ביקור במקלט לבעלי חיים
בימי שני בצהריים המנקה שלנו מגיעה, ואני משוחררת מעבודה בחנות לכמה שעות. בעיקר בכדי לעזור לה, וגם לערוך את הקניות של האוכל שלנו.
לפני זמן מה היתה כאן אחת החוסות במוסד לאנשים מאותגרים שכלית שנמצא לידינו. היא הראתה לי בגאווה תעודת הערכה שהיא קיבלה ממקלט לבעלי חיים שנמצא לא רחוק מכאן. היא הולכת לשם פעם או פעמיים בשבוע לעזור.
הבטחתי לה שאבוא לבקר שם פעם, ואחרי שהיא הביאה לי ברושור בשבוע שעבר החלטתי ללכת היום.
בברושור היה כתוב שהם תמיד שמחים לקבל שמיכות ישנות, צעצועים, מזון וציוד לבעלי חיים. אז אספתי את השמיכות שיש לנו בבית ואין בהן שימוש, כמה צעצועים שהחתולים לא מסתכלים עליהם בכלל, עברתי בסופר וקניתי שקית של מזון, ונסעתי לשם.
המקלט נמצא במשהו שנראה כאילו פעם הוא היה חווה. כשהתקרבתי למקום ראיתי הרבה מאוד אנשים עם כלבים קשורים ברצועות. האנשים האלה מתנדבים להוציא את הכלבים כל יום לטיולים, ואני הגעתי בדיוק בזמן שחילקו את הכלבים למתנדבים.
איך שהגעתי לכניסה היכה בי ריח מאוד חזק של שתן מעורב בריח של אקונומיקה.
הכלובים של החתולים נמצאים בחלק הקדמי, ליד הקבלה. יש שם די הרבה חתולים, כולל חמישה גורים. האוזניים של הגורים היו מלוכלכות מבפנים. חמשת הגורים היו בכלוב גדול כזה, כמו של תוכים. היה להם שם מצע רך וקצת משחקים.
החתולים הגדולים יותר היו בכלובים סגורים. בכל כלוב היתה צלוחית מזון, ארגז צרכים קטן ומצע לישון עליו. חלק מהחתולים ישנו, חלק ייללו כי הם רצו לצאת או לקבל תשומת לב, חלק הסתכלו עלי במבט מזוגג כזה ולא היה ברור אם הם בכלל מסתכלים עלי או לא.
ביקשתי לראות את הכלבים. רובם היו בטיול. היו רק שניים שעוד לא יצאו. אחד מהם בוקסר בוגר שנמצא במקלט מ2010, ואחד כלב קטן מעורב. לקח לי בדיוק דקה לשחרר את הדמעות והתחלתי לבכות. התקרבתי לכלב הקטן וליטפתי אותו מבעד לסורגים. הוא לא קפץ בהתלהבות או נבח. הוא פשוט עמד לידי ונתן לי ללטף אותו.
שאלתי את שתי הנשים שהיו בקבלה לגבי התנדבות, הן ביקשו שאגיע מחר, כי האישה שאחראית על המתנדבים עובדת רק מחר. אז אני אחזור לשם. נראה מה יהיה.
בימי שני בצהריים המנקה שלנו מגיעה, ואני משוחררת מעבודה בחנות לכמה שעות. בעיקר בכדי לעזור לה, וגם לערוך את הקניות של האוכל שלנו.
לפני זמן מה היתה כאן אחת החוסות במוסד לאנשים מאותגרים שכלית שנמצא לידינו. היא הראתה לי בגאווה תעודת הערכה שהיא קיבלה ממקלט לבעלי חיים שנמצא לא רחוק מכאן. היא הולכת לשם פעם או פעמיים בשבוע לעזור.
הבטחתי לה שאבוא לבקר שם פעם, ואחרי שהיא הביאה לי ברושור בשבוע שעבר החלטתי ללכת היום.
בברושור היה כתוב שהם תמיד שמחים לקבל שמיכות ישנות, צעצועים, מזון וציוד לבעלי חיים. אז אספתי את השמיכות שיש לנו בבית ואין בהן שימוש, כמה צעצועים שהחתולים לא מסתכלים עליהם בכלל, עברתי בסופר וקניתי שקית של מזון, ונסעתי לשם.
המקלט נמצא במשהו שנראה כאילו פעם הוא היה חווה. כשהתקרבתי למקום ראיתי הרבה מאוד אנשים עם כלבים קשורים ברצועות. האנשים האלה מתנדבים להוציא את הכלבים כל יום לטיולים, ואני הגעתי בדיוק בזמן שחילקו את הכלבים למתנדבים.
איך שהגעתי לכניסה היכה בי ריח מאוד חזק של שתן מעורב בריח של אקונומיקה.
הכלובים של החתולים נמצאים בחלק הקדמי, ליד הקבלה. יש שם די הרבה חתולים, כולל חמישה גורים. האוזניים של הגורים היו מלוכלכות מבפנים. חמשת הגורים היו בכלוב גדול כזה, כמו של תוכים. היה להם שם מצע רך וקצת משחקים.
החתולים הגדולים יותר היו בכלובים סגורים. בכל כלוב היתה צלוחית מזון, ארגז צרכים קטן ומצע לישון עליו. חלק מהחתולים ישנו, חלק ייללו כי הם רצו לצאת או לקבל תשומת לב, חלק הסתכלו עלי במבט מזוגג כזה ולא היה ברור אם הם בכלל מסתכלים עלי או לא.
ביקשתי לראות את הכלבים. רובם היו בטיול. היו רק שניים שעוד לא יצאו. אחד מהם בוקסר בוגר שנמצא במקלט מ2010, ואחד כלב קטן מעורב. לקח לי בדיוק דקה לשחרר את הדמעות והתחלתי לבכות. התקרבתי לכלב הקטן וליטפתי אותו מבעד לסורגים. הוא לא קפץ בהתלהבות או נבח. הוא פשוט עמד לידי ונתן לי ללטף אותו.
שאלתי את שתי הנשים שהיו בקבלה לגבי התנדבות, הן ביקשו שאגיע מחר, כי האישה שאחראית על המתנדבים עובדת רק מחר. אז אני אחזור לשם. נראה מה יהיה.
