ביקור: יעל דקלבאום, מועדון הביט, חיפה
יעל דקלבאום החליטה להגיע לביט בחיפה פעם בחודש, להופעות בפאב (לפחות נכון להיום) - לא באולם עצמו. זו הופעה שלישית בשרשרת (לא כולל את "בנותנות בראש 1" - שם ראיתיה לראשונה) - ובינתיים הגעתי לכל ההופעות הללו - אני חושב שזה מסכם את דעתי על ההופעה
. ונעבור לפרטים: רמת עשן - מאחר וההופעה בפאב, אנשים מעשנים. לא בכמויות הסטריות, אבל די מורגש. בין 2.5 ל-3 מאפרות (תלוי איפה יושבים בפאב). רמת מיזוג - משום מה בפאב, בניגוד לאולם עצמו, לא אוהבים למזג יותר מדי (אולי זה מגביר את צריכת הבירה). על כיסאות העץ אני מוצא את עצמי קצת מזיע. לא נורא - אבל היה נחמד אם היו משפרים את זה. זה היה מוריד גם את רמת העשן המורגשת, לדעתי. סאונד: בהופעות הקודמות הסאונד עבד טוב מאוד. בהתחשב בכך שיעל מופיעה לבדה (אם כי מנגנת לסירוגין על גיטרה ועל פסנתר חשמלי), לא קשה לעשות סאונד טוב. הפעם היו כמה תקלות קטנות בסאונד - עד שאיש הסאונד הוזעק לבמה (מרחק שני מטר ממקום עמידתו) כדי שיבין מה לא בסדר עם עוצמת השירה במוניטור. מאחר ויעל דקלבאום צוחקת על העניין (ועל כל מה שזז - עוד נגיע לזה) - זה לא ממש הפריע. הקהל - בסעיף זה אני חייב לציין שיפור, לעומת ההופעות הקודמות שלה. בשתי ההופעות הקודמות, תמיד היה מישהו (או שניים) שהתעקש לדבר בקול רם, ונסיונות השתקה לא כל כך צלחו. הפעם הקהל היה פחות דברני - כך שאפשר היה להתרכז יותר בהאזנה (ושירה...). הקהל בהופעות של דקלבאום מהווה שחקן חיזוק חשוב, משום שהיא מפזרת לאורך ההופעה שירים של הבנות נחמה, ובשירים הללו יש הפעלת קהל משמעותית. הקהל הפעם היה קצת פחות מוזיקלי לטעמי - אבל עדיין היה שיתוף פעולה מספק. המוזיקה - את סגנון המוזיקה של דקלבאום נהוג לכנות "פולק" או "פולק-רוק" או "פולק-רוק-מתקדם" או כל דבר אחר. אני מעדיף לאמר שהיא פשוט מזכירה בחלק מהשירים את ג'וני מיטשל, בחלקם את אדי בריקל, ובחלקם - לא מישהי שאני מכיר. יש לה קול מרשים, ולשמוע אותה עולה לגבהים ב-flowers, או תופסת נפח ב-lover (??) של הבנות נחמה ובשירים שונים שלה - זה תופס את האוזן, ובעיניי זה מקסים. בהנחה שהיא לא מעשנת (לא נצפתה מבצעת את טקס הסגידה לסיגריה שאחרי עד כה) - יש סיכוי שנהנה מהקול שלה לעוד הרבה שנים. שלושת ההופעות בביט של דקבלאום התחילו, כמדומני, עם אותו playlist, אבל תפסו כיוונים קצת שונים, בעקבות האינטראקציה עם הקהל, כשיעל פורצת, בעקבות כיוון גיטרה, ב-"הו סוזנה" אם שיר אחר, בלי שום קשר לשאר ההופעה - וזה משתלב יפה כל כך. אם בהופעה הראשונה היא עסקה הרבה בלרדת על הקהל ("אל תזמינו אוכל פריך, משום שזה עושה רעש"), הפעם, למעט קצת התבדחויות על האנשים שמגיעים או הולכים באמצע, והצעה לשמן את צירי דלתות השירותים, היא התמקדה בעיקר במוזיקה. הגיוון ברשימת השירים כלל גם שירי ג'וני מיטשל בהדרן בהופעה הקודמת (לבקשת הקהל), וכיוצא בזה. הפעם היא ניסתה, במהלך ההדרן, שיר חדש (שהיה לא רע) ושיר פחות חדש (שניגנה גם בחודש שעבר - בביצוע פחות מוצלח). אם מסתכלים על שליטתה בכלים מוזיקליים - ראשית היא שולטת בקול שלה באופן מעורר הערצה, והוא הכלי המוזיקלי מספר אחת בהופעות שלה. הנגינה שלה בגיטרה לא מהוקצעת - אבל מצד שני העיבודים שלה משלבים מיקצבים וצורות פריטה שונות - הרבה יותר ממה שראיתי אצל הרבה זמרים וזמרות שמנגנים בגיטרה - וזה הרבה יותר משמעותי מרמת הדיוק, כך מסתבר. בפסנתר היא מנגנת, לדעתי, יותר טוב (מבחינה טכנית) - למרות שהיא טורחת בכל פעם להדגיש שזה לא הכלי החזק שלה. מעניין יהיה לראות אותה פעם מופיעה עם הרכב נגנים - האם זה קרה בהופעה האחרונה בלבונטין? בכל אופן, עד לצאת אלבומה צפויים לעבור עוד כמה חודשים. בינתיים אפשר (בהחלט) להנות מההופעות - ולהקשיב בלופ ל-alice במייספייס שלה.
יעל דקלבאום החליטה להגיע לביט בחיפה פעם בחודש, להופעות בפאב (לפחות נכון להיום) - לא באולם עצמו. זו הופעה שלישית בשרשרת (לא כולל את "בנותנות בראש 1" - שם ראיתיה לראשונה) - ובינתיים הגעתי לכל ההופעות הללו - אני חושב שזה מסכם את דעתי על ההופעה
. ונעבור לפרטים: רמת עשן - מאחר וההופעה בפאב, אנשים מעשנים. לא בכמויות הסטריות, אבל די מורגש. בין 2.5 ל-3 מאפרות (תלוי איפה יושבים בפאב). רמת מיזוג - משום מה בפאב, בניגוד לאולם עצמו, לא אוהבים למזג יותר מדי (אולי זה מגביר את צריכת הבירה). על כיסאות העץ אני מוצא את עצמי קצת מזיע. לא נורא - אבל היה נחמד אם היו משפרים את זה. זה היה מוריד גם את רמת העשן המורגשת, לדעתי. סאונד: בהופעות הקודמות הסאונד עבד טוב מאוד. בהתחשב בכך שיעל מופיעה לבדה (אם כי מנגנת לסירוגין על גיטרה ועל פסנתר חשמלי), לא קשה לעשות סאונד טוב. הפעם היו כמה תקלות קטנות בסאונד - עד שאיש הסאונד הוזעק לבמה (מרחק שני מטר ממקום עמידתו) כדי שיבין מה לא בסדר עם עוצמת השירה במוניטור. מאחר ויעל דקלבאום צוחקת על העניין (ועל כל מה שזז - עוד נגיע לזה) - זה לא ממש הפריע. הקהל - בסעיף זה אני חייב לציין שיפור, לעומת ההופעות הקודמות שלה. בשתי ההופעות הקודמות, תמיד היה מישהו (או שניים) שהתעקש לדבר בקול רם, ונסיונות השתקה לא כל כך צלחו. הפעם הקהל היה פחות דברני - כך שאפשר היה להתרכז יותר בהאזנה (ושירה...). הקהל בהופעות של דקלבאום מהווה שחקן חיזוק חשוב, משום שהיא מפזרת לאורך ההופעה שירים של הבנות נחמה, ובשירים הללו יש הפעלת קהל משמעותית. הקהל הפעם היה קצת פחות מוזיקלי לטעמי - אבל עדיין היה שיתוף פעולה מספק. המוזיקה - את סגנון המוזיקה של דקלבאום נהוג לכנות "פולק" או "פולק-רוק" או "פולק-רוק-מתקדם" או כל דבר אחר. אני מעדיף לאמר שהיא פשוט מזכירה בחלק מהשירים את ג'וני מיטשל, בחלקם את אדי בריקל, ובחלקם - לא מישהי שאני מכיר. יש לה קול מרשים, ולשמוע אותה עולה לגבהים ב-flowers, או תופסת נפח ב-lover (??) של הבנות נחמה ובשירים שונים שלה - זה תופס את האוזן, ובעיניי זה מקסים. בהנחה שהיא לא מעשנת (לא נצפתה מבצעת את טקס הסגידה לסיגריה שאחרי עד כה) - יש סיכוי שנהנה מהקול שלה לעוד הרבה שנים. שלושת ההופעות בביט של דקבלאום התחילו, כמדומני, עם אותו playlist, אבל תפסו כיוונים קצת שונים, בעקבות האינטראקציה עם הקהל, כשיעל פורצת, בעקבות כיוון גיטרה, ב-"הו סוזנה" אם שיר אחר, בלי שום קשר לשאר ההופעה - וזה משתלב יפה כל כך. אם בהופעה הראשונה היא עסקה הרבה בלרדת על הקהל ("אל תזמינו אוכל פריך, משום שזה עושה רעש"), הפעם, למעט קצת התבדחויות על האנשים שמגיעים או הולכים באמצע, והצעה לשמן את צירי דלתות השירותים, היא התמקדה בעיקר במוזיקה. הגיוון ברשימת השירים כלל גם שירי ג'וני מיטשל בהדרן בהופעה הקודמת (לבקשת הקהל), וכיוצא בזה. הפעם היא ניסתה, במהלך ההדרן, שיר חדש (שהיה לא רע) ושיר פחות חדש (שניגנה גם בחודש שעבר - בביצוע פחות מוצלח). אם מסתכלים על שליטתה בכלים מוזיקליים - ראשית היא שולטת בקול שלה באופן מעורר הערצה, והוא הכלי המוזיקלי מספר אחת בהופעות שלה. הנגינה שלה בגיטרה לא מהוקצעת - אבל מצד שני העיבודים שלה משלבים מיקצבים וצורות פריטה שונות - הרבה יותר ממה שראיתי אצל הרבה זמרים וזמרות שמנגנים בגיטרה - וזה הרבה יותר משמעותי מרמת הדיוק, כך מסתבר. בפסנתר היא מנגנת, לדעתי, יותר טוב (מבחינה טכנית) - למרות שהיא טורחת בכל פעם להדגיש שזה לא הכלי החזק שלה. מעניין יהיה לראות אותה פעם מופיעה עם הרכב נגנים - האם זה קרה בהופעה האחרונה בלבונטין? בכל אופן, עד לצאת אלבומה צפויים לעבור עוד כמה חודשים. בינתיים אפשר (בהחלט) להנות מההופעות - ולהקשיב בלופ ל-alice במייספייס שלה.