ביקורת
THE SPELLSONG CYCLE/L. E. MODESITT JR ``מחזור שיר הקסם`` כפי שאני אקרא לסדרה מעכשיו מורכב משלושה ספרים בני כ 500 עמוד כל אחד. MODESITT הוא סופר פנטסיה לא מוכר. אף אחד מספריו לא תורגם עדיין לעברית כך שהביקורת הזאת מיועדת לאלו שקוראים באנגלית. ``מחזור שיר הקסם`` מתאר עולם הנמצא בתקופת ימי הביניים שלו מבחינה פוליטית וטכנולוגית. יש עדיין לוחמים עטויי שריון הרוכבים על סוס ונלחמים ברומחים. השלטון במדינה הספציפית שבה מדובר מזכיר את אירופה שתחילת היווצרות מדינות, כלומר המלך הוא רק דמות קישוטית וכל ברון עושה כרצונו. בשונה מספרי פנטסיה אפית רבים אין כאן מפלצות, אין אלפים, אין גמדים ואין דרקונים. הסופר מסתפק במפלצות שבתוכנו ואלו לא חסרות. כפי שניתן להבין משמה של הטרילוגיה הקסם מבוצע בעולם הזה על ידי זמרים ונגנים. משמעותו של זיוף יכולה להיות גם מוות וכלל שאתה זמר מאומן יותר וטוב יותר אתה למעשה קוסם טוב יותר. הקסמים מתחלקים לשמי סוגים DARKSONG (דרקסונג) שזהו קסם המופעל על דברים חיים כמו עץ או אנשים שגורם בהם לשינוי ו CLEARSONG (קלירסונג) שמופעל על חפצים שמעולם לא חיו כמו אבנים, מים, מתכות ואש. שני סוגי הקסם מנצלים את האנרגיה של הזמר, דקרסונג גם משפיע עליו רגשית ויכול להביא למותו. לכוחות המוזיקה האלה קוראים הרמוניה ודיסונס. בפנטסיה ישנם כמו קווי עלילה נפוצים, אחד מהם הוא מוטיב הזר: מישהו מחוץ לעולם הספר מגיע עליו בדרך מיסטית כלשהי, לא מסוגל לחזור ונאלץ לשרוד בעולם המוזר שנקלע אליו. (תומס קובבנט, קרווין ועוד) כאן נבחר מוטיב זה. מנהיג שהוא זמר חזק מאד של דרקסונג מחליט לשלוט בעולם. הקוסם-זמר של הממלכה הנפלש מנסה לעצור בעדו. אחד מנגניו שחש שנעשה לו עוול מחליט לזמן קוסמת-זמרת מעולם אחר כדי שתנקום בקוסם ומשתמש בדרקסונג לשם כך. מן העולם שלנו נלקחת אנה, זמרת סופרנו שנאלצה לוותר על הקריירה שלו בגלל בעלה וכעת עובדת כעוזרת לפרופסור למוסיקה באוניברסיטה נידחת באיווה, שעשתה טעות וביקשה להיות בכל מקום אחר. אנה מוטלת היישר לתוך המלחמה, הקוסם המקומי לא יכול לאפשר לעצמו לוותר עליה במאבק על השרדות הארץ ומפה לשם הופכת אנה ללידי אנה ולעוצרת של הממלכה כולה. הטרילוגיה מתארת את מאבקיה של אנה על השרדותה והשרדות הממלכה שהפכה לביתה בעולם גברי, שובינסטי ופיאודלי. MODESITT אינו נופל למלכודת שהפיכת אנה לדמות פלקטית ונוקמת. כגבר הוא מראה רגישות מופלא לנפש האישה. אנה לא מפסיקה לדאוג לאנשים מסביבה, כל קרב ומלחמה שדורשים ממנה להיות אחראית למותם של רבים מעירים בה התלבטויות וקונפליקטים רבים. אין היא מסוגל להיות אדישה למותם של רבים מאויביה או לשכוח ולו לרגע את בתה הצעירה שנותרה על עולמנו. נדיר למצוא בספרי פנטסיה בפרט ובמד``ב בכלל דמות נשית שמתעלה על הגיבורה בבגד הגוף השחור ההדוק לגופה שמרטש גברים שובינסטים בחרב דו-ידנית (כמו זינה או סוניה האדומה). אנה הופכת מצד אחד לדמות הקוסמת עוצרת רבת העוצמה וההחלטית קשה אבל הוגנת ומצד שני נשארת האישה הכואבת את מות ביתה הבכורה, את המרחק הבלתי נגיש כמעט בינה לבין ביתה הצעירה, את הבדידות הנושכת בחיי היום יום שלה. בקיצור אנה של MODESITT היא דמות אנושית בעלת מניעים סבירים והגיוניים בשונה מהרבה דמויות נשיות וגבריות בספרי פנטסיה אחרים. תמיד האמנתי שגברים אינם מסוגלים ליצור גיבורה נשית בפרט או דמות נשית בכלל שהיא בעלת אישיות ואנושית. רבים מסופרי הפנטסיה הפופולריים לא היו מסוגלים לעשות זאת. MODESITT הוכיח לי אחרת. נכון, מבחינה פיסית אין העולם של הספר מקורי הוא שונה משאר העולמות האחרים, אך זה ספר הפנטסיה האפית היחיד שאני קראתי עד כה שמצליח לתאר עולם המאוכלס באנשים אנושיים עם מניעים הגיוניים וברורים. אני לא מצאתי סתירות רבות בתיאור העולם הזה. MODESITT השתמש בהרבה דמויות עגולות והצליח להמנע מספרים עבי כרס שנראים כצו השעה בספרות הפנטסיה של ימינו ועל כך מגיע לו ``כל הכבוד``.
THE SPELLSONG CYCLE/L. E. MODESITT JR ``מחזור שיר הקסם`` כפי שאני אקרא לסדרה מעכשיו מורכב משלושה ספרים בני כ 500 עמוד כל אחד. MODESITT הוא סופר פנטסיה לא מוכר. אף אחד מספריו לא תורגם עדיין לעברית כך שהביקורת הזאת מיועדת לאלו שקוראים באנגלית. ``מחזור שיר הקסם`` מתאר עולם הנמצא בתקופת ימי הביניים שלו מבחינה פוליטית וטכנולוגית. יש עדיין לוחמים עטויי שריון הרוכבים על סוס ונלחמים ברומחים. השלטון במדינה הספציפית שבה מדובר מזכיר את אירופה שתחילת היווצרות מדינות, כלומר המלך הוא רק דמות קישוטית וכל ברון עושה כרצונו. בשונה מספרי פנטסיה אפית רבים אין כאן מפלצות, אין אלפים, אין גמדים ואין דרקונים. הסופר מסתפק במפלצות שבתוכנו ואלו לא חסרות. כפי שניתן להבין משמה של הטרילוגיה הקסם מבוצע בעולם הזה על ידי זמרים ונגנים. משמעותו של זיוף יכולה להיות גם מוות וכלל שאתה זמר מאומן יותר וטוב יותר אתה למעשה קוסם טוב יותר. הקסמים מתחלקים לשמי סוגים DARKSONG (דרקסונג) שזהו קסם המופעל על דברים חיים כמו עץ או אנשים שגורם בהם לשינוי ו CLEARSONG (קלירסונג) שמופעל על חפצים שמעולם לא חיו כמו אבנים, מים, מתכות ואש. שני סוגי הקסם מנצלים את האנרגיה של הזמר, דקרסונג גם משפיע עליו רגשית ויכול להביא למותו. לכוחות המוזיקה האלה קוראים הרמוניה ודיסונס. בפנטסיה ישנם כמו קווי עלילה נפוצים, אחד מהם הוא מוטיב הזר: מישהו מחוץ לעולם הספר מגיע עליו בדרך מיסטית כלשהי, לא מסוגל לחזור ונאלץ לשרוד בעולם המוזר שנקלע אליו. (תומס קובבנט, קרווין ועוד) כאן נבחר מוטיב זה. מנהיג שהוא זמר חזק מאד של דרקסונג מחליט לשלוט בעולם. הקוסם-זמר של הממלכה הנפלש מנסה לעצור בעדו. אחד מנגניו שחש שנעשה לו עוול מחליט לזמן קוסמת-זמרת מעולם אחר כדי שתנקום בקוסם ומשתמש בדרקסונג לשם כך. מן העולם שלנו נלקחת אנה, זמרת סופרנו שנאלצה לוותר על הקריירה שלו בגלל בעלה וכעת עובדת כעוזרת לפרופסור למוסיקה באוניברסיטה נידחת באיווה, שעשתה טעות וביקשה להיות בכל מקום אחר. אנה מוטלת היישר לתוך המלחמה, הקוסם המקומי לא יכול לאפשר לעצמו לוותר עליה במאבק על השרדות הארץ ומפה לשם הופכת אנה ללידי אנה ולעוצרת של הממלכה כולה. הטרילוגיה מתארת את מאבקיה של אנה על השרדותה והשרדות הממלכה שהפכה לביתה בעולם גברי, שובינסטי ופיאודלי. MODESITT אינו נופל למלכודת שהפיכת אנה לדמות פלקטית ונוקמת. כגבר הוא מראה רגישות מופלא לנפש האישה. אנה לא מפסיקה לדאוג לאנשים מסביבה, כל קרב ומלחמה שדורשים ממנה להיות אחראית למותם של רבים מעירים בה התלבטויות וקונפליקטים רבים. אין היא מסוגל להיות אדישה למותם של רבים מאויביה או לשכוח ולו לרגע את בתה הצעירה שנותרה על עולמנו. נדיר למצוא בספרי פנטסיה בפרט ובמד``ב בכלל דמות נשית שמתעלה על הגיבורה בבגד הגוף השחור ההדוק לגופה שמרטש גברים שובינסטים בחרב דו-ידנית (כמו זינה או סוניה האדומה). אנה הופכת מצד אחד לדמות הקוסמת עוצרת רבת העוצמה וההחלטית קשה אבל הוגנת ומצד שני נשארת האישה הכואבת את מות ביתה הבכורה, את המרחק הבלתי נגיש כמעט בינה לבין ביתה הצעירה, את הבדידות הנושכת בחיי היום יום שלה. בקיצור אנה של MODESITT היא דמות אנושית בעלת מניעים סבירים והגיוניים בשונה מהרבה דמויות נשיות וגבריות בספרי פנטסיה אחרים. תמיד האמנתי שגברים אינם מסוגלים ליצור גיבורה נשית בפרט או דמות נשית בכלל שהיא בעלת אישיות ואנושית. רבים מסופרי הפנטסיה הפופולריים לא היו מסוגלים לעשות זאת. MODESITT הוכיח לי אחרת. נכון, מבחינה פיסית אין העולם של הספר מקורי הוא שונה משאר העולמות האחרים, אך זה ספר הפנטסיה האפית היחיד שאני קראתי עד כה שמצליח לתאר עולם המאוכלס באנשים אנושיים עם מניעים הגיוניים וברורים. אני לא מצאתי סתירות רבות בתיאור העולם הזה. MODESITT השתמש בהרבה דמויות עגולות והצליח להמנע מספרים עבי כרס שנראים כצו השעה בספרות הפנטסיה של ימינו ועל כך מגיע לו ``כל הכבוד``.