ההגדרה שלי מדוייקת במקור - גזענות במקור
היא שנאת אדם או קבוצה בהתייחס למוצאה הביולוגי (אעפ"י שגם כאן, מדובר בתתי-גזע בלבד. כולנו שייכים לאותו הגזע - הומו ספיינס).
הומופוביה ולאומנות הופיעו אח"כ, ולמתייגים היה נוח להכניס רגשות אלה תחת המונח הרחב של "גזענות". אני לא כל כך מסכים עם כל ההסבר בויקיפדיה, על אף שהוא די מכסה את הנושא. אגב, שמת לב שגם "אפליה מתקנת" זה סוג של גזענות? גזענות אברסיבית, שמבוצעת ע"י ליברלים כביכול.
לנושא החינוך. אני למזלי גדלתי בחברה שקידשה את ערך החינוך לכבוד האדם, אפילו לפני ציונים והצלחה בלימודים. בקיבוצים, זו היתה זכות עליונה להיות מחנך. האנשים הללו, ילידי שנות ה-20, שרבים מהם חוו על בשרם מחנות ריכוז והשמדה, שראו את משפחותיהם מושמדות לנגד עיניהם החליטו להרים את עצמם מהאפר של השואה, לעלות לארץ, ולהקים במו ידיהם דור חדש של אנשים שאיננו מונע ע"י רגשות שנאה וקיפוח. כמה קל היה להם להתבוסס במסכנות ובחידלון, מה גם שבארץ לא ממש עשו "חיים קלים" לפליטי השואה (כינויי גנאי, הצקות וסטיגמות ע"י הצברים שנולדו בארץ ישראל המנדטורית). אבל אלה היו קשיי קליטה שאותם חווים כל העולים בזמן זה או אחר - אלה שקדמו להם מרגישים עליונות. זה טבעי, וזה מתרחש בכל מדינת מהגרים בעולם.
הקיבוץ לאורך כל שנות ההיסטוריה בחר להשקיע את מירב המאמצים בחינוך, גם כשחברי הקיבוץ חיו בדירות חדר, והילדים בבתי הילדים (פנימיות לצורך העניין). אני עצמי גרתי ככה עד גיל 13, ההורים קיבלו תקציב חודשי מצחיק ולא היה כמעט כסף לבזבוזים. משום מה, לא הרגשתי עני ומסכן, למרות שכל ילד ממוצע בעיר קיבל פי 10 יותר ממני, אם מודדים רכוש חומרי. לא הרגשתי ככה, כי לימדו אותי שאני חי בגן עדן, ושמה שחשוב זה להיות קודם כל בן אדם שומר חוק. זה לא אומר שלא יצאו מאיתנו גם עבריינים - כמו בכל מקום, יש סטטיסטיקות. אבל למותר לציין שהם היו מיעוט מכריע.
כך גם בשכונות המצוקה: ילד שהוריו עבדו קשה וחינכו אותו להצלחה ולמצויינות, הצליח והצטיין, למרות הקושי. ילד שהוריו ייללו כל היום על אפליית מזרחים הפך לייללן ולבטלן, ולפעמים גם לעבריין. אני מאמין שאין כאן גנטיקה (פרט למקרי קיצון שמעורבת בהם הפרעה נפשית, פסיכוזה כזאת או אחרת). המוסכמות נקבעות ע"י הסביבה הקרובה, ודבר ראשון ע"י ההורים עצמם. ללא ספק, סביבה קשה מולידה קשיים רבים, אולם ילדים שהחינוך הוקפד יתר על המידה אצלם יצליחו לעבור את זה בשלום ולהצליח בחיים. זו לפחות דעתי בנושא.
