ביקוש לבוגרי מכללות במדעי המחשב

[rj222]

השאלה נובעת מצורך של בן משפחה לבחור מכללה בלימודי מדעי המחשב.
עד כמה שידוע לי בוגרי מכללות פחות מבוקשים מבוגרי אוניברסיטאות.
איזה מכללות "נחשבות" יותר בקבלה לעבודה ואיזה פחות נחשבות?
האם הלימודים במכללות "נחשבות" קשים יותר מאשר מכללות אחרות?

 

[Nuke1985]

מציע לך להסתכל באתר של משרד העבודה (עבודאטה) שמציג סטטיסטיקות גם לגבי השכר הממוצע וגם לגבי אחוז ההשתלבות במקצוע.

כמו שאתה רואה ההבחנה בין אוניברסיטה למכללה לא ממש רלוונטית בישראל של 2024 (למרות שאני בוגר אוניברסיטה "מובילה" ולא ממש אוהב את המסקנה הזאת מסיבות ברורות, צריך להיות אובייקטיביים ).

אוניברסיטת חיפה לדוגמה היא קטסטרופה מבחינת השתלבות בענף (67 אחוז, עוד פעם המועצה להשכלה גבוהה מתנהגת כמו החתולים ששומרים על השמנת?).

אם ניקח אופציה מובילה כמו הטכניון השכר הוא 40K אבל 11 אחוז לא משתלבים , לעומת האקדמית תל אביב יפו שרק 2 אחוז לא משתלבים אבל השכר הוא 36K (אחרי תואר שקרעת את התחת זה יכול להיות חוויה קשה מאוד שאתה לא מוצא עבודה, אני גם זוכר איזה מחקר שטען שאבטלה מקושרת להפחתה במספר הילדים שמישהו יוליד, תופעה נפוצה בישראל ובמדינות המפותחות).

אז הייתי אומר שמבחינת חישוב סיכון תועלת כנראה שעדיף מכללה, אתה יכול להגיד שמישהו חושב שהוא תותח אבל אם אני זוכר נכון שמעתי סיפורים באוניברסיטה על אנשים עם ציונים ופסיכומטרי בשמיים שהועזבו מהתואר.

 

[rj222]

תודה, לא הכרתי את האתר. אפשר לסמוך עליהם שידפקו דף מוצלח עם הדר ופוטר סטיקי.
נחמד לראות שבמוסד שלמדתי הפסיכומטרי והבגרות הכי גבוהים, עד שנזכרים שלומדים שם רק לימודים ריאלים.
כנראה שיש עוד הטיות. למשל, השכר הגבוה של בוגרי רייכמן ניתן להסבר בעזרת היכולת הכספית הגבוהה של המשפחות ששולחות את הסטודנטים שלומדים שם.
ההשתלבות הנמוכה של בוגרי חיפה ניתנת להסבר עם אחוז גבוה יותר של לימודי מדעי הרוח ומגורים בצפון בעל אפשרויות פרנסה מצומצמות יותר.
מצאתי גם את https://www.4icu.org/il/
אני מניח שהפתוחה לא מופיעה שם כי אין שם מחקר.

 

[Nuke1985]

נחמד לראות שבמוסד שלמדתי הפסיכומטרי והבגרות הכי גבוהים, עד שנזכרים שלומדים שם רק לימודים ריאלים.

זה לא קשור כי הממוצע המדווח הוא פר תואר ולא פר מוסד לימודים (שזה ממוצע דיי חסר משמעות) , לדוגמה במדעי המחשב הממוצע בטכניון הוא 710 אבל בהנדסת מכונות הוא 680.

נחמד לראות שבמוסד שלמדתי הפסיכומטרי והבגרות הכי גבוהים, עד שנזכרים שלומדים שם רק לימודים ריאלים.
ההשתלבות הנמוכה של בוגרי חיפה ניתנת להסבר עם אחוז גבוה יותר של לימודי מדעי הרוח ומגורים בצפון בעל אפשרויות פרנסה מצומצמות יותר.

שוב גם אחוז ההשתלבות הוא פר מקצוע (לדוגמה בטכניון להנדסת מכונות הוא 66 אחוז , במדעי המחשב הוא 89 אחוז) , חיפה הוא אזור יחסית בסדר מבחינת תעסוקה (העיר השלישית בגדולה בישראל) ובמכללת תל חי ההשתלבות במדעי המחשב היא 98 אחוז.


הבעיה בהשוואות האלה מבחינה סטטיסטית היא שהיא לא מתייחסת ל"קלט" , יכול מאוד להיות שאצל קבוצות של סטודנטים עם ממוצע ציונים ופסיכומטרי דומה לזה של בוגרי טכניון יש שכר דומה מאוד לשכר של בוגרי טכניון , אבל נראה שבאמת חלק מהמכללות למרות הציונים הנמוכים יותר מציגה אחוזי הצלחה גבוהים יותר בהשמה למקצוע מהאוניברסיטאות (מה שמתאים לנרטיב ששמעתי שבאוניברסיטאות פחות טובים בללמד) . יש גם סיכויי שסטודנטים עם ממוצע נמוך יותר הם כאלה עם יותר זמן לפתח משאבים שיסייעו בשוק העבודה שלא נרכשים במוסד לימוד (לדוגמה כישורים חברתיים , כישורי חשיבה ביקורתית , אינטליגנציה ריגשית, או רשת תמיכה חברתית), אבל אין נתונים שמצדיקים את הטענה הזאת).

היה גם מחקר שמצא שההשפעה של אוניברסיטאות נבחרות בארה"ב לא ממש משפיע על השכר , והוא גם הצליח לשחזר תוצאה דומה ממחקר מ1999 , הסיכוי להיות מישהו שמרוויח שכר גבוהה של האחוזון העליון גדל אבל אז אולי זה אומר שגם פה השכר הממוצע של הבוגרים החלשים יותר ירד.

 

[user32]

השתלבות הנמוכה של בוגרי חיפה ניתנת להסבר עם אחוז גבוה יותר של לימודי מדעי הרוח ומגורים בצפון בעל אפשרויות פרנסה מצומצמות יותר.

ההסבר היותר סביר הוא שיש שם אחוז גבוה של סטודנטים ערבים.

 

[Nuke1985]

ההסבר היותר סביר הוא שיש שם אחוז גבוה של סטודנטים ערבים.

בכלכלה אחוז ההשתלבות הוא נורמלי לגמרי , ובאופן כללי ההיסטוריה הראתה שלהניח כל מיני הנחות לא מוכחות על קבוצות באוכלוסיה זה לא דבר מומלץ במיוחד ...

 

[Nuke1985]

תודה, לא הכרתי את האתר. אפשר לסמוך עליהם שידפקו דף מוצלח עם הדר ופוטר סטיקי.
מצאתי גם את https://www.4icu.org/il/
אני מניח שהפתוחה לא מופיעה שם כי אין שם מחקר.

קראתה את המתודולוגיה של ה"דירוג" זה:

We do not claim - by any means - to rank higher education organizations or their programs, by the quality of education or level of academic services provided. The uniRank University Ranking™ is not an academic ranking and, therefore, should not be adopted as the main criteria for selecting a higher education organization where to enroll and study.

זה בגדול לפי הפופולריות של האתר שלהם לפי מה שאני מבין.

ודירוג של מוסדות למידה זה באופן כללי כנראה עיסוק מפוקפק , ראה את זה וזה.

 

[BismarkReborn]

כמה הערות -
1. למיטב הבנתי, "שעור תעסוקה" מתייחס לתעסוקה בכלל, לאו דווקא "השתלבות בענף"
2. מי שעבר לחו"ל או משרת בצבא נחשב כ"לא עובד" ועשוי להטות מאוד את הסטטיסטיקה כאן.
3. מכללות רבות לא מדורגות כלל
4. לא הוכח קשר סיבתי בין תעסוקה ללימודים באופן כללי

מי שמסתכל באתר ומסיק שעדיף לו ללמוד בתל-חי במקום בת"א (לדוגמה) בגלל 10% הפרש בשיעור תעסוקה... שיהיה לו בהצלחה.

 

[choo]

לגבי מה שכתב ביסמרק (שעובדים שהיגרו לחו"ל או משרתים בכוחות הבטחון נספרים כ"לא עובדים") - שימו לב שהם מודדים 3-4 שנים אחרי סיום התואר. זה אומר:

א. בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, בבן גוריון, וגם באוניברסיטת ירושלים, יש הרבה מאוד עתודאים (לפי נתוני האתר של צה"ל, בשנים 2017-2018 עיו כ-1000 עתודאים בשנה, הכי הרבה מהם למדו "אלקטרוניקה", "הנדסת תוכנה", "הנדסת מכונות" ו"מדעי המחשב" לפי הסדר הזה. מדעי המחשב הוא מסלול שכולל גם את הנדסת תוכנה). 3-4 שנים אחרי סיום התואר, רוב העתודאים עדיין בצבא.... אלו מספרים די משמעותיים - בהתחשב בכך שבשנת 2019/2020 היו בטכניון כ-9300 סטודנטים לתואר ראשון (כלומר כ-2200 סטודנטים לשנה - תלוי בתמהיל של תארים תלת שנתיים (כולל מדעי המחשב/פיזיקה/מתמטיקה/ביולוגיה), ארבע שנתיים (כולל הנדסת חשמל/הנדסת תוכנה/תעשייה וניהול/הנדסת מכונות), חמש שנתיים (ארכיטקטורה) ושש שנתיים (רפואה) - ואחוז העתודאים שם בפקולטות הרלוונטיות מתקרב ל-10%. באוניברסיטאות (תל-אביב/העברית/בן-גוריון) הרבה יותר קשה לדעת (כמעט כפליים סטודנטים בשנה, אבל רבים במסלולים שאין בהם עתודה).

נתוני עתודאים מאתר צה"ל -

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94/

נתוני סטודנטים באוניברסיטאות בארץ לשנת 2019/2020 מאתר המועצה להשכלה גבוהה:

https://che.org.il/wp-content/uploads/2020/09/Table-3.xls

ב. עובדים שהיגרו לחו"ל מורידים את הממוצע. סביר להניח שיותר קל להגר לחו"ל סמוך לאחר סיום הלימודים עם תואר מהטכניון/תל-אביב/בן-גוריון/העברית, מאשר עם תואר במכללה.

ג. יש מספר לא זניח של סטודנטים באוניברסיטאות שממשיכים ישירות לתואר שני (בטכניון - מספר הסטודנטים לתואר שני הוא בערך שליש ממספר הסטודנטים לתואר ראשון נכון לשנת 2020 - אחוז משמעותי מהם הולכים לתואר שני מייד בסיום תואר ראשון. ) - לא ברור כיצד הם נספרים ("עובדים"? "לא עובדים"?), בהנחה שחלקם לא סיימו את התואר השני עד שבוצעה המדידה.

לגבי שיעור תעסוקה - הם אכן לא כותבים כמה מועסקים במקצוע שלמדו. לפי נתוני ה"ענפים הפופולריים" - לפחות 83% עובדים בתעשיות רלוונטיות - אבל לא ברור מה עם האחרים, וגם באותן תעשיות - אי אפשר לדעת האם הם מועסקים "במקצוע שלמדו" או במשהו אחר.

בסיכום - מתודולוגיית מדידה בעייתית למדי, שמעוותת את התמונה האמיתית.

 

[Nuke1985]

לגבי מה שכתב ביסמרק (שעובדים שהיגרו לחו"ל או משרתים בכוחות הבטחון נספרים כ"לא עובדים") - שימו לב שהם מודדים 3-4 שנים אחרי סיום התואר. זה אומר:

א. בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, בבן גוריון, וגם באוניברסיטת ירושלים, יש הרבה מאוד עתודאים (לפי נתוני האתר של צה"ל, בשנים 2017-2018 עיו כ-1000 עתודאים בשנה, הכי הרבה מהם למדו "אלקטרוניקה", "הנדסת תוכנה", "הנדסת מכונות" ו"מדעי המחשב" לפי הסדר הזה. מדעי המחשב הוא מסלול שכולל גם את הנדסת תוכנה). 3-4 שנים אחרי סיום התואר, רוב העתודאים עדיין בצבא.... אלו מספרים די משמעותיים - בהתחשב בכך שבשנת 2019/2020 היו בטכניון כ-9300 סטודנטים לתואר ראשון (כלומר כ-2200 סטודנטים לשנה - תלוי בתמהיל של תארים תלת שנתיים (כולל מדעי המחשב/פיזיקה/מתמטיקה/ביולוגיה), ארבע שנתיים (כולל הנדסת חשמל/הנדסת תוכנה/תעשייה וניהול/הנדסת מכונות), חמש שנתיים (ארכיטקטורה) ושש שנתיים (רפואה) - ואחוז העתודאים שם בפקולטות הרלוונטיות מתקרב ל-10%. באוניברסיטאות (תל-אביב/העברית/בן-גוריון) הרבה יותר קשה לדעת (כמעט כפליים סטודנטים בשנה, אבל רבים במסלולים שאין בהם עתודה).

נתוני עתודאים מאתר צה"ל -

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94/

נתוני סטודנטים באוניברסיטאות בארץ לשנת 2019/2020 מאתר המועצה להשכלה גבוהה:

https://che.org.il/wp-content/uploads/2020/09/Table-3.xls

ב. עובדים שהיגרו לחו"ל מורידים את הממוצע. סביר להניח שיותר קל להגר לחו"ל סמוך לאחר סיום הלימודים עם תואר מהטכניון/תל-אביב/בן-גוריון/העברית, מאשר עם תואר במכללה.

ג. יש מספר לא זניח של סטודנטים באוניברסיטאות שממשיכים ישירות לתואר שני (בטכניון - מספר הסטודנטים לתואר שני הוא בערך שליש ממספר הסטודנטים לתואר ראשון נכון לשנת 2020 - אחוז משמעותי מהם הולכים לתואר שני מייד בסיום תואר ראשון. ) - לא ברור כיצד הם נספרים ("עובדים"? "לא עובדים"?), בהנחה שחלקם לא סיימו את התואר השני עד שבוצעה המדידה.

לגבי שיעור תעסוקה - הם אכן לא כותבים כמה מועסקים במקצוע שלמדו. לפי נתוני ה"ענפים הפופולריים" - לפחות 83% עובדים בתעשיות רלוונטיות - אבל לא ברור מה עם האחרים, וגם באותן תעשיות - אי אפשר לדעת האם הם מועסקים "במקצוע שלמדו" או במשהו אחר.

בסיכום - מתודולוגיית מדידה בעייתית למדי, שמעוותת את התמונה האמיתית.

אני חייב להודות שהעלתם נקודה טובה מבחינת העתודאים והעוזבים לחול , ניסיתי למצוא נתונים שמפריכים את מה שאמרת ולא מצאתי, כמובן שאתה יכול לטעון שלאקדמית יש נתונים מוכחים ובמקרה של האוניברסיטאות אתה אומר שזה אולי בגלל X או y.

אגב גם אם אתה מסתכל על שכר כאינדיקציה לביקוש האקדמית והמכללה למנהל מביאים לשכר גבוהה יותר מחלק ניכר מהאוניברסיטאות (בן גוריון , בר אילן , חיפה).

האם יש מנהלים שיש להם גישה של "רק אוניברסיטה" . כנראה אבל מניסיוני בתעשיה למנהלים יכולה להיות חשיבה לא רציונלית ומיושנת אז אני ממש לא ממליץ על לתת לזה יותר מדי השפעה במיוחד שיש נתונים שמראים ההפך.

 

[מחפשת עבודה17]

לגבי מה שכתב ביסמרק (שעובדים שהיגרו לחו"ל או משרתים בכוחות הבטחון נספרים כ"לא עובדים") - שימו לב שהם מודדים 3-4 שנים אחרי סיום התואר. זה אומר:

א. בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, בבן גוריון, וגם באוניברסיטת ירושלים, יש הרבה מאוד עתודאים (לפי נתוני האתר של צה"ל, בשנים 2017-2018 עיו כ-1000 עתודאים בשנה, הכי הרבה מהם למדו "אלקטרוניקה", "הנדסת תוכנה", "הנדסת מכונות" ו"מדעי המחשב" לפי הסדר הזה. מדעי המחשב הוא מסלול שכולל גם את הנדסת תוכנה). 3-4 שנים אחרי סיום התואר, רוב העתודאים עדיין בצבא.... אלו מספרים די משמעותיים - בהתחשב בכך שבשנת 2019/2020 היו בטכניון כ-9300 סטודנטים לתואר ראשון (כלומר כ-2200 סטודנטים לשנה - תלוי בתמהיל של תארים תלת שנתיים (כולל מדעי המחשב/פיזיקה/מתמטיקה/ביולוגיה), ארבע שנתיים (כולל הנדסת חשמל/הנדסת תוכנה/תעשייה וניהול/הנדסת מכונות), חמש שנתיים (ארכיטקטורה) ושש שנתיים (רפואה) - ואחוז העתודאים שם בפקולטות הרלוונטיות מתקרב ל-10%. באוניברסיטאות (תל-אביב/העברית/בן-גוריון) הרבה יותר קשה לדעת (כמעט כפליים סטודנטים בשנה, אבל רבים במסלולים שאין בהם עתודה).

נתוני עתודאים מאתר צה"ל -

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94/

נתוני סטודנטים באוניברסיטאות בארץ לשנת 2019/2020 מאתר המועצה להשכלה גבוהה:

https://che.org.il/wp-content/uploads/2020/09/Table-3.xls

ב. עובדים שהיגרו לחו"ל מורידים את הממוצע. סביר להניח שיותר קל להגר לחו"ל סמוך לאחר סיום הלימודים עם תואר מהטכניון/תל-אביב/בן-גוריון/העברית, מאשר עם תואר במכללה.

ג. יש מספר לא זניח של סטודנטים באוניברסיטאות שממשיכים ישירות לתואר שני (בטכניון - מספר הסטודנטים לתואר שני הוא בערך שליש ממספר הסטודנטים לתואר ראשון נכון לשנת 2020 - אחוז משמעותי מהם הולכים לתואר שני מייד בסיום תואר ראשון. ) - לא ברור כיצד הם נספרים ("עובדים"? "לא עובדים"?), בהנחה שחלקם לא סיימו את התואר השני עד שבוצעה המדידה.

לגבי שיעור תעסוקה - הם אכן לא כותבים כמה מועסקים במקצוע שלמדו. לפי נתוני ה"ענפים הפופולריים" - לפחות 83% עובדים בתעשיות רלוונטיות - אבל לא ברור מה עם האחרים, וגם באותן תעשיות - אי אפשר לדעת האם הם מועסקים "במקצוע שלמדו" או במשהו אחר.

בסיכום - מתודולוגיית מדידה בעייתית למדי, שמעוותת את התמונה האמיתית.

למה ההנחה שתואר אוניברסיטאי דווקא מרותן אוניברסיטאות שנחשבות בישראל ״ייתפס טוב״ גם בחו״ל?

הייתי מבינה אםן היית מדבר על האוניברסיטה העברית והטכניון שהם באמת מוסדות שהם יחסית ידועים בחו״ל. אבל אני לא בטוחה עד כמה אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון (שאני למדתי בה, דרך אגב) נתפסות כמוצלחות יותר מאוניברסיטת חיפה או בר אילן.

 

[BismarkReborn]

למה ההנחה שתואר אוניברסיטאי דווקא מרותן אוניברסיטאות שנחשבות בישראל ״ייתפס טוב״ גם בחו״ל?

הייתי מבינה אםן היית מדבר על האוניברסיטה העברית והטכניון שהם באמת מוסדות שהם יחסית ידועים בחו״ל. אבל אני לא בטוחה עד כמה אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון (שאני למדתי בה, דרך אגב) נתפסות כמוצלחות יותר מאוניברסיטת חיפה או בר אילן.

אפשר לחשוב על כמה הסברים (תחת ההבנה שבלי נתונים הדיון לא באמת מועיל):
1. אחוז בוגרי המוסדות הנ"ל שממשיכים לתואר גבוה בחו"ל יותר גבוה ממוסדות אחרים.
2. תמהיל הסטודנטים במוסדות האלו הוא כזה שמלכתחילה יש בו ייצוג יתר (באופן יחסי) לאוכלוסיות בעלות סיכוי גבוה יותר להגירה.

 

[Nuke1985]

למה ההנחה שתואר אוניברסיטאי דווקא מרותן אוניברסיטאות שנחשבות בישראל ״ייתפס טוב״ גם בחו״ל?

השכר הממוצע שלהם גבוהה יותר , מה שאומר שיש יותר ביקוש להם . אז כנראה שיש להם גם יותר ביקוש בחול שזה אומר שיש מעסיקים שיהיו מוכנים לעשות את התהליך הארוך של קבלת גרין קארד (אני מניח שבארצות אחרות התהליך דומה, המדינות נותנות ויזת עבודה אחרי כמה שנים המדיניות היא שההנחה שתמשיך להיות עובד שמרוויח הרבה אז מאזרחים אותך), השכר בארץ כפי שמדווח בעבודאטה דיי דומה לשכר המדווח בארה"ב מה שמעיד על זה שאולי קל להעביר עובד מישראל לארצות הברית. הפער בשכר בין האקדמית לאוניברסיטת תל אביב מעמיק עם הזמן מ 4700 אחרי 5-6 שנים ל7600 אחרי 9-10 שנים , אז חברות יכולות להעריך לא רק את התפוקה אלא גם את התפוקה העתידית , זה גם הגיוני כי יש סיכויי יותר גבוהה שתשתמש בידע המתקדם מהתואר שאתה יותר בכיר.

 

[Be1n]

השכר הממוצע שלהם גבוהה יותר , מה שאומר שיש יותר ביקוש להם . אז כנראה שיש להם גם יותר ביקוש בחול שזה אומר שיש מעסיקים שיהיו מוכנים לעשות את התהליך הארוך של קבלת גרין קארד (אני מניח שבארצות אחרות התהליך דומה, המדינות נותנות ויזת עבודה אחרי כמה שנים המדיניות היא שההנחה שתמשיך להיות עובד שמרוויח הרבה אז מאזרחים אותך), השכר בארץ כפי שמדווח בעבודאטה דיי דומה לשכר המדווח בארה"ב מה שמעיד על זה שאולי קל להעביר עובד מישראל לארצות הברית. הפער בשכר בין האקדמית לאוניברסיטת תל אביב מעמיק עם הזמן מ 4700 אחרי 5-6 שנים ל7600 אחרי 9-10 שנים , אז חברות יכולות להעריך לא רק את התפוקה אלא גם את התפוקה העתידית , זה גם הגיוני כי יש סיכויי יותר גבוהה שתשתמש בידע המתקדם מהתואר שאתה יותר בכיר.

איזה מוסדות מובילים במדעי המחשב בגרמניה?

האם אחרי 6 שנים עדיין יש חשיבות למוסד בו למדת?

 

[Nuke1985]

איזה מוסדות מובילים במדעי המחשב בגרמניה?

חיפוש מהיר בגוגל יביא לך כמה תשובות , בחברות גדולות מי שעושות את הסינון את הסינון זה אנשים (בדרך כלל נשים ... ) שזה המקצוע העיקרי שלהם אז זה לא בשמיים שהם ידעו איזה מוסדות הם יותר טובים או פחות טובים. וכמו שאמרתי איכות העבודה משפיעה על הביקוש מחו"ל , המקרים שאני מכיר של אנשים שעברו לחו"ל זה שעבדו בארץ ועושים את פחות או ייותר אותה עבודה בחו"ל כי החברה לא רצתה לוותר עליהם.

האם אחרי 6 שנים עדיין יש חשיבות למוסד בו למדת?

יש כאלה שאכפת להם ויש כאלה שפחות , אבל שוב זה משפיע על איזה מסלול אתה עולה עליו שאתה מתחיל את הקריירה , אם התחלת כאיזה מפתח פרונטאנד אתה כנראה לא בעוד עשר שנים תעבוד על שיפור האלגוריתמים של openai או גוגל.

 

[vinney]

למה ההנחה שתואר אוניברסיטאי דווקא מרותן אוניברסיטאות שנחשבות בישראל ״ייתפס טוב״ גם בחו״ל?

הייתי מבינה אםן היית מדבר על האוניברסיטה העברית והטכניון שהם באמת מוסדות שהם יחסית ידועים בחו״ל. אבל אני לא בטוחה עד כמה אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון (שאני למדתי בה, דרך אגב) נתפסות כמוצלחות יותר מאוניברסיטת חיפה או בר אילן.

אף אוניברסיטה ישראלית לא ״מוכרת בחו״ל״ לצורכי עבודה. למנהלים מגייסים אין שום מושג מה זה ישראל ואילו אוניברסיטאות יש בה, בדיוק כמו שלי אין שמץ של מושג על אוניברסיטאות בסין והדירוגים בינהם, או איזה קמפוס של ITT בהודו הוא של חנונים ואיזה של עשירים. או מה יש בהודו חוץ מITT. ואלה מדינות של מליארד תושבים, מה זה ישראל בכלל.

לבוגרי אוניברסיטאות יותר קל להגר כי לבוגרי אוניברסיטאות א) יותר קל למצוא עבודה בישראל שתעביר אותם לחו״ל, או ב) לבוגרי אוניברסיטאות יותר קל למצוא מנחים לתוארים מתקדמים כי המרצים שלהם בארץ בעלי קשרים טובים יותר בעולם האקדמי מהמרצים במכללות (שלרוב או לא חוקרים בכלל, או חוקרים ברמות הרבה יותר נמוכות).

 

[Be1n]

האמת שעדיין יש משרות שמחפשות רק "בוגרי אוניברסיטה"..

מניח שפחות מפעם, אבל אין באמת דרך למדוד את זה