Blade Of Fire
New member
ביקורת-The Heart Of Everything
אז אחרי הרבה סבל ועינויים והרבה האשמות שהם אימו, הגיעה אלבום האולפן הרביעי מהלהקה הנפלאה הזאת. אבל בואו נתחיל כמו כל סקירה.. ליינאפ נוכחי: Sharon Den Adel-Vocals Robert Westerholt - Guitar Ruud Jolie - Guitar Martijn Spierenburg - Keyboards Jeroen Van Veen - Bass Stephen van Haestregt - Drums על הלהקה: Within Temptation הוקמה איי שם באמצע שנות ה90 ולאחר שני דמואים הוציאה את אלבומה הראשון, Enter, בשנת 97 תחת חברת התקליטים DSFA, שלקחו הימור לא קטן על הלהקה הצעירה עם הצליל הייחודי. בהמשך הוציאה הלהקה, בשנת 2000, את האלבום שהציג אותה בגאווה לעולם- Mother Earth שביסס את מעמד הלהקה אצל הקהל העולמי ועד היום נחשב אצל רוב המעריצים כאלבום הכי טוב של הלהקה. 4 שנים, 6 סינגלים וDVD אחד לאחר מכן, הלהקה עשתה פנייה נכונה במוזיקה והוציאה את the Silent Force, אלבום יותר כבד, קצת פחות סימפוני והושוותה בגסות ללהקה שהתחילה לפרוח באותה תקופה בזכות סרט נוראי-Evanescence. כיום, לאחר עוד 3 סינגלים ועוד DVD עשיר בתוכן (ובן שנולד לשרון ורוברט על הדרך בסוף 2005), הלהקה ניצבת מול אלבום האולפן הרביעי שלה-The Heart Of Everything, שממשיך (לדעתי) את אותו קו כבד של האלבום הקודם שאומנם רחוק במקצת משני האלבומים הראשונים, אך עושה את העבודה. וכעת-לשירים. 1. the howling- השיר והדיסק נפתח כמו כל דיסק אחר של וויד'ין- הפגנת יכולת ווקלית רכה של שרון, קלידים ברקע ואחרי כמה שניות נכנס הדיסטורשן, התופים והבאס לעניין בנוסף לכינורות הייחודיים של ללהקה. השיר מציג טוב מאוד את הקו של הדיסק-כבד, ווקאלי ואורקסטרי. האפקטים בשיר מצוינים ואכן נשמע כאילו השיר מתאים לסרט אימה על זאבים (אה.. איזה קטע.. זה באמת מפסקול של סרט כזה!). כדקה וחצי לפני סיום השיר יש הפסקה יפה שבה שרון מפגינה את יכולתיה הווקליות שוב לפני שחוזרים לדיסטורשן הכבד. ציון-10\10. 2. what have you done (feat. Keith caputo)- אחד השירים המושמצים והמושמעים ביותר מהאלבום. בסולן מתארח קית' קפוטו, סולן טרייל אוף טירס (אם אני לא טועה). שיר המשך לשיר הראשון, עוד שיר כבד שמתחיל בשקט עם כינורות והפגנת היכולת הווקאלית של שרון לפני שקית' נכנס וצועק עליה "מה עשית לעזאזל?!" ביחד עם הלהקה. הרבה אנשים השוו את השיר הזה לחומר שאוונאסנס עושים ולא בצדק. אז נכון-יש פה סולנית עם קול אופראי, נכון יש פה סולן שנשמע כאילו הוא עושה קצת ראפ (משפט אחד! אחד!), אבל ככה לפסול את השיר? השיר עולה על החומר שאוונאסנס עושים בכל היבט שבו. בכל מקרה-שיר מצוין, משלב את כל מה שוויד'ין טובים בו, קצב מצוין וזורם ושילוב טוב בין שני הקולות של הסולנים. לשיר, כמובן, יש קליפ (או יותר נכון-שניים) שרץ לו בערוצי מוזיקה שונים והוא הסינגל השני (אחרי דה האולינג) מהאלבום. ציון:9\10, כי הליריקה נדושה קצת. 3. Frozen- יש משו ללהקות גות' מטאל לאחרונה שבכל אלבום שלהם חייב להיות שיר שנקרא פרוזן. למה? כי אנחנו קשוחים, אפלים, גותים ובעיקר אוהבים חורף. השיר האיטי של האלבום, שבו היכולות של שרון מופגנות בכל רגע. קצב טוב וזורם, אבל הבעיה איתו היא שהוא באותו מקצב של השיר הקודם ולכן הציון היחסית נמוך (אי אפשר להגיד שהוא נמוך. שיר מצוין לכל הדעות). ציון:8.5\10. 4. The Heart of Everything – שיר הנושא של האלבום. השיר מזכיר לי קצת את ג'יין דו בפתיחה שלו, אבל מהר מאוד חוזר לקו הכבד של האלבום. השיר באווירה שלו מאוד הזכיר לי את החומר הישן (כלומר-לפני קארמהקוד) של לאקונה קויל גם בשירה של שרון, גם בקצב, רק חסר איזה זכר עצבני שישיר אותה. לדעתי השיר מייצג טוב מאוד את הקו של האלבום. הבעה היחידה איתו היא שהליריקה שלו צפויה. הפלוס הגדול בשיר הוא ששרון מגיעה לטונים מצוינים וכאילו היא שרה לדיסטורשנים. ציון:9.5\10. 5. All I Need- מפתיע! השיר נפתח בגיטרה אקוסטית בליווי כינורות קל. אנחנו שומעים כאן את וויד'ין של מאדר אירת' בלי ספק, וויד'ין של "אאור פיירוול". שיר איטי ויפיפה וכמו כל שיר איטי ושקט של וויד'ין, זו ההזדמנות של שרון להפגין שירה יוצאת מהכלל ולאורקסטרה שמלווה של וויד'ין לאורך כל הדיסקים להראות את נוכחותה, כשהגיטרה והתופים והבאס פחות משמעותיים פה. ציון: 10\10 6. Our Solemn Hour – לדעתי, השיר הכי טוב של האלבום (ולא בגלל שהוא מזכיר לי פאוור מטאל!). השיר בנוי בעיקר מכוח המקהלה ששרה עם או בלי שרון ובנוי על טהרת הגרגוריאן. שילוב מצוין בין אפקטים, הלהקה עצמה,מעברים מצוינים בין הקטעים השקטים לכבדים, איזון מצוין בין כל הכלים ובין כל הקולות, ואפילו הליריקה סוחפת מאוד. סולו גיטרה מעולה בדקה השלישית. שיר האדבאנג אמיתי. ציון:10\10 7. Hand of Sorrow – ושוב חוזרים לפתיחה איטית עם כינורות שמהווים פתיחה מצוינת לשיר הזה ומגיעים חזרה ל"רעש" של הלהקה. השיר הזה, אם לא היו אומרים לי אחרת, הייתי חושב שהוא מסיילנט פורס ומזכיר לי איזה שילוב בין אנג'לס וסטאנד מיי גראונד, וכאן מגיעה הבעיה שלי-הוא יותר מידי דומה לדברים אחרים. השיר מצוין בפני עצמו ויש פה איזה מיחזור של מקצב ומבנה. מה שבאמת מציל את הייחודיות של השיר הזה זה משו כמו חצי דקה של סולו גיטרה בשילוב מדהים של אורקסטרה. ציון: 8.5\10. 8. The Cross – הקצב האיטי והשקט חוזר פה ללוות את התחלת השיר לפני שהלהקה נכנסת. שיר טוב מאוד במיוחד מבחינת שרון ויש מן מקצב רקע פולקי שכזה שמלווה את השיר. הפיזמון של השיר הזה מאוד חזק וזה מה שעושה לי את השיר הזה בנוסף לקטע אופראי מאוד יפה שמשולב בשיר. מה שגורם לי לא לתת לשיר הזה ציון מושלם זה האפקט המעצבן הזה שנכנס מידי פעם ונשמע כאילו הדיסק קופץ ושרון אומרת משו כמו "אה אה אה אה אה". ציון:9.5\10 9. Final Destination – לא רציתי להגיד את זה דווקא על אחד השירים החזקים באלבום-אבל גבירותיי ורבותיי-ההיסטוריה חוזרת. עוד שיר שנשמע כאילו הוא לקוח מסיילנט פורס והפעם זה יותר מובהק ויותר גרוע כי הפעם המקצב והמבנה של וואט האב יו דאן נכנס פה. בצער רב אני נותן לו את הציון הזה... ציון:8\10. 10. The Truth Beneath the Rose – לפחות חוזרים לאיכות-שיר יפיפה, עוד פעם שילוב בין המקהלה ושרון, שילוב טוב בין הקטעים האיטיים יותר והמהירים, הכינורות נכנסות בזמן, מקצב מצוין, מבנה ייחודי (הללויה!), ליריקה טובה... אין, פשוט שיר טוב. וזה גם השיר הכי ארוך באלבום (מעל 7 דקות) ובגלל זה הוא יכול להרשות לעצמו קטע מאוד יפה שבו שרון מלווה בקלידים וכינורות לפני שחוזרים למקהלה וסולו גיטרה קצר ומצוין. השיר נחתם באווירה מאוד גותית ויפה-סיום טוב לשיר טוב. ציון:10\10 11. Forgiven – השיר החותם את האלבום. כמו חתימה של כל אלבום גות' טוב, שיר איטי ויפה של שרון מלווה בקלידים היפים של מרטין. שיר מאוד מרגש עם קצב איטי שזורם בצורה נפלאה... כמו דואט בין הקלידים לקול של שרון. ציון:10\10 והלוואי והיה אפשר להעניק יותר. סיכום כללי: אלבום מצוין, אבל מי שסיילנט פורס לא התאים לו,שלא יתאמץ לשמוע את הדיסק הזה. דיסק כבד, זורם, ייחודי ברוב השירים שלו, מציג לנו עוד צד של וויד'ין שלא ראינו עד היום, רק חבל שיש קומץ קטן של שירים שפשוט נשמעים כיאלו וויד'ין סיימו את המקוריות שלהם (וזה עוד רחוק מלהיות נכון). ציון כללי:9\10. יום טוב וסופ"ש מקסים, עידן.
אז אחרי הרבה סבל ועינויים והרבה האשמות שהם אימו, הגיעה אלבום האולפן הרביעי מהלהקה הנפלאה הזאת. אבל בואו נתחיל כמו כל סקירה.. ליינאפ נוכחי: Sharon Den Adel-Vocals Robert Westerholt - Guitar Ruud Jolie - Guitar Martijn Spierenburg - Keyboards Jeroen Van Veen - Bass Stephen van Haestregt - Drums על הלהקה: Within Temptation הוקמה איי שם באמצע שנות ה90 ולאחר שני דמואים הוציאה את אלבומה הראשון, Enter, בשנת 97 תחת חברת התקליטים DSFA, שלקחו הימור לא קטן על הלהקה הצעירה עם הצליל הייחודי. בהמשך הוציאה הלהקה, בשנת 2000, את האלבום שהציג אותה בגאווה לעולם- Mother Earth שביסס את מעמד הלהקה אצל הקהל העולמי ועד היום נחשב אצל רוב המעריצים כאלבום הכי טוב של הלהקה. 4 שנים, 6 סינגלים וDVD אחד לאחר מכן, הלהקה עשתה פנייה נכונה במוזיקה והוציאה את the Silent Force, אלבום יותר כבד, קצת פחות סימפוני והושוותה בגסות ללהקה שהתחילה לפרוח באותה תקופה בזכות סרט נוראי-Evanescence. כיום, לאחר עוד 3 סינגלים ועוד DVD עשיר בתוכן (ובן שנולד לשרון ורוברט על הדרך בסוף 2005), הלהקה ניצבת מול אלבום האולפן הרביעי שלה-The Heart Of Everything, שממשיך (לדעתי) את אותו קו כבד של האלבום הקודם שאומנם רחוק במקצת משני האלבומים הראשונים, אך עושה את העבודה. וכעת-לשירים. 1. the howling- השיר והדיסק נפתח כמו כל דיסק אחר של וויד'ין- הפגנת יכולת ווקלית רכה של שרון, קלידים ברקע ואחרי כמה שניות נכנס הדיסטורשן, התופים והבאס לעניין בנוסף לכינורות הייחודיים של ללהקה. השיר מציג טוב מאוד את הקו של הדיסק-כבד, ווקאלי ואורקסטרי. האפקטים בשיר מצוינים ואכן נשמע כאילו השיר מתאים לסרט אימה על זאבים (אה.. איזה קטע.. זה באמת מפסקול של סרט כזה!). כדקה וחצי לפני סיום השיר יש הפסקה יפה שבה שרון מפגינה את יכולתיה הווקליות שוב לפני שחוזרים לדיסטורשן הכבד. ציון-10\10. 2. what have you done (feat. Keith caputo)- אחד השירים המושמצים והמושמעים ביותר מהאלבום. בסולן מתארח קית' קפוטו, סולן טרייל אוף טירס (אם אני לא טועה). שיר המשך לשיר הראשון, עוד שיר כבד שמתחיל בשקט עם כינורות והפגנת היכולת הווקאלית של שרון לפני שקית' נכנס וצועק עליה "מה עשית לעזאזל?!" ביחד עם הלהקה. הרבה אנשים השוו את השיר הזה לחומר שאוונאסנס עושים ולא בצדק. אז נכון-יש פה סולנית עם קול אופראי, נכון יש פה סולן שנשמע כאילו הוא עושה קצת ראפ (משפט אחד! אחד!), אבל ככה לפסול את השיר? השיר עולה על החומר שאוונאסנס עושים בכל היבט שבו. בכל מקרה-שיר מצוין, משלב את כל מה שוויד'ין טובים בו, קצב מצוין וזורם ושילוב טוב בין שני הקולות של הסולנים. לשיר, כמובן, יש קליפ (או יותר נכון-שניים) שרץ לו בערוצי מוזיקה שונים והוא הסינגל השני (אחרי דה האולינג) מהאלבום. ציון:9\10, כי הליריקה נדושה קצת. 3. Frozen- יש משו ללהקות גות' מטאל לאחרונה שבכל אלבום שלהם חייב להיות שיר שנקרא פרוזן. למה? כי אנחנו קשוחים, אפלים, גותים ובעיקר אוהבים חורף. השיר האיטי של האלבום, שבו היכולות של שרון מופגנות בכל רגע. קצב טוב וזורם, אבל הבעיה איתו היא שהוא באותו מקצב של השיר הקודם ולכן הציון היחסית נמוך (אי אפשר להגיד שהוא נמוך. שיר מצוין לכל הדעות). ציון:8.5\10. 4. The Heart of Everything – שיר הנושא של האלבום. השיר מזכיר לי קצת את ג'יין דו בפתיחה שלו, אבל מהר מאוד חוזר לקו הכבד של האלבום. השיר באווירה שלו מאוד הזכיר לי את החומר הישן (כלומר-לפני קארמהקוד) של לאקונה קויל גם בשירה של שרון, גם בקצב, רק חסר איזה זכר עצבני שישיר אותה. לדעתי השיר מייצג טוב מאוד את הקו של האלבום. הבעה היחידה איתו היא שהליריקה שלו צפויה. הפלוס הגדול בשיר הוא ששרון מגיעה לטונים מצוינים וכאילו היא שרה לדיסטורשנים. ציון:9.5\10. 5. All I Need- מפתיע! השיר נפתח בגיטרה אקוסטית בליווי כינורות קל. אנחנו שומעים כאן את וויד'ין של מאדר אירת' בלי ספק, וויד'ין של "אאור פיירוול". שיר איטי ויפיפה וכמו כל שיר איטי ושקט של וויד'ין, זו ההזדמנות של שרון להפגין שירה יוצאת מהכלל ולאורקסטרה שמלווה של וויד'ין לאורך כל הדיסקים להראות את נוכחותה, כשהגיטרה והתופים והבאס פחות משמעותיים פה. ציון: 10\10 6. Our Solemn Hour – לדעתי, השיר הכי טוב של האלבום (ולא בגלל שהוא מזכיר לי פאוור מטאל!). השיר בנוי בעיקר מכוח המקהלה ששרה עם או בלי שרון ובנוי על טהרת הגרגוריאן. שילוב מצוין בין אפקטים, הלהקה עצמה,מעברים מצוינים בין הקטעים השקטים לכבדים, איזון מצוין בין כל הכלים ובין כל הקולות, ואפילו הליריקה סוחפת מאוד. סולו גיטרה מעולה בדקה השלישית. שיר האדבאנג אמיתי. ציון:10\10 7. Hand of Sorrow – ושוב חוזרים לפתיחה איטית עם כינורות שמהווים פתיחה מצוינת לשיר הזה ומגיעים חזרה ל"רעש" של הלהקה. השיר הזה, אם לא היו אומרים לי אחרת, הייתי חושב שהוא מסיילנט פורס ומזכיר לי איזה שילוב בין אנג'לס וסטאנד מיי גראונד, וכאן מגיעה הבעיה שלי-הוא יותר מידי דומה לדברים אחרים. השיר מצוין בפני עצמו ויש פה איזה מיחזור של מקצב ומבנה. מה שבאמת מציל את הייחודיות של השיר הזה זה משו כמו חצי דקה של סולו גיטרה בשילוב מדהים של אורקסטרה. ציון: 8.5\10. 8. The Cross – הקצב האיטי והשקט חוזר פה ללוות את התחלת השיר לפני שהלהקה נכנסת. שיר טוב מאוד במיוחד מבחינת שרון ויש מן מקצב רקע פולקי שכזה שמלווה את השיר. הפיזמון של השיר הזה מאוד חזק וזה מה שעושה לי את השיר הזה בנוסף לקטע אופראי מאוד יפה שמשולב בשיר. מה שגורם לי לא לתת לשיר הזה ציון מושלם זה האפקט המעצבן הזה שנכנס מידי פעם ונשמע כאילו הדיסק קופץ ושרון אומרת משו כמו "אה אה אה אה אה". ציון:9.5\10 9. Final Destination – לא רציתי להגיד את זה דווקא על אחד השירים החזקים באלבום-אבל גבירותיי ורבותיי-ההיסטוריה חוזרת. עוד שיר שנשמע כאילו הוא לקוח מסיילנט פורס והפעם זה יותר מובהק ויותר גרוע כי הפעם המקצב והמבנה של וואט האב יו דאן נכנס פה. בצער רב אני נותן לו את הציון הזה... ציון:8\10. 10. The Truth Beneath the Rose – לפחות חוזרים לאיכות-שיר יפיפה, עוד פעם שילוב בין המקהלה ושרון, שילוב טוב בין הקטעים האיטיים יותר והמהירים, הכינורות נכנסות בזמן, מקצב מצוין, מבנה ייחודי (הללויה!), ליריקה טובה... אין, פשוט שיר טוב. וזה גם השיר הכי ארוך באלבום (מעל 7 דקות) ובגלל זה הוא יכול להרשות לעצמו קטע מאוד יפה שבו שרון מלווה בקלידים וכינורות לפני שחוזרים למקהלה וסולו גיטרה קצר ומצוין. השיר נחתם באווירה מאוד גותית ויפה-סיום טוב לשיר טוב. ציון:10\10 11. Forgiven – השיר החותם את האלבום. כמו חתימה של כל אלבום גות' טוב, שיר איטי ויפה של שרון מלווה בקלידים היפים של מרטין. שיר מאוד מרגש עם קצב איטי שזורם בצורה נפלאה... כמו דואט בין הקלידים לקול של שרון. ציון:10\10 והלוואי והיה אפשר להעניק יותר. סיכום כללי: אלבום מצוין, אבל מי שסיילנט פורס לא התאים לו,שלא יתאמץ לשמוע את הדיסק הזה. דיסק כבד, זורם, ייחודי ברוב השירים שלו, מציג לנו עוד צד של וויד'ין שלא ראינו עד היום, רק חבל שיש קומץ קטן של שירים שפשוט נשמעים כיאלו וויד'ין סיימו את המקוריות שלהם (וזה עוד רחוק מלהיות נכון). ציון כללי:9\10. יום טוב וסופ"ש מקסים, עידן.
