ל- MrRoadRunner- התפתחות תחום התכנון והבניה החל מעות'מאנים.
לא ברור לי מהיכן שאבת את המידע ה"קלוקל" בלשון המעטה, שלפני שנת 1965 שרר חוק הג'ונגל בתחומי מדינת ישראל וכל אדם
בנה כרצונו...כי זו משמעות "דבריך" כאן בפורום.
האמת שונה לחלוטין :
נתחיל מהשלטון העות'מאני בא"י.
נכון הוא שבתקופת השלטון העות'מאני [החל מסוף המאה ה-19] מתן אישורי הבניה היה לקוי ואף כלל בתוכו מרכיב של תשלומי "בקשיש" לפקיד הנכון, כי לא היתה חקיקה סדורה והיא נבעה בעיקר מכך שהשלטון העות'מאני בהגדרתו לא עסק בפיתוח א"י, אבל חוקי הקרקעות של שנת 1858 והחלת חוקים אזרחיים [עוקפי ווקף איסלאמי] יצר סדר כל שהוא בתכנון, ובתים נבנו ע"ב תכנית בניין ערים שכללו שרטוטים תכנוניים כמקובל באותה תקופה. [בניה ללא יסודות עם קירות ברוחב של כ-90 ס"מ וקורות מסילה לחיזוק התקרות].
כולנו מכירים את סיפורי "חומה ומגדל" שבהם בניית מבנה בלילה והעמדת תקרתו עד הבוקר לא איפשרו את הריסתו. [תוך העלמת עין]
שלטון המנדט הבריטי.
מטרתה של ממשלת המנדט הייתה לפתח את ארץ ישראל עבור תושביה.ולהפוך אותה לארץ מודרנית . השוני בגישה התבטא גם בעיצוב החקיקה.
עם החלת שלטון אזרחי בא"י בשנת 1920 ומינוי הרברט סמואל כנציב עליון לא"י הוקמו מערכות מנהליות וזרוע ביצוע לתכנון עירוני וכפרי.
"פקודת בניין ערים" משנת 1921
חוק המרכזי שעיצב באופן חוקי את המערכת הסטטוטורית של התכנון הפיזי בארץ ישראל החל מימי ראשית המנדט בינואר 1921 , פקודת בניין ערים נועדה להבטיח את התכנון המסודר של הערים, כדי לדאוג לבריאות ולרווחת הציבור, כפי שנכתב בפתיח לפקודה: ״
לדאוג לתכנון המסודר של ערים ולפקח על הקמת בניינים ועל סלילת רחובות באזורים מסוימים, כדי להבטית את פיתוחם המתוקן של אותם אזורים לטובת בריאות העם ונוחות הסביבה ולשם שלומו וטובתו של הצבור כולו״
הפקודה עברה תיקונים ושינויים רבים לאורך שלושים שנות המנדט הבריטי ונוספו לה צווים, תקנות וסדרי ביצוע. היא הלכה והתרחבה עד שמנתה 42 סעיפים.
את הצעת השינוי האחרונה לפקודה, שפורסמה בשנת 1947 ,לא הספיקו הבריטים לממש עקב תום המנדט.
מדינת ישראל כחליף המנדט הבריטי :
עד שנת 1965 יושמו פקודות וצוים מנדטוריים בתחום התכנון והבניה, ובספ' 1965 חוקקו חוק ותקנות התכנון והבניה -
https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns5_planning.pdf
עד שנה זו בוצעו תיקונים תקופתיים לפקודה וצווים בנדון לפי הצורך , ראה לדוגמה :
חוק לתיקון פקודת בנין ערים, תשי"ב 1951* -
http://fs.knesset.gov.il//2/law/2_lsr_203719.PDF
חוק לתיקון פקודת בנין ערים, תשי"ד 1954 -
http://fs.knesset.gov.il//2/law/2_lsr_208087.PDF
חוק לתיקון פקודת בנין ערים, תשי"ז 1957 *-
http://fs.knesset.gov.il//3/law/3_lsr_208086.PDF
חוק לתיקון פקודת בנין ערים,תשי"ט 1959 -
http://fs.knesset.gov.il//3/law/3_lsr_208085.PDF
הנה כי כן, ניתן לראות שלמדינת ישראל היה נוח עד שנת 1965 להמשיך עם [פקודות וצווים] שהם חוקי החירום של המנדט הבריטי עד להכרזת תום השלטון הצבאי בישובים הערביים בא"י.
לסיכום :
לא ניתן לקבוע בעקבות אובדן שרטוטים/מפות תכנון כאלה ואחרות בישוב זה או אחר כאילו שרר כאוס מוחלט בתחום התכנון העירוני והכפרי.
=============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
