רעיון לקבוצה
יש לי רעיון ממש ראשוני. אני חשבתי על התחום הסנסורי, ושמירה ראיתי במעון שאני עובדת שיש ילדים שמגיבים בשמחה כשאני באה לטפל בהם וישר מתחבקים. יש ילדים שמגיבים בבהלה כשאני מתקרבת ומושיטה להם ידיים. יש ילדים שנרתעים מטיפול שהוא HANDS ON אבל מוכנים בשמחה לשבת במרחק חצי מטר ממני ולשחק במשחק ואחרי עשרים דקות כבר מתקרבים יותר. יש ילד שכשהוא מגיע לגן הוא לא מוכן שאף אחד יגע בו ורק צורח (כי הוא תינוק ומכניסים אותו על הידיים) עד שנותנים לו להיות לבד על המזרון רחוק מכולם. הנקודה שאני מנסה להגיע אליה היא שלכל ילד/ בן אדם- יש את המרחב האישי שלו, ואם יש דברים שאנחנו חייבים לעשות לילד, אז חייבים אבל אפשר לעשות את זה כשהוא עם הפנים אלינו, או מול מראה שהוא יראה בדיוק מה אנחנו עושים לו. אפשר להכין אותו מראש. ולפעמים אפשר לעשות בדיוק את מה שרצינו עם 10% מהמגע שחשבנו. קצת חשיבה יצירתית- למשל במקום להושיט לילד חפץ, לשים על הרצפה והוא יקח לבד, כי יש ילדים שאין להם בעיה להושיט יד לחפץ, הם פשוט לא רוצים כרגע או בכלל את המגע. הייתי מציעה בקבוצה לעשות תרגילים (אם זה ההורים אז אפשר בזוגות כך זה יהיה פחות פולשני) איך אני מרגיש שנוגעים בי בעיניים עצומות, איך אני מרגיש כשמודיעים לי מראש. לנסות לדבר עם בן אדם זר שעומד במרחק מטר ממני, ולנסות לדבר איתו במרחק נגיעה. האם זה מאיים עלי שאדם שמשתמש בתנועות ידיים תוך כדי דיבור עומד קרוב אלי. איך אני מרגיש שמישהו מושיט לי חפץ ובמקביל מקרב את כל הגוף שלו לעברי- איך אני מרגיש כשהוא מושיט לי את ידו בלבד במקום את כל הגוף. אם ליום קוראים יום זכויות הילד- הייתי קוראת לקבוצה -הזכות לשמירה על המרחב האישי שלי.