וואלה האחת
New member
בכי קבוע בבוקר לבת 3
ביתי הבכורה בת ה3 (עוד חודש) ילדה נוחה בדרכ עם הרגלים נכונים , גמילה מטיטול בגיל שנתיים, ילדה נוחה ובוגרת לגילה, אני נוהגת לתת לה הרבה חיזוקים חיוביים על כל מה שאפשר וב"ה יש על מה. לפני חודשיים וחצי נוספה בת נוספת למשפחה אשר מטבע הדברים ישנה בעריסת תינוק עימנו בחדר ההורים לעת עתה, ילדתי הגדולה קיבלה מאוד יפה את התינוקת, עד היום לא השמיעה נגדה שום טענות אלא להיפך, אני משתדלת להדגיש את הזכויות שלה יש על פני הקטנה היות והיא הגדולה ונותנת לה להיות פעילה בגידול הקטנה. לא נשמעו מצידה שום משפטי קנאה כמעט. בחודש וחצי האחרונים היא מעירה את בני הבית כשהיא מתעוררת בבכי רם בלי מטרה כביכול (ברור שיש...) היא לא בוכה כי כואב לה משהו וכדו', היא ישנה במיטת נוער מגיל שנתיים פלוס, ועד שאני או בעלי לא ניגשים אליה או לקחת אותה לחדר שלנו או להוציא אותה מהמיטה, לתת לה בקבוק שתיה וכדו' למרות שאחכ לא מחייב שזקוקה לנו, היא יכולה לשחק במשחקיה עד שנקום, אך עד שלא ניגשים אליה היא לא מפסיקה לבכות, לפני שבועיים דיברתי איתה שהיא לא צריכה לבכות, וזה לא נעים לנו להתעורר ככה אם היא רואה שכבר יש אור בחוץ היא יכולה לקום לבד מהמיטה ולשחק עד שנקום ואם היא צריכה משהו מאיתנו היא יכולה לבוא ולהעיר אותנו במילים, יום למחרת השיחה שלי איתה היא אכן פעלה כך מה שהראה לי שהיא הבינה את המסר, אך לצערי העניין החזיק מספר ימים בלבד, השבוע ניסיתי כמה אופציות, ניסיתי בדרך החיוב, אמרתי לה בערב שכל בוקר שהיא תתעורר ולא תפצח בבכי אלא תבוא לדבר איתנו רגיל (שאגב זה מה שהיא עשתה תמיד) הבטחתי לה מדבקה ביקשתי ממנה לחזור אחרי מה שאמרתי והיא הבינה אבל זה לא עבד, אתמול ניסינו דרך חדשה, למרות שזה מתסכל ומעצבן להתעורר ככה לא התייחסנו לבכי, היינו בחדר שלנו (הדלת תמיד פתוחה וגם דלת חדרה) ואמרנו לה שכשהיא מפסיקה לבכות שתבוא זה לקח עשרים דקות של בכי שבסופם הגיע מותשת לבכי אבל הבוקר שוב קמה ככה ואני שואלת איך אני צריכה לנהוג??? אני מבינה שזה קשור לתינוקת אבל מה לעשות?? אבקש גם עצה לגמילה ממוצץ. תודה אני
ביתי הבכורה בת ה3 (עוד חודש) ילדה נוחה בדרכ עם הרגלים נכונים , גמילה מטיטול בגיל שנתיים, ילדה נוחה ובוגרת לגילה, אני נוהגת לתת לה הרבה חיזוקים חיוביים על כל מה שאפשר וב"ה יש על מה. לפני חודשיים וחצי נוספה בת נוספת למשפחה אשר מטבע הדברים ישנה בעריסת תינוק עימנו בחדר ההורים לעת עתה, ילדתי הגדולה קיבלה מאוד יפה את התינוקת, עד היום לא השמיעה נגדה שום טענות אלא להיפך, אני משתדלת להדגיש את הזכויות שלה יש על פני הקטנה היות והיא הגדולה ונותנת לה להיות פעילה בגידול הקטנה. לא נשמעו מצידה שום משפטי קנאה כמעט. בחודש וחצי האחרונים היא מעירה את בני הבית כשהיא מתעוררת בבכי רם בלי מטרה כביכול (ברור שיש...) היא לא בוכה כי כואב לה משהו וכדו', היא ישנה במיטת נוער מגיל שנתיים פלוס, ועד שאני או בעלי לא ניגשים אליה או לקחת אותה לחדר שלנו או להוציא אותה מהמיטה, לתת לה בקבוק שתיה וכדו' למרות שאחכ לא מחייב שזקוקה לנו, היא יכולה לשחק במשחקיה עד שנקום, אך עד שלא ניגשים אליה היא לא מפסיקה לבכות, לפני שבועיים דיברתי איתה שהיא לא צריכה לבכות, וזה לא נעים לנו להתעורר ככה אם היא רואה שכבר יש אור בחוץ היא יכולה לקום לבד מהמיטה ולשחק עד שנקום ואם היא צריכה משהו מאיתנו היא יכולה לבוא ולהעיר אותנו במילים, יום למחרת השיחה שלי איתה היא אכן פעלה כך מה שהראה לי שהיא הבינה את המסר, אך לצערי העניין החזיק מספר ימים בלבד, השבוע ניסיתי כמה אופציות, ניסיתי בדרך החיוב, אמרתי לה בערב שכל בוקר שהיא תתעורר ולא תפצח בבכי אלא תבוא לדבר איתנו רגיל (שאגב זה מה שהיא עשתה תמיד) הבטחתי לה מדבקה ביקשתי ממנה לחזור אחרי מה שאמרתי והיא הבינה אבל זה לא עבד, אתמול ניסינו דרך חדשה, למרות שזה מתסכל ומעצבן להתעורר ככה לא התייחסנו לבכי, היינו בחדר שלנו (הדלת תמיד פתוחה וגם דלת חדרה) ואמרנו לה שכשהיא מפסיקה לבכות שתבוא זה לקח עשרים דקות של בכי שבסופם הגיע מותשת לבכי אבל הבוקר שוב קמה ככה ואני שואלת איך אני צריכה לנהוג??? אני מבינה שזה קשור לתינוקת אבל מה לעשות?? אבקש גם עצה לגמילה ממוצץ. תודה אני