את יודעת חי , הזכרת לי
שפעם פעם, עוד הרבה לפני שהאופציה של הגרושין עלתה במוחו של מי מאתנו, התחלתי טיפול פסיכולוגי עקב עניין ממוקד אחד, ואת הפגישה הראשונה לא אשכח לעד. התבקשתי לספר מה תחושתי על סקלת האושר, ואמרתי- "אני באמת לא יודעת, ברמה האובייקטיבית יש לי הכל, משפחה טובה, עבודה מהנה, בית מקסים, מצב כלכלי נינוח, אבל מה...אני לא חושבת שאני יכולה לומר שאני מאושרת" ומשם התחילה חפירה עמוקה, שלא ממש הסתיימה עד עצם היום הזה עקב פרישתי ממרוץ החיטוטים ביום בו נדרשה כל האנרגיה שבי לתחילת חיי החדשים. ולמה כל הסיפור הזה שלי, בעצם אני רוצה לומר לך ששום דבר אובייקטיבי לא מהווה מדד לרמת האושר שלנו, אושר הוא מכלול של את עם עצמך ואין לו קשר הדוק חד חד ערכי עם הקורה מסביבך. אני יודעת שהאמירה הזו עלולה להשמע יומרנית, כי הרי כולנו יודעים שיש דברים אובייקטיביים שקורים והם מהווים גורם חזק וישיר על מצב רוחנו, אבל שימי לב, אותם ארועים בדיוק משפיעים על כל אחד קצת אחרת. כל אחד ומכונת הטחינה הפנימית שלו, ואפשר לעשות עבודה שם. מקווה שלא הלאתי.