ביקורת
שלום לכולם...בא לי לזיין קצת את השכל על "פרשת השבוע", אחרי שסיימתי לראות את הפרק השלישי: כשראיתי את שני הפרקים הראשונים של פרשת השבוע התלהבתי. אמרתי, וואלה הנה סדרה עם הרבה אומץ ועם מוכנות להראות דברים שבד"כ לא מראים על מסך הטלויזיה. רוב הסדרות נורא מלקקות לצופה ומתייחסות אליו כמו טמבל, ופרשת השבוע בולטת בייחודיות שלה בתור סדרה שמראה גם את הצדדים הרעים של הדמויות ואת המציאות היום יומית המלנכולית שלהן. אף אחת מהדמויות לא נמצאת במקום טוב בחיים שלה. כולם שם בוחשים בחרא של החיים שלהם. אחרי הפרק השלישי יצאתי עצבני. עכשיו, תכלס - לא בא לי לראות יותר את הסדרה. היא לא נותנת שום מרווח נשימה. שום התרה לשום קונפליקט ולא משנה כמה הוא קטן. זה יוצא דופן, כי אפילו בסדרה המעולה "בטיפול" שהרבה רואים בה סדרה מדכאת עם כיוון שלילי, יש התרה מסוימת ויש מרווח נשימה ויש אופטימיות עמוקה שיושבת עמוק מתחת לקונפליקטים החיצוניים, שהפסיכולוגיה תעזור לאדם להתגבר עם הקשיים שלו, מעין תקווה שיהיה טוב, בסוף. וזה בדיוק מה שחסר לדעתי בסדרה פרשת השבוע, או לפחות בשלושה פרקים הראשונים שלה (שזה סימן רע להמשך). הדבר היחיד שיש שם מתחת לכל הבעיות המציקות של הדמויות זו האמונה באלוהים, אותו הסדרה מתארת כמעין ישות מופשטת וסמלית שיכולה לשחק תפקידים שונים אצל כל אדם. יש את פרשות השבוע, שנראה גם שיש מאחוריהן איזשהי סמליות, אבל היא לא נותנת איזשהו כיוון אופטימי או מרגש או מספק. לא אכפת לי מסופים רעים, כי בהרבה מהסדרות והסרטים הכי מרגשים - יש סופים רעים מאוד, אבל יש גם איזשהו מסר או תובנה או גילוי מרגש שסוגר מעגל. בכל סיפור בעיקרון אמור להיות קונפליקט שמגיע לאיזשהו שיא ואז נמצא הפיתרון ומגיעה ההתרה, גם אם הסוף הוא רע. אלא שבפרשת השבוע אין ממש התרה. לא נותנים לנשום. הכל נורא מחורבן ואין איזה תובנה שאפשר להיאחז בה. הדמויות הן נורא חד צדדיות ושטחיות ברמה הזאת שהן ציניות בטירוף ולא מראות שום נכונות או אפשרות להיפתח ולהשתנות. פרשות השבוע, שלדעתי הן אמורות להביא את הריגוש בסדרה הזאת, בינתיים לא הצליחו לדעתי לגבש איזשהי תובנה ברורה ומרגשת אצל הצופה, לפחות אצלי. וזה גורם לי לא להנות מהסדרה הזאת. אולי זאת הכוונה של היוצרים - לגרום לנו להרגיש חרא, כאילו להקיא עלינו איזשהי מציאות מחורבנת - אבל הרעיון הזה הוא נראה לי קצת כמו לפתור את היוצרים מהמחוייבות לספק לנו דרמה איכותית.
שלום לכולם...בא לי לזיין קצת את השכל על "פרשת השבוע", אחרי שסיימתי לראות את הפרק השלישי: כשראיתי את שני הפרקים הראשונים של פרשת השבוע התלהבתי. אמרתי, וואלה הנה סדרה עם הרבה אומץ ועם מוכנות להראות דברים שבד"כ לא מראים על מסך הטלויזיה. רוב הסדרות נורא מלקקות לצופה ומתייחסות אליו כמו טמבל, ופרשת השבוע בולטת בייחודיות שלה בתור סדרה שמראה גם את הצדדים הרעים של הדמויות ואת המציאות היום יומית המלנכולית שלהן. אף אחת מהדמויות לא נמצאת במקום טוב בחיים שלה. כולם שם בוחשים בחרא של החיים שלהם. אחרי הפרק השלישי יצאתי עצבני. עכשיו, תכלס - לא בא לי לראות יותר את הסדרה. היא לא נותנת שום מרווח נשימה. שום התרה לשום קונפליקט ולא משנה כמה הוא קטן. זה יוצא דופן, כי אפילו בסדרה המעולה "בטיפול" שהרבה רואים בה סדרה מדכאת עם כיוון שלילי, יש התרה מסוימת ויש מרווח נשימה ויש אופטימיות עמוקה שיושבת עמוק מתחת לקונפליקטים החיצוניים, שהפסיכולוגיה תעזור לאדם להתגבר עם הקשיים שלו, מעין תקווה שיהיה טוב, בסוף. וזה בדיוק מה שחסר לדעתי בסדרה פרשת השבוע, או לפחות בשלושה פרקים הראשונים שלה (שזה סימן רע להמשך). הדבר היחיד שיש שם מתחת לכל הבעיות המציקות של הדמויות זו האמונה באלוהים, אותו הסדרה מתארת כמעין ישות מופשטת וסמלית שיכולה לשחק תפקידים שונים אצל כל אדם. יש את פרשות השבוע, שנראה גם שיש מאחוריהן איזשהי סמליות, אבל היא לא נותנת איזשהו כיוון אופטימי או מרגש או מספק. לא אכפת לי מסופים רעים, כי בהרבה מהסדרות והסרטים הכי מרגשים - יש סופים רעים מאוד, אבל יש גם איזשהו מסר או תובנה או גילוי מרגש שסוגר מעגל. בכל סיפור בעיקרון אמור להיות קונפליקט שמגיע לאיזשהו שיא ואז נמצא הפיתרון ומגיעה ההתרה, גם אם הסוף הוא רע. אלא שבפרשת השבוע אין ממש התרה. לא נותנים לנשום. הכל נורא מחורבן ואין איזה תובנה שאפשר להיאחז בה. הדמויות הן נורא חד צדדיות ושטחיות ברמה הזאת שהן ציניות בטירוף ולא מראות שום נכונות או אפשרות להיפתח ולהשתנות. פרשות השבוע, שלדעתי הן אמורות להביא את הריגוש בסדרה הזאת, בינתיים לא הצליחו לדעתי לגבש איזשהי תובנה ברורה ומרגשת אצל הצופה, לפחות אצלי. וזה גורם לי לא להנות מהסדרה הזאת. אולי זאת הכוונה של היוצרים - לגרום לנו להרגיש חרא, כאילו להקיא עלינו איזשהי מציאות מחורבנת - אבל הרעיון הזה הוא נראה לי קצת כמו לפתור את היוצרים מהמחוייבות לספק לנו דרמה איכותית.
