ביקורת

[batelav]

ביקורת

היום הינו אצל דר' בור הכל בסדר עם הרגליים של עמית והמשך טיפול לעוד 6 שבועות עם נעליים למשך כל היום, שאלתי אותו לגבי פיזוטרפיה והוא אמר שאין צורך שעמית ידביק את הפער ועוד דבר, לגבי מתיחות הוא אומר שזה לא יזיק אבל גם לא ממש יועיל. ועוד דבר ראיתי אמא עם ילדה בת שלוש שבאה לביקורת שעברה ניתוח להעברת הגיד עם גבסים עד הברכיים יצא לי לדבר איתה והיא אמרה שזה היה קשה אבל לא סוף העולם והרגליים נראות עכשיו יפה מעודד.

 

[גווניבר]

מתיחות מועילות. נקודה.

בעזרת מתיחות שאמא שלי עשתה לי מהיום שהורידו לי את הגבסים ועד גיל 12, לא היו צרכים לעשות לי שום ניתוח. וגם ד"ר בור, וגם המון רופאים אחרים, אומרים שהשיפור הוא רק בזכות המתיחות.

 

[batelav]

בתגובה לתשובתך

אז למה דר' בור השיב ככה לשאלתי לגבי המתיחות? ורגע אם לא עושים מתיחות מגיעים לניתוח? הרי הילדים נימצאים בביקורת אצל הרופא לעיתים די קרובות והוא בדרך כלל רואה תמונה עדכנית לגבי התפתחות של הגמישות של כף הרגל אני לא מאמינה שאותך הביאו רק בגיל 12 לביקורת ואז קבעו שזה בזכות התרגילים בבית. דר' בור לא שלל תרגילים הוא פשוט אמר שלא קורה כלום אם לא עושים אותם המצב לא יחמיר ובמיוחד ברגע שהילד כבר הולך אז כף הרגל עושה את התרגיל בעצמה.

 

[גווניבר]

ובכן

לא כל מי שלא עושה מתיחות מגיע לניתוח. זה תלוי במידת החומרה של הק"פ, ומידת השיפור של המניפולציות השונות. המצב לא מחמיר בלי מתיחות, אבל גם לא משתפר. ואין לי מושג למה ד"ר בור אמר מה שהוא אמר. אני שמעתי ושומעת על הרבה מאוד מקרים שבהם ילד צריך לעבור הרבה יותר מניתוח אחד, ויש כאלה שגם מגיעים ל-16 ניתוחים עד גיל 20. כל ניתוח מחליש את הרגל, את השריר והגידים, ואם יש סיכוי, אפילו קלוש, שאת יכולה לחסוך לילדך ניתוח, לא תנסי??? הייתי בביקורות מגיל שבוע (אחרי שגובסתי ביום הלידה) ועד גילאים גדולים. בתור תינוקת רצו להכניס אותי לניתוח כמה פעמים, אבל כל פעם היה לי חום. בהתחשב במידת הק"פ החמורה שהייתה לי, אין הסבר אחר פרט למתיחות שאמא שלי עשתה לי לגבי השיפור. נכון שהילד בעצמו גם יכול לעשות מתיחות, ורצוי לצרפו לחוג בלט, שם עובדים הרבה על גמישות הקרסול, או אומנויות לחימה, או שחיה. מתיחות של 5 דקות ביום, אולי לא משפיעות. אמא שלי עשתה לי כל יום מתיחות של לפחות שעה-שעתיים. לא שמעתי על אף הורה שהיה מוכן להשקיע כ"כ הרבה שעות כל יום במשך 12 שנה. וגם אף רופא שהייתי אצלו (והייתי אצל טובי המומחים בארץ, וגם אצל ד"ר הרצנברג שנחשב מומחה עולמי בחו"ל) לא שמע על כזאת השקעה. השקעה כזאת נושאת פירות. ולאמא שלי היו עוד שני ילדים קטנים לטפל בהם (כשהגדול עוד לא היה בן שלוש כשנולדתי), ובכל זאת היא מצאה את הזמן לעשות זאת.

 

[batelav]

עמית נולד עם קלאב פוט חמור וחריג

לדברי דר' בור אני לא מבינה למה הוא מתכוון חריג שאלתי כמה פעמים האם יש השלכות לחומרת הקלאב פוד והוא אמר שלא. באמת כל הכבוד לאמא שלך שהשקיעה אני קצת בהלם שאת רושמת שיש כאלה שהגיעו ל16 ניתוחים עוד לא שמעתי דבר כזה מהיכן המידע? כרגע אנחנו לא עושים מתיחות ונשמעים להנחיות של הרופא שלו אני בטוחה שהוא לא רוצה לרעתי ורק לטובת הילד. עמית עבר ניתוח לשחרור פורמלי של הגידים בעקב לפני חודש וחצי והתוצאות טובות ויש סיכוי שיעבור ניתוח להעברת הגיד בסביבות גיל שלוש ארבע מכיוון שיש נטיה באזור האצבעות כלפי פנים ופה אני מקווה שסיימנו. אני לא רוצה להתייחס לבעיה שלו כסוף העולם ולהיות כל הזמן בחרדות נמאס לי. לפי הדברים שהרופא דר' בור אומר שהבעיה עוברת ואין סיכוי להחזרה של הקלאב פוד [במקרה של עמית שנחשב מאוד קשה}. בת כמה את? האם תוכלי לספר בקצרה את הסיפור שלך? סמדר.

 

[גווניבר]

הסיפור שלי

מופיע בסיפורי "בוגרי קלאב פוט", במאמרים של הפורום. אם יש לך שאלות ספציפיות, אשמח לענות עליהן. אני בת 24. וכפות רגלי יצרו זוית של 90 מעלות עם השוק (כלפי פנים). יש בחור בן גילי בשכונה שלי, שיש לו ק"פ ברגל אחת, והוא עבר 11 ניתוחים. אני חברה בקבוצת תמיכה בYAHOO של בוגרים עם ק"פ, ושם יש כאלה שעברו מספר ניתוחים מטורף.אל תשכחי שמדובר במבוגרים, והרפואה השתנתה במהלך הזמן. בזמנו, כשהייתי תינוקת, ה'ניתוחון' שעכשיו לוקח 20 דקות, לקח 8 שעות עם הרדמה כללית. אף רופא לא רוצה לרעת הילד, ואחרי ניתוח, אני באמת לא יודעת אם כדאי לגעת באיזור. על ד"ר בור אני סומכת, אבל סתם שתדעי - הלכתי לרופא שנחשב מומחה, ונמצא בכל מיני וועדות של משרד הבריאות. הוא המליץ לי לעשות ניתוח שכולל פירוק והרכבה מחדש של עצמות הקרסול, תוך לקיחת מח עצם מהאגן. סיפור ממש לא נעים שהיה מנטרל אותי לחלוטין למשך שנה לכל רגל. בפעם נוספת שהגעתי אליו, הוא אפילו לא הבין למה אני צריכה נעלים אורטופדיות מיוחדות. רופאים מנתחים יודעים לנתח, וזה מה שהם עושים. "רק לטובת הילד"??? ושוב אני מדגישה, שד"ר בור הוא לא כזה, והוא אחראי, ולא שש לנתח. רק שתדעי שמסתובבים שם בחוץ רופאים שידם קלה על איזמל המנתחים. גם האצבעות שלי פונות כלפי פנים, ואני לא יודעת למה זה כזה קריטי, שמצריך ניתוח. לגבי החזרה של ק"פ - יש סטטיסטיקות, ואם דבקים בשיטת פונסטי עד גיל 4 הסיכויים הם אכן מאוד נמוכים. ואת צודקת שלא צריך להתייחס לק"פ כאל סוף העולם. הבעיה לא הפריעה לי להיות בתוכניות למחוננים, ולסיים עכשיו תואר באוניברסיטה בהצטיינות. יש לי חיי חברה מלאים, ובכלל חיים מלאים. יש ימים בהם יותר קשה לי, ויש ימים שהכל טוב. כמו לכל אדם בעולם.

 

[batelav]

קראתי את הסיפור שלך

וזה העביר בי צמרמורת, אני יודעת על מה את מדברת שאת אומרת שיש מנתחים שרק יודעים לנתח, לפני שהגענו לדר' בור היה רופא שרצה לעשות לעמית ניתוח שדר' בור אף פעם לא שמע עליו ופרופ' וינטרוב אמר שאם אכן הרופא מתכוון לעשות ניתוח לברוח ממנו. ניתוח להעברת הגיד הוא ניתוח יותר איסטטי ואנחנו נראה מה יקרה בעתיד ואז נחליט אם לנתח גם אני חושבת שזה לא סוף העולם שהרגל עם נטייה אבל נהייה חכמים יותר מאוחר. האמת נכנסתי עכשיו לחרדות לגביי מס' הניתוחים שדיברת עליהם זה נורא מפחיד.

 

[גווניבר]

חיבוק

לא צריך להלחץ. רובם אנשים מבוגרים, ואז הניתוחים היו פחות יעילים. חשוב להמנע מניתוחים לא הכרחיים. וללכת לעוד שני רופאים לפני ניתוח, בשביל חוות דעת נוספת. ולהשתדל לעשות את כל הטיפולים האפשריים בכדי שלא יגיעו למצב הזה. סליחה אם הפחדתי...

 

[batelav]

אנחנו בידיים טובות!

דר' בור הוא רופא בעל שם , הוא אנושי ואני אישית מאוד מחבבת אותו כל בית חולים עפולה מתים עליו אני שמחה שהוא הרופא של הילד שלי. והאמת היום אני אופטימית יותר מתמיד אני מסתכלת על הילד היפה שאלוהים נתן לי ויודעת שהכל יהיה טוב. היה נעים סמדר.

 

[גווניבר]

אני יודעת

ד"ר בור הוא אדם ממש נחמד, ורופא מאוד טוב. גם אצלו הייתי (ביחד עם רשימת רופאים ארוכה). אני בטוחה שהוא לא יגיד לנתח סתם. אבל מדי פעם, אפשר גם לשמוע דעה של עוד רופא (וביחוד לפני ניתוח). אולי רופא אחר בדיוק שמע על פרוצדורה רפואית חדשה? הכל יהיה טוב, גם אם קצת קשה עכשיו

.

 

[יחיאלוש]

אשת חיל

נשמע מעניין ומרתק לפגוש את אמא שלך... בשמי, הקטנה, מסרי לה ישר כח ענק!!! חיה.