אתמול הקדשתי שעתיים וקצת לבינג' ב- בל"א[י] - היכונו לחפירה
גם הפעם היא לא שפעה ענין רב או גילתה שפים עלומים.
סה"כ אנשים ממוצעים ממרכז הארץ, מה שנקרא "מדינת תל אביב".
אבל הפעם יש "טוויסט" - הכניסו סלבית. טוב לא "מגה סלבית" כמו אופירה או שרה נתניהו, ובכל זאת "מיה דגן".
אני מבין שכל הקטע שלה "מה זה לא מכירים אותי" הוא סוג של דחקה לערב הראשון, וזה שהיא לא טרחה להציג את עצמה, רק לדני, שבאמת לא ידע מי היא הצביע על יוהרה, והמקום בו היא חיה עולה הרבה כסף והוא עבר תהליך ג'נטריפיקציה של התושבים הקודמים [הוצאת תושבים עניים/מוחלשים לטובת שיחזור ושימור שכונות שיש בהן קסם לעירוני בעל הכסף, שאינו מוכן לחיות בשכונות הסטנדרטיות בגבהים בלתי רגילים, ומכירה בהון תועפות לבעלי היכולת.] בכל תוכנית היא מקפידה להיראות ולהישמע, ויש בזה מידה רבה של "חלאס, די!" כמו שדני אמר.
השדכנית, הכאילו חוזרת בתשובה, מתפרנסת מבודדי המטרופולין, כמו הלנה עמרם - רק איכותיים, אמרה. [קידום עצמי, אלא מה חשבתם?!] זה שהיא לא יודעת לבשל... הזכירה לי את אחת העצות של הרומנייה, אודטה דנין/שוורץ, במקום להפשיר את העוף ולחכות, תזרקי אותי לסיר הבישול עם כל התוספות.
הצמחונית המובטלת, שממלאה בקפידה את "דגם האשה המודרנית, האולטרא מודרנית" - רווקה מבחירה, עוסקת בסקס שנחשב "ביזארי", צמחונית ויש לה מגבלות אכילה קיצוניות. ה"נאן" שלה נראה די טוב, רק סביבת העבודה - OMG, מה היא מקדמת? גם את העסק שלה - סדנאות למתחילים/ות בפעילות BDSM.
אחריהן ההומו החמוד, הלא יפה, ונטול פוזה תלאביבית של הומו [או הירושלמי המעיק משנה שעברה], בן. מוכר הבלונים [רגע לא ידעתם? הם רוחניים, נושאי בשורות מהעולם האלוהי... דברי השדכנית, שפעם יצאה עם גבר שחור - וואוווו]. רגע הוא לא מקדם את עצמו? בוודאי. גם הוא התרומם מעבר לבישול ביתי, בסיסי. [הם קראו לזה - אולם אירועים, אני רואה השפעות ישירות של תוכניות בישול, וזה לא רע.] מתברר שכמו כל ההומו'ים הנחמדים בעולם, הוא לא מאיים, מכיל, אוהב אדם, ונכון - יודע לבשל ולארח. בגלל זה אומרים תמיד שהמסיבות של ההומואים הכי כייפיות.
והגענו לדני הרטנן, שבאמת חושב שהשמש זורחת לו מהתחת, שמגיע לו פרס על זה שהוא חי. חסר חושומור כמעט לגמרי, נטול ביקורת עצמית [הומור עצמי קראה לזה הדגן]. העימות בינו לבין מיה היה מצחיק. שני אגואים שמנסים להשתלט על הקבוצה. אמנם ה-דגן בפרק אצל בן הגזימה בפנייה ה"מורתית" לאדם שיכול להיות אביה, אבל הוא לא ויתר, והיא הבינה את הגבולות, היטב.
היה עצוב לראות את דני מבשל, באמת. הוא רועד, שוכח איפה שם דברים, מזל שיש לו ת'חברה שלו - חבר טלפוני. אני מניח שחסכו לנו הרבה, והשאירו אותו יחסית במצב מכובד. האוכל, נו "שוין".
לסיכום -
מה רע בדג קפוא מכוסה בטעמים שלא יספוג אותם לעולם?
ומה רע בלחם "נאן" שמוכן על 20 ס"מ רבועים, על משטח שלא הייתי מאשר נקיונו?
ומה רע בחריימה לא חריפה באמת?
ומה רע בכבד קצוץ א-לה-רומניה?
הכי חשוב - השדכנית מתפלצת מהרווקה, ומנסה בלוגיקה טיפוסית א- לה-ביבי, להפוך עצמה לקורבן האמיתי, ההומו נעלם ברקע ומצליח לשווק רק את עצמו, כרווק נורמטיבי לגמרי, ודני - היו לו פעם 20 מליון דולר, שמעתם?!
חח
