ביקרתי אתמול אצל מישהי (ובן זוגה) ושאלה מה להכין לי לשתות

קלייטון.ש

Well-known member
אמרתי לא משנה והציעה לי תה צמחים. אמרתי בסדר, תודה. שמה מים להרתיח בקומקום ואמרה לי "בוא נצא לגינה". חשבתי שרוצה להראות לי את הגינה שלהם, ובאמת הראתה לי "זה לואיזה, מכיר?" אמרתי שאני לא מומחה לבוטניקה אבל שמעתי על הצמח. "זה רוזמרין." אוקי, מעניין, אני מעריך אנשים שיודעים מה גדל להם בגינה. מראה לי עוד צמח כזה ואחר, ופתאום היא קוטפת את הצמחים, נכנסים הביתה, שוטפת במים שמה לי אותם בכוס ועל זה מוזגת את המים הרותחים.
לזה לא ציפיתי! אני מכיר שלפעמים אומרים לך "תה עם נענע" ומוציאים מהמקרר עלי נענע ממש. אבל "תה צמחים" אצלי זה מה שקונים במרכול בקופסה עם הכיתוב הזה ושם יש שקיקים שאני לא יודע מה יש בהם ולא אכפת לי. אבל ממש לצאת לגינה ולקטוף ולשים לאורח בכוס - זו פעם ראשונה לי.
דווקא היה טעים אם כי מוזר לשתות מכוס מלאה עשבים.
 

יוסי ר1

Active member
אמרתי לא משנה והציעה לי תה צמחים. אמרתי בסדר, תודה. שמה מים להרתיח בקומקום ואמרה לי "בוא נצא לגינה". חשבתי שרוצה להראות לי את הגינה שלהם, ובאמת הראתה לי "זה לואיזה, מכיר?" אמרתי שאני לא מומחה לבוטניקה אבל שמעתי על הצמח. "זה רוזמרין." אוקי, מעניין, אני מעריך אנשים שיודעים מה גדל להם בגינה. מראה לי עוד צמח כזה ואחר, ופתאום היא קוטפת את הצמחים, נכנסים הביתה, שוטפת במים שמה לי אותם בכוס ועל זה מוזגת את המים הרותחים.
לזה לא ציפיתי! אני מכיר שלפעמים אומרים לך "תה עם נענע" ומוציאים מהמקרר עלי נענע ממש. אבל "תה צמחים" אצלי זה מה שקונים במרכול בקופסה עם הכיתוב הזה ושם יש שקיקים שאני לא יודע מה יש בהם ולא אכפת לי. אבל ממש לצאת לגינה ולקטוף ולשים לאורח בכוס - זו פעם ראשונה לי.
דווקא היה טעים אם כי מוזר לשתות מכוס מלאה עשבים.
מזל שלא הזמינה אותך לסטייק עוף.
עוד היית מגלה שאתה צריך למרוט את הנוצות.
 

Zadig

Well-known member
אמרתי לא משנה והציעה לי תה צמחים. אמרתי בסדר, תודה. שמה מים להרתיח בקומקום ואמרה לי "בוא נצא לגינה". חשבתי שרוצה להראות לי את הגינה שלהם, ובאמת הראתה לי "זה לואיזה, מכיר?" אמרתי שאני לא מומחה לבוטניקה אבל שמעתי על הצמח. "זה רוזמרין." אוקי, מעניין, אני מעריך אנשים שיודעים מה גדל להם בגינה. מראה לי עוד צמח כזה ואחר, ופתאום היא קוטפת את הצמחים, נכנסים הביתה, שוטפת במים שמה לי אותם בכוס ועל זה מוזגת את המים הרותחים.
לזה לא ציפיתי! אני מכיר שלפעמים אומרים לך "תה עם נענע" ומוציאים מהמקרר עלי נענע ממש. אבל "תה צמחים" אצלי זה מה שקונים במרכול בקופסה עם הכיתוב הזה ושם יש שקיקים שאני לא יודע מה יש בהם ולא אכפת לי. אבל ממש לצאת לגינה ולקטוף ולשים לאורח בכוס - זו פעם ראשונה לי.
דווקא היה טעים אם כי מוזר לשתות מכוס מלאה עשבים.
תה מצמחים "חיים" זה לא תה בשקיות שמאוחסן חדשים רבים ומעובד.
פעם, כשעוד היה שוק, הייתי קונה דיי הרבה צמחים מיובשים, ורוקח לי תה כיד הדמיון.
פעם, כשעוד היתה לי אמבטיה, בדירה השכורה לפני שאלה הפכו לפונקצנליות וצרכו את כל השטח לתימחור עודף של השכ"ד, הייתי מכין נוזל מצמחים מרגיעים ומכניס למים, ויוצא ממנה אחרי שעה, כמו אחרי עבודה של 7 יפניות זעירות עלי...
 

אבח"י

Well-known member
אמרתי לא משנה והציעה לי תה צמחים. אמרתי בסדר, תודה. שמה מים להרתיח בקומקום ואמרה לי "בוא נצא לגינה". חשבתי שרוצה להראות לי את הגינה שלהם, ובאמת הראתה לי "זה לואיזה, מכיר?" אמרתי שאני לא מומחה לבוטניקה אבל שמעתי על הצמח. "זה רוזמרין." אוקי, מעניין, אני מעריך אנשים שיודעים מה גדל להם בגינה. מראה לי עוד צמח כזה ואחר, ופתאום היא קוטפת את הצמחים, נכנסים הביתה, שוטפת במים שמה לי אותם בכוס ועל זה מוזגת את המים הרותחים.
לזה לא ציפיתי! אני מכיר שלפעמים אומרים לך "תה עם נענע" ומוציאים מהמקרר עלי נענע ממש. אבל "תה צמחים" אצלי זה מה שקונים במרכול בקופסה עם הכיתוב הזה ושם יש שקיקים שאני לא יודע מה יש בהם ולא אכפת לי. אבל ממש לצאת לגינה ולקטוף ולשים לאורח בכוס - זו פעם ראשונה לי.
דווקא היה טעים אם כי מוזר לשתות מכוס מלאה עשבים.
האם נכון לקרוא ל-מה ששתית תה? שהרי לא הוכנסו שום עלי תה לכוס ששתית ממנה. קוראים לזה "חליטה" עאלק או ביתר דיוק "חליטת עלים". יש המערבבים עשבי תיבול, רפואה וריח שונים כולל גם מרכיבי גרנולה נותני טעם. הכל שמים במין מסננת קטנה ושופכים מים רותחים או קרים אם רוצים משהו צונן. אלה המעונינים בכמויות גדולות - קונים בקבוק תה מיוחד, באמצעיתו מסננת בצורת גליל ובתוך הגליל שמים את כבודת הטעם והריח, א- מחייה. אבל אני - רק ארל-גריי. זהו.
 

shila777

Member
זו חליטת צמחים.אנימכינה בקומקום אנגלי כזה,מקרמיקה .שותים חם או קר.צלליתה-מוזמנת לקטוף עשבים.יש לי מכל המינים! ובשפע!
 

shila777

Member
יש לי אותו שנים.ירוק כהה,גודל וצורה-קלאסי.ממש להגיש בו.
 
האם נכון לקרוא ל-מה ששתית תה? שהרי לא הוכנסו שום עלי תה לכוס ששתית ממנה. קוראים לזה "חליטה" עאלק או ביתר דיוק "חליטת עלים". יש המערבבים עשבי תיבול, רפואה וריח שונים כולל גם מרכיבי גרנולה נותני טעם. הכל שמים במין מסננת קטנה ושופכים מים רותחים או קרים אם רוצים משהו צונן. אלה המעונינים בכמויות גדולות - קונים בקבוק תה מיוחד, באמצעיתו מסננת בצורת גליל ובתוך הגליל שמים את כבודת הטעם והריח, א- מחייה. אבל אני - רק ארל-גריי. זהו.
לפי ההגדרה של חליטה המים צריכים להיות חמים.
שלא לדבר על כך שמים קרים לא ימצו את חומרי הטעם והריח מהצמחים.
 

צליליתה1

Well-known member
-ואוו קלייטון, חיית חיים מוגנים אם רק עכשיו דגמת תה גינה. (מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא)

-אני אוהבת תה גינה (ככה קוראים לזה בפרוביננציה שלי) אבל כרגע אין לי בעציץ, אדנית או גינה. רושמת לעצמי הערה לתקן את המצב

-ראיתי בסרט, או קראתי, לא מזמן (אני קוראת/רואה כל כך הרבה בימי הקורונה , שכבר מתחיל להתערבב לי) שמישהי נשאלת: ״מה את רוצה לשתות״ והיא עונה: לא חשוב
ומישהו, לא זוכרת אם המארח.ת או נוכח אחר מסביר לה שזו תשובה מאוד פסיב-אגרסיב. חשבתי על זה הרבה, כי גם אני מסוגלת בקלות לענות: ״לא חשוב״ ולא הצלחתי להבין את עניין הפסיב אגרסיב, ואז חשבתי מהכיוון השני, איך אני מרגישה כשעונים לי: ״לא חשוב״, ובדרך כלל, אלא אם מדובר על מישהו ממש קרוב, אני מרגישה סטרס. כי אני חוששת שאחרי ה״לא חשוב״ אני אציע/אכין משהו שנראה לי מתאים, אבל זה לא יתאים לאורח, ואז אני יוצאת לא בסדר. פסיב אגרסיב?

יש לי חברה שכשנכנסות לבית קפה היא בחיים לא תבחר את מקום הישיבה, ואם אני מנסה להגיע להסכמה משותפת היא אף פעם לא תתחייב, זה תמיד: תבחרי את, איפה שלך מתאים, וכאלה, ואז כשמתישבות, במקום שאני נאלצתי לבחור, זה אף פעם לא בסדר, תמיד יש איזה עניין (השמש בעיניים, יותר מדי רוח, המזגן עלי, המזגן לא מגיע , וכו). אבל עכשיו אין בתי קפה אין מסעדות ואין גם הרבה ביקורי בית, אז הבעיה הזאת נפתרה.
 

קלייטון.ש

Well-known member
-ואוו קלייטון, חיית חיים מוגנים אם רק עכשיו דגמת תה גינה. (מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא)

-אני אוהבת תה גינה (ככה קוראים לזה בפרוביננציה שלי) אבל כרגע אין לי בעציץ, אדנית או גינה. רושמת לעצמי הערה לתקן את המצב

-ראיתי בסרט, או קראתי, לא מזמן (אני קוראת/רואה כל כך הרבה בימי הקורונה , שכבר מתחיל להתערבב לי) שמישהי נשאלת: ״מה את רוצה לשתות״ והיא עונה: לא חשוב
ומישהו, לא זוכרת אם המארח.ת או נוכח אחר מסביר לה שזו תשובה מאוד פסיב-אגרסיב. חשבתי על זה הרבה, כי גם אני מסוגלת בקלות לענות: ״לא חשוב״ ולא הצלחתי להבין את עניין הפסיב אגרסיב, ואז חשבתי מהכיוון השני, איך אני מרגישה כשעונים לי: ״לא חשוב״, ובדרך כלל, אלא אם מדובר על מישהו ממש קרוב, אני מרגישה סטרס. כי אני חוששת שאחרי ה״לא חשוב״ אני אציע/אכין משהו שנראה לי מתאים, אבל זה לא יתאים לאורח, ואז אני יוצאת לא בסדר. פסיב אגרסיב?

יש לי חברה שכשנכנסות לבית קפה היא בחיים לא תבחר את מקום הישיבה, ואם אני מנסה להגיע להסכמה משותפת היא אף פעם לא תתחייב, זה תמיד: תבחרי את, איפה שלך מתאים, וכאלה, ואז כשמתישבות, במקום שאני נאלצתי לבחור, זה אף פעם לא בסדר, תמיד יש איזה עניין (השמש בעיניים, יותר מדי רוח, המזגן עלי, המזגן לא מגיע , וכו). אבל עכשיו אין בתי קפה אין מסעדות ואין גם הרבה ביקורי בית, אז הבעיה הזאת נפתרה.
החינוך הפולני שלי הנחיל לי שהמארחת (אצלנו זו תמיד האשה אחראית) צריכה להציע את האפשרויות, ושאסור לה בשום אופן להשאיר לאורח את הבחירה.
לא להגיד אף פעם "יש לי עוגה, אתה רוצה חתיכה?" כי האורח יגיד כנראה לא, או לא משנה. האורח לא רוצה להטריח את המארחת ולא רוצה לנצל אותה. תחתכי את העוגה ושימי לפניו. הוא בטוח יאכל. אותו דבר כשמציעים לשתות, לכל היותר הציגי בפניו את התפריט "מה תשתה, קפה? תה צמחים?" המקצועיות מביאות עם העוגה והחטיפים גם את הקומקום עם המים החמים ומגש עם קפה ואוסף שקיקי תה ושואלות "קפה או תה?" זה כבר פה וכבר נוצל, אז אתה חייב לבחור משהו. אין אפשרות לסרב.
 

צליליתה1

Well-known member
החינוך הפולני שלי הנחיל לי שהמארחת (אצלנו זו תמיד האשה אחראית) צריכה להציע את האפשרויות, ושאסור לה בשום אופן להשאיר לאורח את הבחירה.
לא להגיד אף פעם "יש לי עוגה, אתה רוצה חתיכה?" כי האורח יגיד כנראה לא, או לא משנה. האורח לא רוצה להטריח את המארחת ולא רוצה לנצל אותה. תחתכי את העוגה ושימי לפניו. הוא בטוח יאכל. אותו דבר כשמציעים לשתות, לכל היותר הציגי בפניו את התפריט "מה תשתה, קפה? תה צמחים?" המקצועיות מביאות עם העוגה והחטיפים גם את הקומקום עם המים החמים ומגש עם קפה ואוסף שקיקי תה ושואלות "קפה או תה?" זה כבר פה וכבר נוצל, אז אתה חייב לבחור משהו. אין אפשרות לסרב.

היום אנשים נעשו סופר יקה פוצים (רובים לא יקים) לגבי השתיה שלהם:

-חייבים כוס ספציפית. כבר היה לי מישהו שהצעתי שתיה, אמר לי, תלוי אילו ספלים וכוסות יש לך
הוציא לי את כל המדף (יש לי הרבה. אני מהמכורים למדיח, מחזיקה הרבה כלים) ואמר ששום דבר לא לטעמו
כבר לא זוכרת איך האירוע הזה הסתיים

-סופר דקדקנים לגבי המרכיבים (סוכר, סוכר חום, סוכר קנים, סטיביה, וכו, אני קלה: בלי ממתיק), עם חלב (כמה אחוזי שומן, חלב פרה חלב עיזים, חלב סויה, חלב שקדים, וכו גם כאן אני בלי)בלי חלב, איזה תוצרת קפה/תה

-קפה טחון במקום או העזת לרכוש טחון, תה בתפזורת או השם ישמור שקיות

-דרך ההכנה: מכונת אספרסו, אבל דיר בעלאק, מקצועית, עם הלחץ המתאים
קפסולות (אודה ולא אבוש, יש מבני משפחתי שחובבים קפסולות. לא אני)
פרנצ פרס
פילטר
מקינטה
בוץ
נס (זה כעשור לא נכנס אל ביתי לשמחתי לאורחים שלי יש טעם יותר טוב). איזה ננס? עלית? מגורען? תוספת חומרים מלאכותיים לכאילו טעם?

אחד מהילדים לא סומך עלי שאכין לו את הבוץ בדיוק לטעמו, מתעקש להכין לבד וזה לא בגלל שהוא מנומס ורוצה להקל עלי, זה מאובססיה.

כשאמא שלי אירחה היא נהגה להכין את הקפה/תה (זוכרים את הקפתה בצבא?) במטבח, בספלים אישיים או לפעמים , תלוי במס השותים, להכין בקומקומים ייעודים ולהביא לשולחן, ואת החלב, סוכר או ממתיק מלאכותי כל אחד הוסיף לפי טעמו. כך גם אני נוהגת. פעם אחד האורחים ממש נעלב, כאילו, הוא האורח אני המארחת ואני אמורה לפנק אותו, להכין לו את השתיה ולא להטריח אותו להרים כפית. לא היה קשה לנחש איך גידלו אותו בבית.

גמני (לא יקה) פוץ, ונורא בררנית לגבי הקפה שלי
בעיקר בעניין הטמפ, חייבת שיהיה חם חם, מה שאומר שבדרך כלל בבית קפה הקפה לא לטעמי
בבית מכינה בדיוק רב ונהנית הנאה מרובה (אחרי כל זה, מכינה בדרכים שונות, פעם מקינטה, פעם פרנץ פרס, פעם פילטר)
כשאני מתארחת ושואלים רוצה קפה? שואלת איזה קפה ואם אין משהו לטעמי (אם אין משהו חוץ מנס) שואלת אפשר תה?.
 

GoldenEyes

Well-known member
-חייבים כוס ספציפית. כבר היה לי מישהו שהצעתי שתיה, אמר לי, תלוי אילו ספלים וכוסות יש לך
הוציא לי את כל המדף (יש לי הרבה. אני מהמכורים למדיח, מחזיקה הרבה כלים) ואמר ששום דבר לא לטעמו
כבר לא זוכרת איך האירוע הזה הסתיים
וואי
מזכיר לי ידידה שלי ששותה קפה שחור
עברה על כלללללללללללללללללללללללללללל הכוסות שלי בבית , שום דבר לא לטעמה לשתית קפה שחור
בביקור השני שלה הביאה לי ששית כוסות זכוכית , שזה רק לקפה השחור שלה :ROFLMAO:
 

צליליתה1

Well-known member
נורא רציתי כזה, אבל עכשיו שאני לא עובדת ולא מתסובבת ולא ממש יוצאת מהבית לא בטוחה שיש טעם
 

קלייטון.ש

Well-known member
היום אנשים נעשו סופר יקה פוצים (רובים לא יקים) לגבי השתיה שלהם:

-חייבים כוס ספציפית. כבר היה לי מישהו שהצעתי שתיה, אמר לי, תלוי אילו ספלים וכוסות יש לך
הוציא לי את כל המדף (יש לי הרבה. אני מהמכורים למדיח, מחזיקה הרבה כלים) ואמר ששום דבר לא לטעמו
כבר לא זוכרת איך האירוע הזה הסתיים

-סופר דקדקנים לגבי המרכיבים (סוכר, סוכר חום, סוכר קנים, סטיביה, וכו, אני קלה: בלי ממתיק), עם חלב (כמה אחוזי שומן, חלב פרה חלב עיזים, חלב סויה, חלב שקדים, וכו גם כאן אני בלי)בלי חלב, איזה תוצרת קפה/תה

-קפה טחון במקום או העזת לרכוש טחון, תה בתפזורת או השם ישמור שקיות

-דרך ההכנה: מכונת אספרסו, אבל דיר בעלאק, מקצועית, עם הלחץ המתאים
קפסולות (אודה ולא אבוש, יש מבני משפחתי שחובבים קפסולות. לא אני)
פרנצ פרס
פילטר
מקינטה
בוץ
נס (זה כעשור לא נכנס אל ביתי לשמחתי לאורחים שלי יש טעם יותר טוב). איזה ננס? עלית? מגורען? תוספת חומרים מלאכותיים לכאילו טעם?

אחד מהילדים לא סומך עלי שאכין לו את הבוץ בדיוק לטעמו, מתעקש להכין לבד וזה לא בגלל שהוא מנומס ורוצה להקל עלי, זה מאובססיה.

כשאמא שלי אירחה היא נהגה להכין את הקפה/תה (זוכרים את הקפתה בצבא?) במטבח, בספלים אישיים או לפעמים , תלוי במס השותים, להכין בקומקומים ייעודים ולהביא לשולחן, ואת החלב, סוכר או ממתיק מלאכותי כל אחד הוסיף לפי טעמו. כך גם אני נוהגת. פעם אחד האורחים ממש נעלב, כאילו, הוא האורח אני המארחת ואני אמורה לפנק אותו, להכין לו את השתיה ולא להטריח אותו להרים כפית. לא היה קשה לנחש איך גידלו אותו בבית.

גמני (לא יקה) פוץ, ונורא בררנית לגבי הקפה שלי
בעיקר בעניין הטמפ, חייבת שיהיה חם חם, מה שאומר שבדרך כלל בבית קפה הקפה לא לטעמי
בבית מכינה בדיוק רב ונהנית הנאה מרובה (אחרי כל זה, מכינה בדרכים שונות, פעם מקינטה, פעם פרנץ פרס, פעם פילטר)
כשאני מתארחת ושואלים רוצה קפה? שואלת איזה קפה ואם אין משהו לטעמי (אם אין משהו חוץ מנס) שואלת אפשר תה?.
גם לי מאד חשובה הכוס אבל אני יכול להנות באמת רק משתיה בכוס הפרטית שלי, שיש לי אותה מעל 10 שנים. אצל זרים בדרך כלל זה לא ישנה לי כי כל כוס שם איננה הכוס שלי אז החוויה תהיה עלובה בכל מקרה. לפני הכוס הזו היתה לי אחרת גם כמה שנים ויום אחד הפלתי אותה בטעות והתנפצה. אני זוכר את הרגע הזה כאחד הנוראים בחיי כי המשמעות מבחינתי היתה שלא אוכל לשתות יותר. וזו בעיה כי חייבים לשתות בשביל לחיות. אחרי כמה ימים כאלה בלי לשתות השתכנעתי - פשוט מדחף ההשרדות הבסיסי - לצאת לקנות כוס חדשה. לקח עוד כמה ימים להסתובב בחנויות ולהחליט איזו ובחרתי אחת ממש ברגע האחרון לפני אשפוזי (קודם בבית חולים רגיל לטיפול בהתייבשות ואחרי כן בפסיכיאטרי).
 

פונדיצ'רי

Active member
היום אנשים נעשו סופר יקה פוצים (רובים לא יקים) לגבי השתיה שלהם:

-חייבים כוס ספציפית. כבר היה לי מישהו שהצעתי שתיה, אמר לי, תלוי אילו ספלים וכוסות יש לך
הוציא לי את כל המדף (יש לי הרבה. אני מהמכורים למדיח, מחזיקה הרבה כלים) ואמר ששום דבר לא לטעמו
כבר לא זוכרת איך האירוע הזה הסתיים

-סופר דקדקנים לגבי המרכיבים (סוכר, סוכר חום, סוכר קנים, סטיביה, וכו, אני קלה: בלי ממתיק), עם חלב (כמה אחוזי שומן, חלב פרה חלב עיזים, חלב סויה, חלב שקדים, וכו גם כאן אני בלי)בלי חלב, איזה תוצרת קפה/תה

-קפה טחון במקום או העזת לרכוש טחון, תה בתפזורת או השם ישמור שקיות

-דרך ההכנה: מכונת אספרסו, אבל דיר בעלאק, מקצועית, עם הלחץ המתאים
קפסולות (אודה ולא אבוש, יש מבני משפחתי שחובבים קפסולות. לא אני)
פרנצ פרס
פילטר
מקינטה
בוץ
נס (זה כעשור לא נכנס אל ביתי לשמחתי לאורחים שלי יש טעם יותר טוב). איזה ננס? עלית? מגורען? תוספת חומרים מלאכותיים לכאילו טעם?

אחד מהילדים לא סומך עלי שאכין לו את הבוץ בדיוק לטעמו, מתעקש להכין לבד וזה לא בגלל שהוא מנומס ורוצה להקל עלי, זה מאובססיה.

כשאמא שלי אירחה היא נהגה להכין את הקפה/תה (זוכרים את הקפתה בצבא?) במטבח, בספלים אישיים או לפעמים , תלוי במס השותים, להכין בקומקומים ייעודים ולהביא לשולחן, ואת החלב, סוכר או ממתיק מלאכותי כל אחד הוסיף לפי טעמו. כך גם אני נוהגת. פעם אחד האורחים ממש נעלב, כאילו, הוא האורח אני המארחת ואני אמורה לפנק אותו, להכין לו את השתיה ולא להטריח אותו להרים כפית. לא היה קשה לנחש איך גידלו אותו בבית.

גמני (לא יקה) פוץ, ונורא בררנית לגבי הקפה שלי
בעיקר בעניין הטמפ, חייבת שיהיה חם חם, מה שאומר שבדרך כלל בבית קפה הקפה לא לטעמי
בבית מכינה בדיוק רב ונהנית הנאה מרובה (אחרי כל זה, מכינה בדרכים שונות, פעם מקינטה, פעם פרנץ פרס, פעם פילטר)
כשאני מתארחת ושואלים רוצה קפה? שואלת איזה קפה ואם אין משהו לטעמי (אם אין משהו חוץ מנס) שואלת אפשר תה?.
רק לאחרונה, אחרי מרי של שנים, הסכמנו להכניס הביתה מכונת קפה קטנה שקיבלנו באיזושהי קונסטלציה.
כשהיא נחתה אצלנו, הרגשתי שהושלם תהליך ההתברגנות שלי.
במשך שנים ידעתי שזה פשוט יתפוס מקום על השיש. מצאתי 2-3 סוגי קפסולות לטעמי אבל חובבת דרעק כמוני ממשיכה להעדיף נסקפה פושט מגורען. רצוי עם סוכר.

מזכיר קצת את הבדיחה הישנה על הבדואים שמילאו את חדר ההמתנה של קופת חולים בנגב בשנות ה-60. האחות יצאה מחדרה ואמרה "נא להמתין בשקט ואני מבקשת שמי שיושב על הרצפה שיקום וישב על הכסאות".
אז אחד ענה לה : הם היו על הכסאות אבל התעייפו.
 
למעלה