בכניסה לכוכב יאיר י

בכניסה לכוכב יאיר י

יש אי תנועה ארוך.באי הזה שתולים צמחי המרוקליס כתום בגושים.בגלל השקייה מועטה מידיי בקיץ,מתו חלק מהצמחים.ומה עשו צוותי הגינון החאפרים במקום להשלים את הערוגות באותו צמח?שתלו אמנון ותמר! חאפרים עלובים שהמועצה משלמת להם כסף רב מאוד מהארנונה הגבוהה שמשלמים אנשים בצור יגאל וכוכב יאיר.הם חאפרים שלא איכפת להם כבר שנים שהוורדים במרכז המסחרי בכוכב יאיר נראים פשוט נורא ואיום.חצי מתו וחצי ימותו.
שותלים ורדים כאילו אחד מהחאפרים התורנים פה יודע לגזום נכון..

אפשר להעלות את רמת הגינון בארץ! אנחנו,מעצבי הגינות,הולכים ללמוד 3 שנים כדי להיות מוסמכים ואז הרשויות לוקחות חאפרים בזול.הנוי הסביבתי יכול להראות הרבה יותר טוב.די להעסקת חברות גננות מתחזות שעושות כאילו הם מטפלות אבל בעצם הכל נראה חארטה .
שתילה לא נכונה של צמחים בכיכר המרכזית בצור יגאל.שתלו שם החאפרים צמחים שצריכים גיזום בזמן(גאורה קיפחת 'ססיו פינק')שלא נגזמת בזמן ואז יש גוש של גועל נפש.מי החליט לשתול את הצמח הזה?החאפר?ומה עם הצמח דיאטס דו גוני?נראה גוש מלא עלים יבשים ולכן גזמו אותו לגמרי כדי שיתחדש לאחר זמן רב ועד אז הכל מכוער.אין מה לשתול את הצמח הזה בגינון הציבורי!!
יש לשתול את הצמח הנכון במקום הנכון.תתקשרו למועצה ותגידו שמי שמשלם ארנונה גבוהה כמו בצור כוכב,ראוי לגינון ציבורי ברמה ולא את אוסף החאפרים שמסתובב כאן.

ולא אמרתי מילה עדין על הזוועות שעשו עכשיו בכניסה הדרומית להוד השרון. מלא זית פונפונים.מלא סיזיגיום מעוצב בסלאלום.חלקות דשא סנטטי בלי טעם.ורדים על גזע כאילו יש מי שייגזום.חלקות רבות של צמחים לא נכונים ברובם אשר דורשים טיפול ועוד מסביב יש דשא אלטורו בלי סוף.אלה הגננים החאפרים של עריית הוד השרון.התושבים רואים את הזוועות ומכירים את המאפיה החאפרית שיש בהוד השרון.יפוטר ראש עריית הוד השרון לאלתר.לוקחים כספי ציבור וזורקים לפח החאפרים.מעצבי הנוף לומדים 3 שנים ואז באים החאפרים ו"מעצבים" לנו את הנוף.מחדלים בלי סוף.אותו דבר קורה בכניסה המזרחית לרעננה.אוסף של חאפרים עם אהבה עזה לזית פונפונים ושתילות לא נכונות.לציבור בישראל מגיע שמתכנן נוף ייתכנן את הנוף ולא אוספים של חאפרים שהתחפשו לגננים מעצבי נוף.זוועות.

 

 
 
עריית הרצלייה.

יפוטר לאלתר ראש עריית הרצלייה.שיפוץ של המרכז באיזור סוקולוב בן גוריון עבר יפה מאוד ונבנו שם ערוגות בנויות בתוך הריצוף.ומה שתלו שם העובדים החאפרים העלובים שמתחפשים לגננים? מכל הצמחים שבעולם מילאו את כל הערוגות הנפלאות האלו בדיאטס דו גוני.כבר עכשיו הוא נראה עלוב ומלא עלים יבשים וחסר צורה.אי אפשר להשתלט על העלים הרבים שמתייבשים על הצמח הזה בתוך עלים ירוקים.שלא לדבר על עמודי הפריחה שמתייבשים ואין גנן מחופש בעולם שייגזום אותם כמו שצריך.
משתמשים בצמח הזה לא נכון!שותלים אותו כל 50 ס"מ!!תפיסה לא נכונה של צמח וחוסר הבנה של צמחים.אם הדפקטים כבר חייבים להשתמש בו (ולמה לא בדיאטס גדול הפרח שעושה פחות בעיות ? גם אותו לא הייתי ממליץ לשתול..)אז היו שותלים אותו כל 3 מטר ושותלים חבלבל מאוריטאני למטה.פשוט.
 

kalil

New member
זה לא מספיק!

אני אומר לכלוא אותם לכל החיים. רק ככה הם יסבלו ויהיה להם גם זמן לחשוב על המעשים החמורים.
 

ש מים

New member
תכנון עירוני ועיצוב עירוני

תומר המון תודה!
לדעתי זה נושא שחבל שלא מספיק נותנים עליו את הדעת: אני רואה קשר הדוק מאוד בין הסביבה שבה חי האדם - איך היא נראית, גם מבחינת הגינון והעיצוב הסביבתי - לבין שאר המרכיבים, התורמים ומשפיעים על התנהגות האדם במרחב. לכן, אם מדברים על "סביבה עירונית" ועל "התחדשות עירונית", יש לתת משקל גדול מאוד לנושא עיצוב הנוף/הגינון.
אני אישית אשמח מאוד לקבל עוד הארות על הנושא.
 
אדוני ראש העיר-לא שיחים או עצים.

לנטנה עדינה,
רוזמרין זוחל,
מאופורון קטן עלים דק וארגמני,
סנטולינה ירוקה וננסית,
לפופית הבטטה,
פלקטרנתוס שפתני,
חבלבל מאוריטאני וקנאורוני,
עינן מסרקני ודמוי חרצית ,
קורטדריה,
אגבה רכה,
פלרגון חריף,
מקור החסידה רייכרד( שימוש נכון בהר),
מאופורון קטן עלים 'רחב',
יהודי נודד 'דו גוני'(גם לצל),
טולבגיה חכלילית ו'סילוור לייס',
חרציתן מאפיר,
וידליה תלת אונתית(גם לצל),
דרדר מאפיר,
גרמיות(לא מרווה אינדיגו או צחורה או גאורה קיפחת וכאלו צמחים לא מתאימים הזקוקים לגיזום תכוף,נמוך והכרחי או כל צמח אחר שצריך טיפול של גנן כי כאמור אין גננים באמת,שתילה של המרוות האלו בגן שעשועים בצור יצחק,יצרה שטחי צמחיה שנראים גרוע רוב השנה .)
בולבין שיחני,
ביצן משונן(בעיקר לצל אך גם לשמש)
אגפנתוס אפריקני,

כל הצמחים חסכוניים במים(השקייה בינונית) לאחר התבססות של לפחות שנתיים ועד אז נשקה בהתאם!
עבודה נכונה עם צמחים כאלו שלא זקוקים לטיפול מיוחד בשילוב מעט צמחים עונתיים וכל הציקסים אי שם,תתן תוצאות מרשימות במרחב הערוני.
בתמונה קורטדריה מכסיפה

 
 

ש מים

New member
זיהוי מטרות...

תומר, כפי שכתבתי, אני סבור שהנושא הוא בעל חשיבות עליונה בתחום התכנון העירוני. חשוב לי להדגיש כי בראש פירמידת "התכנון" עומד האדם (וכן, לדעתי גם הכלכלה, אבל זה רק מפני שאני מרקסיסט
). לכן, שמות צמחים ומונחים מקצועיים מתחום הגינון לא אומרים לי כלום לצערי, וכמו שאני מכיר את המערכות העירוניות, השמות הללו גם לא יגידו כלום לרוב המתכננים העירוניים, שלא לדבר על ראש הרשות. לכן, אם אתה רוצה לקדם את הנושא/התחום החשוב הזה - של הגינון העירוני, כחלק בר-משמעות המעצב את תודעת ופעילות האדם במרחב העירוני, כדאי שתפנה במונחים קצת יותר מובנים להדיוטות (וכמובן שתמונות תמיד יעזרו במקרים כאלו).
אשמח קרא עוד.
 
צריך כמובן להיזהר ממינים בעלי פוטנציאל פלישה

כיוון שהזכרת לנטנה, לנטנה ססגונית (למשל) היא אחד מהמינים הפולשים הבעייתיים בשטחים הפתוחים.

חשוב ללמוד מהניסיון בעולם, למשל העץ מכנף נאה נפוץ מאד בגינון בארץ אבל בעולם הוא ידוע כמין פולש אגרסיבי. זו כנראה שאלה של זמן עד שיתחיל לפלוש גם בארץ...
 
לנטנה עדינה היא צמח מתאים ביותר ל

לגינון העירוני ומאוד מוכר.הוא זקוק לטיפול של גיזום חידוש פעם ב 10 שנים בערך.חסכוני במים.פורח רוב השנה בסגול לבן או צהוב מרהיבים.צמח כיסוי שלא מפיץ את עצמו.הצמח לנטנה ססגונית היא שיח שמפיץ את עצמו ולא מומלץ לשתילה בארץ.

הסיפור הוא שחייבים להשתמש בשירותם של מעצבי הגינות,הנדסאי אדריכלות נוף,וכך בשיתוף עם אדריכלי הנוף יהיה פה נוף מעוצב נכון.וזה בתנאי שהמעצב באמת מבין בצמחים ועיצוב וחי את הנושא.אני עצמי עובד בשיפוץ והקמת גינות פרטיות ולא מתעסק כ"כ במגזר הציבורי,לכן אני משחרר שמות של צמחים ואולי כך יבינו כולם שיש להתאים צמחים לנוי הציבורי שיתאימו לרמת הגינון הנמוכה ולא יידרשו טיפול כל חודש חודשיים כמו רבים מהצמחים ששותלות העריות.אפשר להנות מגינון נכון שלא צריך לטפל בו במשך שנים .כמובן שכך יחסכו משאבים רבים וה"גננים" יוכלו לטפל בדברים אחרים בנוי הציבורי ויורידו מעליהם המון השקעה בגיזומים מיותרים של שיחים שנשתלו ברחובות כאילו זאת גינה פרטית עם גנן קבוע.
בתמונה לנטנה עדינה
 
למעלה