בכל הרצינות, מה דעתכם על כל הבלוגים

בכל הרצינות, מה דעתכם על כל הבלוגים

של האנשים שמפרטים את הפרטים האישיים ביותר בחייהם? לדוגמה: מישהי טיילה באילת ואיזה באסטיונר (מוכר בבאסטה) העיז לנשק אותה, אחת קנתה זוג נעליים וכמה שזה עלה לה, אחת יצאה לדייט עם סלבריטאים ונתנה דיווח מפורט על מי הסלב וכל מה שארע שם, אחד התווכח עם אשתו ופירט את כל הברכות עליה, אחד מתעצבן על נשים וכותב מלא שירים, בוס אחד זרק הערות על ישבנה של עובדת שלו. אחד מספר כמה בולשיט זו תעשיית הקוסמטולוגיה, ואף מישהי החליטה שמאז שנרשמה לשומרי משקל צריך להגיד "אמן" לטענתה שברשת "ארומה" הלחם הקל שווה ערך קלורי, לכל סוגי הלחמים שם. כשהעלתי את הבלוג שלי ואם יורשה לי-בהשקעה רבה, לא חשבתי לרגע לפרסם ולפרט בו כל רגע עצוב או שמח בחיי האישים, ביססתי כל אחת ברשומותי על הומור מקורי נטו שנלקח בהשראת כתבות וארועים שונים שארעו באמת בארץ ובעולם. ובכדי להיות בסדר ולא לפגוע בזכויות יוצרים של אחרים, ביקשתי אישור ממנהל אתר החדשות להוסיף לבלוג קישורים של כתבות חמות הוא בדק את הבלוג שלי ונתן את אישורו. כשאני נכנסת לתפוז, אני מתקשה להבין כיצד אתרים של בלוגרים המפרטים סיפורים כגון הנ"ל זוכים להיות בעמוד הראשי של תפוז וזוכים לכל כך הרבה תגובות שנשמעות ברובן נלהבות. כעת אני חוזרת לשאלתי הראשונה.מה דעתכם על בלוגים האישיים הללו, זה מעניין אתכם? אם התשובה חיובית. הסבירו,פרטו ונמקו.
 

dudusch

New member
לכל אחד יש את יצר המציצנות

מצד אחד, לכן יש ביקוש וכניסות לבלוגים. מצד שני, ישנם הרבה אנשים מוחצנים, שאו שרוצים לשתף אחרים בחייהם "סתם", או כאלו שבאמת רוצים לקבל משוב על דברים שחוו, כדי לקבל פרופורציות או חוות דעת נוספות. לגבי אלו שמפרסמים "פנינים", הרי זה מה ש"מוכר" ולכן לתפוז או לערוצי הבלוגים האחרים שווה להחזיק אותם ולקדם אותם, כי יותר מעניין להגיב למישהו שמספר על הישבן של הפקידה, מאשר להגיב למישהי שמספרת שגילתה שהחבר/שותף ברח מהבית או מה שלא יהיה. בסופו של דבר הבלוגים באים לשמש מטרות שונות. בין אם מקום לאנשים לפרוק מטענים מהלב, לקבל תגובות ולהתפתח, בין אם סיפוק יצרים שונים (יש גם כאלו שמעוררים פרובוקציות כדי לחמם עניינים), ובין אם רצון לשתף ולהתפתח. לעיתים אני נכנס לבלוגים שהודעות מהם מגיעות לדף הראשי, אם הכותרת תופסת את העין. יש כאלו שכותבים בצורה יפה ומעניינת.
 

BABELICIOUS

New member
בהתחלת כל עניין הבלוגים גם אני

ניהלתי קצת בלוג כאן ב
ואילו בחודשים האחרונים כבר ממש לא בא לי. רוב הקטעים בבלוג שלי זה השירים שלי שכתבתי במהלך השנים. האמת אין לי סבלנות להתחיל לקרוא בלוגים. אם זה משוררים אחרים שמפרסמים שירים אז אני אוהבת לקרוא ולהגיב אבל לא את כל היומנים למיניהם.
 

magenta73

New member
בלוגים

יכולים להיות מכול המינים ומכול הצבעים. הרבה מהם הפכו להיות "יומני היקר שלום". אם כבר צריך לשים לב למשהו, זה לא לפגוע אולי, באדם שעליו אתה כותב. כלומר, לא להפוך את הבלוג ולפטפורמה "החזרה". והאמת, כול עוד זה אנונימי, אני לא רואה למה אי אפשר לשפוך את לחמך לעולם, אם זה מה שעושה לך את זה. למה בלוגים אלו זוכים להיות בעמוד הראשי של תפוז? תשאלי את העורך. למה הם זוכים לכ"כ הרבה תגובות? אולי בגלל שיש בהם משהו כ"כ יומיומי שמעבר לאלמנט המציצנות, עונה על איזה שהוא צורך לדעת שסרטים שאתה עובר, עוברים עוד אנשים - את יודעת... צרת רבים. קצת מוזר לי לענות לך, כי סך הכול לי יש טור בו אני כותבת גם על דברים פרטיים (ואפילו מאוד) שקורים לי. כשאני כותבת, אני בדרך כלל אני מנסה לכוון את זה למקום מסוים, אם נגיד יש איזו מסקנה או שאלה שהגעת אליה - ואז לשגר אותה לקהל הרחב... אבל זה בסדר, אצלי התגובות לא כאלו נלהבות, אם כבר אז מתלהמות... :) אני חושבת שתגובות של מי שקורא משהו, בדרך כלל מוטות גם ע"י מי שכותב. ומי שמראה את עצמו כסוג של קורבן - הרבה פעמים יקבל תגובות חיוביות, ואנחנו איתך, וכן, אני מזדהה וכו'.
 

Bוסקסית

New member
אני לא קוראת את הבלוגים

הטיפשיים האלה בדרך כלל פאקצות פרחיות נותנות לכל העולם להכנס להם לחיים ולתחתונים. וכל המשועממים שמחפשים לנקום באקסים ובאקסיות שלהם. הפיתוי מגיע בכותרת פיצוץ בעמוד הראשי וכשאני נכנסת אני מגלה שזה מגילה של קישקושים משעממת ואני מיד יוצאת. אבל אני מאוד אוהבת לקרוא בלוגים של בחורות בלונדיניות יפות ומוכשרות
 

sh a ch a r

New member
איך היית ממקמת

את הבלוג "איזה דג" שלי (http://israblog.nana.co.il/221184)? זה קצת מתקשר למה שספורטי שאלה. כשהתחלתי טיפולים, גיליתי שאנשים שהם באמת רוצי טובתי רוצים תשובות על השאלה הבד"כ בנאלית "מה נשמע", ואני צריך לחזור על סיפורים שוב ושוב. פתחתי בלוג כדי לתת תשובה מפורטת, ואז עניתי לאנשים ב"אין לי כוח לפרט - תבדקו בבלוג שלי". די מהר גיליתי שיש אנשים שלא מכירים אותי באופן אישי שקוראים אותו. זה נחשב אצלך "בלוג אישי"? ברור (או שאולי לא) שכמות החשיפה בו היא מוגבלת מעצם העובדה שאני לא אנונימי שם (באיזשהו שלב אמא שלי מסרה לרופא המטפל שלי את הכתובת של הבלוג!), כך שאולי זה לא סוג הבלוגים שעליהם את שואלת. שחר
 

sh a ch a r

New member
יש שיטענו

שלפרט איך וכמה פעמים הקאתי את נשמתי זה הכי אישי שרק אפשר
עדיין, אם את מדברת על הסוג שבו אומרים "הזדיינתי עם ההוא, שלוש פעמים, פעמיים מסיונרי ופעם אחת עם מלפפון חמוץ בחרדל ושוקולד למריחה", אז אני הייתי אומר צורך בחשיפה/צורך במציצנות. אני לא בטוח אם יש לי דעה מוצקה לגבי בעד או נגד, אבל זה בהחלט לא סוג הבלוגים שאני קורא (או כותב). שחר
 

ד נ י ת3

New member
בלוג זו דרך ליצור קשר עם אנשים.

לקבל פידבקים, לצעוק אל העולם את מה שיש לך בלב. אני כותבת בלוג. בתקופה האחרונה קצת מזניחה אותו. <עקב חוסר בזמן והשראה>.
 

moi24

New member
מודה ומתוודה

שאין לי מושג איך פותחים בלוג, אין לי מושג מה עושים שם, ובלי לזלזל בבעלי הבלוגים למיניהם, אין לי מושג את מי זה יעניין מה אני עושה או מה אני חושבת בכל רגע נתון. את עצמי זה בכלל לא מעניין...
 

באז באז

New member
כנסי לבלוג של הגננת מנהלת

תראי שזה בכל זאת מעניין מדי פעם. רוצה קישור?
 

moi24

New member
קישור?

אתה יודע מה אני באמת רוצה עכשיו? בחיים לא תנחש...
 

moi24

New member
נו טוב

מה שאני באמת, אבל באמת רוצה עכשיו, זה לעקור לבוס את שתי עיניו, כך שגם אם הוא ממש ממש ירצה, הוא לא יצליח לקרוץ לאף אחד בזמן הקרוב. נכון שלא היית מנחש...
 

זכוכיות

New member
אז מה את מחפשת בפורומים?

זה בדיוק מה שקורה כאן, סיפורים קטנים מהחיים שכולנו חולקים ומקבלים עליהם תגובות. אז שם, הכל מרוכז ומסודר יותר... וכשאת מגיבה למישהו את גם יודעת מה הרקע...
 
למעלה