גמני שולח אתכם לתגובות שיש על ה"כתבה"
אנשים,תושבים של עיר\מקום...הם אלו שקובעים את המציאות בעירם... לא מנהלי העיר...מנהלי העיר הינם אנשים שמהיום למחר אינם עוד. רק התושבים יכולים לקבוע מי ינהל את העיר.רק התושבים יכולים להחליט אם יחיו בשלום עם שכניהם. בדיוק כמו מדינות. "דמיין שאין גן עדן,שאין משהו ששוה למות למענו, דמיין שאין מדינות ואין גבולות... דמיין שאין רעב... אתה יכול להגיד שאני חולם...או שאתה יכול להצטרף אליי ולראות את זה"-ג'ון לנון אם האנשים בלוד יחליטו שצריך לתקן את הביוב ואת הבורות בכבישים וילכו אל בניין העירייה ויגידו למנהלי העיר את זה... אולי זה גם יקרה... אם לא נדרוש את זכויותינו לא נקבלן. (אתם זוכרים שעד שלא קמו אנשים ודרשו את זכויותיהם -שחורים לא הצביעו בארה"ב,נשים גם לא...) אז עשו עצומה, החתימו את שכניכם ולכו איתה לעירייה. כל מי שמשלם ארנונה זכאי על פי חוק לקבל תמורה בעד האגרה...לא? ולגבי האדון ציפר... גם בנתניה יש מלחמות בין כנופיות,גם בראשון לציון וביפו. גם בעירם אחרות נהרגים חוצי פסי רכבת שלא כחוק,גם בערים אחרות ילדים נשכחים ברכבים חונים... אני לא אומר בשום אופן שאם זה קורה גם במקומות אחרים אז זה בסדר שיקרה גם כאן, אני רק בהחלט לא מסכים ל"פצע המוגלתי של החברה הישראלית" הפצע המוגלתי של החברה הישראלית היא משטרת ישראל שלא עושה שום דבר נגד מושחתים,נגד פדופילים,נגד עברייני צווארון לבן, אלא נטפלת לאנשים קשי יום שאין להם לפעמים מה להפסיד כבר. אני לא מתכוון בשום פנים ואופן להיות אי פעם חלק ממנהלי העיר (אם מישו חושב שלשם אני מכוון את דבריי) אלא תמיד מתכוון להיות חלק מהאנשים שחיים כאן ואכפת להם מהסביבה שלהם. אני לא מעוניין שכשאני אומר למישהו שאני גר בלוד שיסתכל עליי בעיניים העצובות שלו וירחם עליי. אני גר בעיר נפלאה עם אנשים נפלאים ויש לי עבריינים בעיר כמו שאצלו יש בעיר. ויש לי כמה תחנות רכבת בעיר שלי, ותחנה מרכזית עם אוטובוסים כמעט לכל מקום,ומוניות שירות(במודיעין אין מוניות שירות לת"א - נניח)ויש לי קניון פורח,ויש לי מקומות מדהימים והיסטוריים בעיר שבה אני גר. כמובן שגם לאחרים יש..ואל לנו לשכוח שכולנו בני אדם עם אותם רצונות...לחיות ולמות בכבוד. שי
