ביקור ב"יד ושם"

[ענת אדרת]

ביקור ב"יד ושם"

היום ביקרתי במוזיאון החדש של "יד ושם". ביקור חובה לכל אדם!

 

[ענת אדרת]

מוזיאון "יד ושם"

בסוף המוזיאון מופיע הכיתוב: קדיש העשן היוצא מן הכבשן כפוף ככל עשן לחוקים הפיזיים: החלקיקים מצטברים ומתפזרים לפי הרוח הנושב בהם. העליה היחידה לקברות תהיה, קורא יקר, להסתכל לעתים לשמי סער בעצבות. יתגדל. אושוויץ. ויתקדש. מיידאנק. שמיה רבא. טרבלינקה. אמן. בוכנוואלד. יתגדל. מאוטהאוזן. ויתקדש. בלזן. שמיה רבא. סוביבור. אמן. חלמנו. יתגדל. פונאריו. ויתקדש. טרזיינשטאדט. שמיה רבא. ווארשה. אמן. ווילנה. יתגדל סקארז'יסקו. ויתקדש. ברגן-בלזן. שמיה רבא. יאנוב. אמן. דורה. יתגדל. נויאנגאמה. ויתקדש. פוסטקוב. שמיה רבא. אמן. אנדרה שוורץ-בארט

 

[בני הרשקוביץ]

ענת תודה

נשמח אם תתמצתי כאן את ביקורך, מה הנקודות החשובות שצריך להשקיע שם. ברגע שאתפנה אשמח גם לעשות ביקור שם.

 

[deebeebee]

אני הייתי 'מרחיקה' לכת

ואומרת שבמקום לנסוע לפולין, על בתי ספר להביא את כל תלמידי ישראל ליד ושם. אני לא מדברת על סיור תיירותי אלא על השתלמות של מספר ימים במקום.

 

[ענת אדרת]

את ממש מדברת מגרוני

זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי, במיוחד כשעמדתי ליד הדרגשים שהובאו ממחנה השמדה ויכולתי להריח את הריח החריף אפילו אחרי 60 שנה. ראיתי את מדי האסיר, ואת כמויות הנעליים שנותרו מיותמים אחרי שנרצו היהודים, ושאלתי את עצמי למה לוקחים את בני הנוער לחו"ל?! התערוכה החדשה ב"יד ושם" ברורה ועשויה גם בצורה מודרנית עם אפקטים, ואין בה גודש של תמונות של גוויות, ההשקעה ניכרת. אם תיירים מחו"ל באים ל"יד ושם" אז למה שבני הנוער שלנו ירחיקו לחו"ל בשביל להבין את אותו הדבר בדיוק. אנקדוטה מענינת, אחרי "יד ושם" נסעתי עם נהג מונית לכותל, הנהג - נוצרי ארמני, ואני, שוחחנו על המצב ועל הקיצונים המוסלמים ועוד ועוד, הוא סיפר לי שאבא שלו ברח מהטבח של הארמנים והגיע לכאן, אז אמרתי לו, אה, אתה רואה, שנינו הגענו לכאן אחרי שואה. ושנינו התפללנו שכבר יהיה כאן שלום.

 

[איציק הגדול]

אכן - הרחקת לכת

כבודו של יד ושם במקומו מונח, והמוזיאון החדש אכן מרשים - אבל אין כמראה עינים בגיא ההריגה. מביקורי בפולין, והם לא מעטים, אני יכול להעיד ממקור ראשון כי עצמת החוויה שחווים בני הנוער בעומדם אל מול הזוועה במאידנק ובאושוויץ , ובסיירם במקום שבו היו קהילות שאינן עוד - זו חוויה בלתי נשכחת ושאין לה תחליף. מוטב הייתה עושה שרת החינוך אם הייתה מחייבת כל תלמיד בנסיעה זו, ואף מסייעת לתלמידים נזקקים, במקום ללמד את כתבי סמיר דרוויש בבית הספר.

 

[masorti]

קודם כל, מחמוד דרוויש ולא סמיר דרוויש...

ושנית, האם החוויה הבלתי נשכחת היא? 1) הביקור במחנות ההשמדה. 2) נערת הליווי שמזמינים לחדר במלון. 3) ההשתכרות עד אובדן חושים וניפוץ הרהיטים בלובי של המלון תוך הקאות נמרצות. 4) ההפרעה לתפילת יום ראשון בכנסיה פולנית, רצוי ע"י שירה וצעקות בקתדרלה הראשית של העיר. תקרא את הכתבות המצורפות למטה. הן רק דוגמאות.

 

[deebeebee]

החוויה גדולה

בגלל שהיא מלווה בסיפורי עדות. אני עמדתי במאידנק ובאושוויץ פלוס בירקנאו יותר מפעם אחת ומה שריגש אותי היו הסיפורים של שורדי שואה שהיו שם והעידו, לא המקום. המקום עצמו סטרילי ומשמש אתר תיירות. הזעזוע שלי מהשואה לא נולד ולא גדל בביקור באושוויץ או כל מחנה סטרילי אחר.

 

[schlomitsmile]

בכל אדם נוגעים דברים אחרים חבריי בקבוצת הסטודנטים התרגשו מאד מטקסים באתרי-שואה, התעטפו בדגל ישראל ושרו 'עם ישראל-חי'. אותי הדברים האלה מנכרים לחלוטין. אני התרגשתי ממראה שני אחים גרמנים בוכיים למרגלות האנדרטה לגיטו ורשה. התפוררתי מנעל קטנה במאידנק. חבריי חלפו על פני ערמת הנעליים ונדו בראשם.

 

[סבא אריה]

שלום לך יציק ידידי

בעקרון אני מסכים איתך גם העוצמה של יד ושם הוא עדיר הייתי לפני שנתיים עם שתי הנכדים הגדולים הם אמרו לי "סבא ידענו מה קרה שם אבל הפעם למדתי לא היה לי צורך לנסוע בפולין . (אז בני 13 -11 ) כעת לפי מיטב ידעתי הנסיע לפולין הפך עיניין של ביזנס כמה משפחות מסוגלים לשלם 1000$ ??? 10% מהכיתה ומה עם היתר שהאורים לא מסוגלים לשלם אז כאן אני רוא את יד ושם בתפקיד ראשי בכבוד רב סבא אריה

 

[schlomitsmile]

../images/Emo45.gif לדעתי, צריך להנהיג ביקור חובה ביד-ושם בחטיבת-ביניים, ובתיכון סמינר של ימים אחדים שם או בלוחמי-הגיטאות. את הביקור במחנות עצמם, ראוי להשאיר לגיל מאוחר יותר, רק לאלה שבאמת רוצים לעשות המסע הקשה הזה. ביקור פרטי, במסגרת משפחתית, קבוצת סטודנטים או כל מסגרת אחרת, נראה לי מתאים יותר מהבזיונות שאנו עדים להם כעת. ולאיציק- מה צרה עיניך בלימוד השירה והתרבות הערבית? הרי אנחנו חיים במזרח-התיכון, האם עלינו להיות מנוכרים, בורים בתרבות האזור? מה הקשר בין זה לבין התמודדות עם הפרק הקשה ביותר בהיסטוריה שלנו?

 

[masorti]

לגבי הפיסקה הראשונה את צודקת...

ראוי להנהיג ביקור חובה ביד-ושם בזמן הלימודים, ואת הביקור בפולין להשאיר למסגרת פרטית כשהאדם בוגר. לגבי הפיסקה השנייה... לי אין בעיה עם שירה ערבית. אבל יש לי בעיה עם שירה לאומנית פלשתינית. מכל המשוררים של העולם הערבי צריך לבחור דווקא את המשורר הלאומי הפלשתיני שמייצג את האנטי-תזה למדינת ישראל? להזכירך שהוא לא סתם פלשתיני אלא ערבי-ישראלי לשעבר שעזב מרצונו את המדינה בשנות ה-70 והצטרף לפת"ח. אם זה לא בוגד, אז אני לא יודע מה זה בוגד. לי לא נראה ראוי שדווקא את שיריו של אותו בוגד שונא-ישראל ילמדו בבתי הספר הישראליים.

 

[schlomitsmile]

האמת- אני מודה שאיני מכירה את שירתו פה אנחנו נכנסים לסוגיה עקרונית שאינה מעניינו של הפורום: האם יש לשפוט את היצירה או את ערכי היוצר? האם כל יצירה שיוצרה מתועב בעינינו פסולה, או שמא ראוי לבחון את ערכה האמנותי במנותק מאישיות היוצר? אני נוטה להתייחס לכל יצירה לגופה, אבל רואה גם את ההגיון בגישה ההפוכה.

 

[masorti]

הנה לך דוגמא ידועה משירתו...

תיהני.

 

[schlomitsmile]

זה באמת ../images/Emo32.gif הטקסט הזה הוא בעיניי טקסט פובליציסטי, אמנם רגשי מאד, אבל לא יצירת אמנות. אין לי מושג האמנם הוא נציג נאמן ליצירתו של האיש או לא, והאמת- זה לא המקום לברר זאת.

 

[shilansk]

ללא ספק!

עשוי, לדעתי, לבני כל גיל ומידת ההמחשה הקיימת בכל צעד מעצימה את האוטנטיות ואת התחושה שלרגע גם אנחנו, כאילו, שם. כך הרגשתי אני.

 

[shilansk]

ללא ספק - כיוון לביקור החובה

 

[deebeebee]

אותנטיות? לעולם לא נוכל לחוש אותנטיות

על איזה אותנטיות אתה מדבר? לא אתה ולא אני נחוש 'אותנטיות' בקשר לשואה, ולא משנה כמה מחנות נבקר, כמה ספרים בנושא נקרא או כמה סרטים על השואה נראה.

 

[עב]

כמה אנשים נוסעים לאושוויץ

עבור תלמידי התיכון הנסיעה לפולין היא סטטוס חברתי. הם לא זוכרים ולא יודעים למה הגיעו לשם. כמו שאמרה לי האחיינית שלי בגאווה: "אני היחידה מבני המשפחה שנסעה לפולין". עניתי לה שסבתא שלה הייתה שם לפניה, מאוד לא מרצונה. בחדר השתררה דממה, קילקלתי את החוויה. מענין כמה מהחבר'ה האלה היו נוסעים לפולין בעצמם, שלא במסגרת הלימודים.

 

[יפית מן]

למנהלינו בני הרשקוביץ,מזל טוב,מזל טוב

מזל טוב מזל טוב לנשואי הבן עם בחירת ליבו מזל טוב מזל טוב יהיה הבית הזה בנין עדי עד לתפארת המשפחות הנכבדות,ענבי -הגפן בענבי-הגפן דבר נאה ומתקבל,אך טוב רינה דיצה גילה וחדוה ישרו בינהם:אחוהלום לרעות כל ימי חייהם ..ונאמר אמן..שנה טובה,ומתוקה