ביקשתי מהבן שלי והוא....

diruli

New member
ביקשתי מהבן שלי והוא....../images/Emo57.gif

ביקשתי מהבן שלי שיכתוב מהתרשמויותיו כילד במשפחה רק עם אמא. הוא קרא את ההודעות שלי ושלכן ונראה מורשם (?!?). הבטיח שישב יום אחד ויכתוב. מקווה שכן יעשה. הוא אמר שיהיה לו יותר קל להתייחס לשאלות ספציפיות אז נתתי לו שתיים: איך זה לגדול במשפחה שכזותי. כמה שהוא זוכר מה"איך" כשהיה קטן ואיך ה"איך" עכשיו. ואיך הוא מרגיש עם זה שאני לא רוצה להגיד לו מי האבא. אם יש לכן שאלות נוספות שהייתן רוצות לשאול אז בבקשה, הבמה שלכן, תכתבו ואשלח לו. וכמובן אם יש לכן שאלות אלי אשמח לענות ולעזור מנסיוני. ולבינתיים, שיהיה לכן שבוע מחוייך.
 

TWEETY =^.^=

New member
לדעתי רעיון נפלא../images/Emo51.gif

הלוואי והוא יסכים, כי זה רעיון מצויןןןןןןן,,,אני מתארת לעצמי שיהיה לו קל יותר לענות על שאלות, מאשר סתם לספר ולקשקש. כרגע לא עולה לי אף שאלה לראש, כי די הופתעתי מהמחווה למען האמת,,,אבל אשמח על כל שאלה שתשאלנה יתר הגולשת. ועל כל מילה שיכתוב בנך.
שולחת לך חיבוק של דב
והמון אהבה TWEETY
 
אני לא מכירה

דירולי, לא מכירה אותך, אז אם את יכולה לספר מעט: בן כמה הבן? אני מבינה שזה לא בנק הזרע, האם אני מבינה נכון? שאלות לבן שלך (אם הוא צעיר מדי, תתרגמי לו לשפה צעירה?): 1..מי שימש לך דמות גברית משמעותית לאורך חייך והאם היו יותר מדמות אחת? 2. מה היה לך הכי קשה? 3. מה סיפרת לחברים? 4. מה הדבר החשוב ביותר שקיבלת מאימא?
 

diruli

New member
ולי יש שאלה אליך../images/Emo57.gif

מה תפקידך בכח? ומה זה נטורופתית?
 

diruli

New member
זה יקרה אחרי חנוכה כי הוא בטיול../images/Emo57.gif

אני אעביר לו את השאלות שכתבתן פלוס מה שמענין אותי....{קורצת} ונראה מה יצא מזה.... ובינתיים שבוע טוב ומחוייך....
 

TWEETY =^.^=

New member
למי שאוהב לקרוץ../images/Emo8.gif../images/Emo8.gif../images/Emo8.gif../images/Emo8.gif

והנה עוד אחד
סתאםםםם כזה לקינוח.
 

betya

New member
רעיון מצויין ותודה ../images/Emo9.gif

האם תוכלי רק לומר לנו בן כמה הילד? אותי מטרידה שאלה והיא: כל אחד מגיע בחיים לשלב שבו הוא סקרן לגבי השורשים שלו, ותמיד צצה השאלה מי היה/הוא אבי או אימי, מאיזה מוצה, תכונות אופי מראה חיצוני וכו´. כרגע אני בדיוק מתלבטת אם לעשות ילד עם ידיד, שלא אכפת לו - אבל לא מעוניין להיות שותף בגידולו(לא כספית ולא מעשית), ובכל זאת הצביע על עובדה פשוטה שכך לפחות אני יודעת (וכך גם הילד/ה) מי האבא, אילו גנים הוא נושא וכו´. מוזר לי שאת כותבת שאינך מוכנה לספר לילד מי האבא, ואם זה לא אישי מידי, אשמח לשמוע למה? והאם תוכלי להעביר אל ילדך את ההתלבטות שלי? מעניין מה היה בוחר. ושוב תודה על יוזמה ברוכה זו, אחשוב על עוד שאלות.
 

betya

New member
אופס !!! כמו נאוה

גם אני קראתי באיחור את יתר הפרטים והתכתובות, אז אני כבר יודעת בן כמה בנך, ולוקחת בחזרה את השאלה לגבי מדוע החלטת שלא לספר לו. ובכל זאת מעניין מה היה בוחר אם היה יכול: אבא שקיים אי שם, אבל לא בהכרח בקשר טוב עימנו (או שכן או שלא), ובוודאי שלא מתפקד כאבא ולא מרעיף אהבה וכו´ וכו´, או אבא אנןנימי לחלוטין מבנק הזרע ? שאלה נוספת אלייך: עד כמה חשוב לדעתך לילד/ה להימצא בקשר יציב וקבוע עם "דמות גברית - אבא חלופי" ?
 

ירון ג.

New member
בתיה, אבא שלא בקשר? ../images/Emo110.gif

מנסיון של שני אחיינים שלי שלהם אבא שנמצא עימם בקשר רופף, לא מחבק ולא תומך. עדיף בלי אבא בכלל!!!! כשאין אבא אפשר להתרפק על "מה היינו עושים איתו" "איזה כיף היה" ואז לעשות עם הילד את אותם דברים ואת אותו כיף..... שיש אבא כזה, האמת טופחת לילדים בפרצוף (הוא לא אוהב אותי? לא איכפת לו ממני? איך אוכל לקבל את תשומת הלב שלו? אולי אני אעשה עגיל בריאה ואז הוא יזדעזע??) לאבא של האחיינים שלי יש עכשיו ילדים נוספים מנישואים, אותם הוא אוהב ומחבק ותומך והילדים מרגישים זאת בכל פעם שהם מבקרים, שהם ילדים סוג ב´. ולסיכום, באחת מהשיחות הרבות שניהלתי איתם, אמר לי בן ה- 11 "הלוואי שהוא היה מת כשהייתי קטן, אולי עוד הייתי אוהב אותו"
 

diruli

New member
על דמויות גבריות....../images/Emo57.gif

זה מוזר, אני, מהרגע שהחלטתי על פרוייקט - ילד לעצמי חשבתי מעט מאוד על כך שאני צריכה לדאוג לדמות גברית לבן שלי. כשאני קוראת את ההודעות והתגובות שלכן בנושא ומנסה להזכר איזה דמויות גבריות היו לבן שלי אז..... לא היה אף אחד שהיה צמוד אליו לאורך השנים. (לפחות לא שאני יודעת עליו....). בתחילת הדרך כל סוף שבוע נסענו להורים שלי. אז אבא שלי היה. ואחר כך היה לי חבר שחי אתנו כמה שנים. ואחר כך הוא הלך לצופים אז אני מניחה שהמדריכים היוו בשבילו דמות גברית. והיה לו מחנך שלוש שנים של התיכון. ויש בני משפחה שמדי פעם נפגשים איתם ועוד כל מיני גברים שעברו/עוברים בחיינו והוא יכול לשאוב מהם מגבריותם.... אני זוכרת פעם אחת בלבד שבאמת חשבתי ממש על "הגבריות" להזדהות וללמוד ממנה שאולי חסרה לו..... הוא היה בבית ספר יסודי אז, ושאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אבקש מהמנהלת שיצמידו לו ילד פרח. באותו זמן גם שמעתי שיש איזה ארגון של "אחים בוגרים" (גברים שמוכנים להתנדב, כנראה בעיקר ליתומי צהל אבל גם לאחרים, לשמש אחים בוגרים). אבל בני אמר שהוא לא רוצה. שהוא לא צריך. אז לא. באותה שיטה של "לא יודעת ולא שומעת" עזבתי את זה. והאמת? הוא תמיד היה ילד שידע לשאוב וללמוד מכל בן אדם שפגש בדרכו מה שענין אותו. ואולי את הגבריות הצליח לשאוב מכל הגברים שפגש בחיים. מכל אחד קצת. ולפי התוצאות - הוא כנראה שאב את הדברים הטובים מכל אחד.... {ושוב קורצת ....} ולמי שביקשה שאשאל את הבן שלי אם הוא מצטער שאין לו אבא, אז אספר סיפור קצר. כשהיה בני בן 10 ראיינו אותו לפרוייקט מסויים ואחת השאלות היתה : איך זה לגדול בלי אבא....אני שישבתי מאחוריו, לא ראיתי את הפנים שלו אבל שמעתי את התשובה. הוא השיב: אני לא יודע איך זה לגדול עם אבא, אני גדלתי בלי אבא וטוב לי. אני לא יודע אם זה היה יותר או פחות טוב עם אבא.... קרי....זו שאלה איפוטטית, לא לענין, כי הוא לא גדל בבית שבו אבא עזב או מת. הוא גדל בבית שמלכתחילה לא היה אבא ואם הוא יגיד עכשיו שחבל שלא היה לו אבא, אז זה ישנה למי מכן את ההחלטה ללדת ולגדל ילד לבד או לא? לא נראה לי. חג אורים שמח!
 
למעלה