ביתי בת 16 שקשה לה לקום - מבקשעצה דחופה בבקשה

56ronit1

New member
ביתי בת 16 שקשה לה לקום - מבקשעצה דחופה בבקשה

הבת שלי בת 16 וקשה לה לקום בבוקר, אני מוצאת את עצמי מעירה אותה כל בוקר ולכן היא צורחת עלי מתוך שינה ולפעמים גם נלחמת בי. אח"כ היא לא זוכרת דבר מכך. בסופו של דבר אני ממשיכה להתקשר אליה מהעבודה כדי להעיר אותה וגם זה לא עוזר. על כן היא החסיר/איחרה ימים רבים מבית הספר וכעת הודיעו לה שתחפש בית ספר אחר. מה עלי לעשות בנוגע להשכמה שלה? יש לציין שיא שמה שעון מעורר בפלפון וגם זה לא מעיר אותה למרות שהמוסיקה שלו כל כך חזק שהוא מעיר את בני מהחדר השני. כמו כן יש לציין שהיא הולכת לישון מאוחר ולא מוכנה לישון מוקדם. אנא ייעןץ דחוף
 
האם הבעיה המוצהרת היא אכן הבעיה האמיתית?

שלום רב רונית, הבעיה הניצפית היא - לילדה יש קושי להתעורר בבוקר. לפי ההתנהלות שאת מתארת ניראה לי שזו לא הבעיה האמיתית . כנראה שהילדה לא רוצה לקום בבוקר, היא מצאה דרך לא מוצלחת להעסיק אותך ולהיות איתך בקשר. כרגע, אני מבינה שהיא הסתבכה בבית הספר. שווה אולי ייעוץ פרטני. מה דעתך. עינת גבע.
 

56ronit1

New member
קושי להתעורר

לעינת תודה רבה על התשובה המהירה ביותר, תשובותיך בפורום ממש מצילות, ומעניקות לנו כיוונים חדשים וברורים. אכן את צודקת שהבעייה האמיתית היא שונה, הילדה מחפשת דרכים להעסיק אותי גם בדברים נוספים בבית. אני אכן זקוקה לעזרה או להרשם לקבוצת הורים, ובכל זאת אשמח לעצה לבנתיים במיידית, כיצד לדעתך עלי להגיב ספציפית לעניין ההשכמה? ומה אם יש לה מבחן בגרות בטותו היום והיא דורשת שיעירו אותה? הילדה אומנם הסתבכה אבל אני כהורה נמאס לי לאכול את הלב, אני חד הורית ויש לי ילדים נוספים, אין לי כוח לקחת גם כאב זה על עצמי.. אנא עמתך הדחופה .!!!
 
את צודקת...

את צודקת. אחת השאלות שאני שואלת את עצמי ואת הנועצים שלי בכל סוגיה שאנו נדרשים אליה? האם זה תלוי בי ? האם זה בשליטתי? כאשר התשובה היא לא, אני מרפה. אנחנו יכולות לעשות כמיטב יכולתנו בכל רגע נתון. להסביר, "להגיש את הארוחה", להציע, לאפשר בחירה, להיות, ללוות לזרוע וכל שאר הדברים הטובים שאני סמוכה ובטוחה שעשית לאורך הדרך. בסופו של דבר הילדים מחליטים "מה ומתי לאכול." וכעת? ההתעוררות, הלימודים וכיו"ב הם בידיים שלה. זכותך לחובתך להמשיך ולהגיד את דעתך וטעמך, לא לוותר על תפקידך,להיות זמינה ונוכחת, להציע עזרה ויחד עם זאת להכיר בגבולות היכולות שלך לעזור לאחר גם אם הוא בתך האהובה. היא גדלה, צריכה לעשות את ההחלטות שלה, ולשלם את המחיר שהחלטותיה גובות כדי ללמוד. רוב הנערים מבתים טובים, שמבססים את הזהות שלהם בדרכי התנגדות לערכים שלנו בגיל ההתבגרות, מתעשתים ומקבלים "שכל" אחרי הצבא.(תקופה של התבגרות וחשבון נפש) אז, הם מתיישבים, חושבים, שוקלים וחלקם אף עושה בגרויות מתוך בחירה כדי להתקדם. הפצרות, שכנועים, הסברים, הטפות ואיומים לא מקדמים. לכל היותר מקבעים ומנציחים את הבעיה. והארה חשובה לסיום : אחרי שתשלימי עם עצמך ועם דרכך ותרפי. המשיכי לעקוב אחרי הילדה ולדרוש ממנה להשתלב במסגרת. נערים חייבים מסגרת שמגנה עליהם. על זה אל תוותרי בשום אופן. על המסגרת תוכלו לחשוב ולהתייעץ. מסגרת זה מקום אליו היא חייבת להגיע בכל יום ולהיות פעילה. מקווה שעזרתי לך ולו קצת עינת גבע
 

56ronit1

New member
קשיי התעוררות

לעינת תודה על התייחסותך הארוכה והמלמדת, אני מאוד מתחברת לרוח הדברים, אם הבנתי נכון אז באופן מעשי אני קודם מרפה וגם אם הילדה תשלם את המחיר לטווח הקרוב, אח"כ אני באה לקראתה בנסיון לבחור מסגרת כל שהיא שתעסיק אותה בשעות היום כמו כל נערה נורמטיבית בגילה. האם לזה הכוונה?
 
למעלה