ביתי משקרת

[מוזי22]

ביתי משקרת

יש לי בעיה, יש לי ילדה בת 6.5 חכמה עם בעיית קשב וריכוז ומהרגע שחוזרת הביתה היא אמורה: לנוח קצת, לאכול ולעשות שיעורים. את הדבר הראשון והשני היא עושה אבל את ה"דבר השלישי" שזה השיעורים היא אומרת "אין לי", עשיתי בכיתה וכו' העיקר להתחמק... בסוף אני מגלה שיש לה מלא שיעורים במחברות שאני בודק או שלא העתיקה וצריך להשלים מחברים או שאני מגלה מהמורה על השיעורים. כל הזמן זה כך היא משקרת לנו באופן אוטומטי כמעט אף פעם זה לא בא לה לבד להכין אותם. יש לנו המון ויכוחים שבהם אני גם מסביר לה שאני מזמן סיימתי ללמוד וזה למענה אם לא היא תישאר כיתה ותפסיד חומר.. היא משקר ת לנו בעוד הרבה דברים שכבר אני לא יודע מה אמת ומה שקר לפעמים (למרות שמבטיה לפעמים מסגירים אותה) מה עליי לעשות בקשר לשקרים ובקשר להכנת השיעורים? אודה על תשובות מהירות. מוזי

 

[עינת גבע]

שקר – הזמנה לקשר , כדאי לקרוא!!

שלום רב לך אבא יקר, ברשותך אני רוצה הפעם להתמקד בשקר. מדוע ילדים משקרים? מסיבות שונות ומגוונות. כי הם פוחדים לומר את האמת, כי הם חושבים שזה האמת, כי הם חושבים בטעות שזה מה שההורים רוצים לשמוע ועוד ועוד. הייתי רוצה לפתוח זווית נוספת להתייחס לשקרים. לשם מה ילדים משקרים? מה הם רוצים להשיג? ילדים משקרים לעיתים קרובות כדי להזמין אותנו לקשר. כדי לקבל תשומת לב והתיחסות. כדי להיות איתנו בדיאלוג. כדי שנראה אותם והם ירוויחו אותנו. אני מציעה לך לא להתעסק בשאלה האם הילד משקר לי או לא.וגם כשברור לך שהוא משקר להתיחס אליו כאילו הוא דיבר אמת. אני יודעת שזו הצעה קשה. מה הילד ילמד מזה? שמאמינים לו, מקבלים אותו ואת דבריו, לא כועסים עליו, מגלים אליו חיבה ואמפטיה. ילדה שתזכה לתחושה שמאמינים לה ובה תירצה להיות ראויה לאמונה כזו. הדבר יחזק את בטחונה העצמי, את האמון בכם שאתם רוצים רק את טובתה. ויהדק את הקשר בינכם. על בסיס של קשר טוב תוכלו לעזור לה ולהשפיע על החלטותיה. בנוגע לשיעורים , הלחץ שלך מובן אך לא מקל על הילד. לבנך יש קשיים אובייקטיבים , הוא מאובחן ובאמת קשה לו להתרכז אח"הצ, אני מציעה שלעת עתה לא תבדוק אותו, אם הכין שיעורים או לא הכין. האכפתיות שלך מתפרשת על ידיו כפלישה לתחום אחריותו, גורמת לכך ש"תתפוש אותו בשקר" וחבל! אחרי החג= תקופת צינון , בניית אמון ביניכם , נסה לעזור לו תוך כדי שיתוף פעולה עם המורה , שוודאי ערה לצרכים הייחודים שלו . היא תוכל לבנות לוהתוכנית אישית המותאמת לה. אולי תקל עליה במתן שיעורים. ואתה מבחינתך תעביר אליה את האחריות. תסמוך עליה ותאמין בה. לסיכום: תתייחס אליה בעקביות כאילו היא כבר עשתה את השינוי , והשינוי בו יבוא. "כל שינוי מתחיל מפנטזיה חיובית" בברכת חג אורים שמח! ,עינת גבע, יועצת משפחתית ,מכון אדלר.