשני השירים הספציפיים האלו, בגלל שבדרך כלל אני מתחברת לכאלה שירים. משהו חסר לי בשיר הזה, למרות שיש בו סוג של קסם שאני אוהבת. מה שלא הספקתי לומר - האקורדיון מוסיף לשיר ברמות לא יתוארו. שילוב הקולות של סיוון ורן מצויין. גם פה סיוון מגוונת את האלבום. היא שרה מדהים בעיניי, לעיתים היא לוחשת בשיר וזה הרגיש לי כל כך מתאים לאווירה של השיר. בין השניים יש גם כימיה מוזיקלית טובה מאוד. נורא אהבתי כשהם שרים ביחד "עד שבוקר יבוא" ו"עד הבוקר שבו". דואט מקסים שלא דומה לדואטים אחרים ששמעתי. הוא מפתיע מאוד ולטובה. 12 שנים - שיר מאוד מרגש. אפשר לשמוע בקולו של רן שהוא מאוד התחבר לשיר הזה. השיר הזה כל כך חזק שהוא גרם לי להתגעגע למישהו שלא קיים. גם לשיר הזה לקח לי זמן להתחבר. אך אני חושבת שהשיר הזה מאוד טעון וכבד. הטקסט כל כך יפה. השיר הזה חדר עמוק עמוק אל תוך הלב והרגשות שלי. וגם פה צריך לציין את ההגשה המדהימה של רן שמפתיע כמעט בכל שיר. במקום לבכות - שיר כל כך נכון. השירה הרגועה של רן ביחד עם הגיטרה האקוסטית יוצרים אווירה שמתאימה כל כך להשלמת האלבום. זהו אחד השירים המרגשים ביותר באלבום. "ובמקום לבכות אני אתחיל לשיר" - השורה הכי יפה בכל האלבום. גם השיר הזה לא נגמר בבום גדול. אבל אחרי ששמעתי את כל האלבום, הוא מסיים אותו בצורה הכי טובה שאפשר. אני חושבת שהעיצוב של האלבום פשוט מדהים. גם מהבחינה הגרפית וגם מבחינת הרעיון. חוברת המילים נראית כמעין פנקס מעופש שנמצא בעליית גג באיזה קיבוץ ותיק בצפון הארץ. גם האווירה בשירים עצמם היא אווירה של קיבוץ. אחרי שהאזנתי לאלבום הבנתי את כל הנאומים של רן ועילי על הקיבוץ שמאוד חיבר בינהם. גם שמחתי לראות רשימת שמות של אומנים שהיו מעורבים באלבום כמו עידן רייכל, בן ארצי וגלעד שגב. חמשת השירים האהובים עליי: 1. מי בחלומך. 2. במקום לבכות. 3. מה שלא הספקתי לומר. 4. אני אש. 5. יום הולדת. אני מאוד מרוצה מהאלבום. באלבום הבא כשיהיה כתוב למטה מי עשה מה בכל שיר, אשמח לקרוא את שמו של רן תחת עוד משהו חוץ מהשירה. כמו ששמחתי לקרוא שהוא היה מעורב בעיבוד של "במקום לבכות". סליחה על החפירה הבלתי אפשרית, ונתראה באלבום הבא.
