בלב הגיהנום - יומני הזונדרקומנדו
זה נושא שרציתי להעלות ממזמן, אבל משום מה לא עשיתי זאת - אז הנה זה הזמן. מי היו הזונדרקומנדו? - הזונדרקומנדו(זונדר = מיוחד, קומנדו = קבוצת עבודה - קבוצת עבודה מיוחדת, בגרמנית) היו קבוצה של אנשים, רוב קבוצה שמורה ביותר, מבודדת ביותר משאר האסירים במחנות ההשמדה בפרט ובמחנות הריכוז בכלל. תפקידם של הזונדרקומנדו היה תפעול מכונת הרצח הנאצית. מה הכוונה? בא טרנספורט של יהודים למחנה השמדה מסויים, נערכת סלקציה שאחריה נלקחים האנשים שנבחרו למוות לאיזור המוות של המחנה. הנידונים לרצח עוברים את התהליך הבא לשם הטעייה ולשם העשרת הכלכלה ברייך: הפשטה מכל הבגדים, אומרים להם להניח את הבגדים בצורה מסוגרת על הספסלים בכדי שיוכלו לאסוף אותם אחר כך, נותנים להם חתיכת סבון(לא בכל המקרים), שיערם נגזז והם מובלים ע"י הזונדרקומנדו לתאי הגז(הבנויים בדר"כ בצורת מקלחות), הם נדחסים והדלתות נסגרות מאחוריהם. האור בחדר נכבה, והגז מוזרם לחדר. אחרי זמן מה, הזונדרקומנדו מוציאים את הגופות ומובילים אותם בעגלות למשרפות, שם הזונדרקומנדו מוציאים את שיני הזהב ושורפים אותם לאפר, את האפר מפזרים הזונדרקומדו במקומות מסויימים קבועים מראש. אנשים הזונדרקומנדו יודעים בדיוק מה מתרחש במחנות ההשמדה, הם גם האחרונים שרואים את הנרצחים בחיים. הזונדרקומנדו באושויץ - קבוצת האסירים השמורה ביותר בתשלובת מחנות אושויץ, שוכנו בתחילה במחנה אושויץ 1, במרתפי בלוק העינויים - בלוק 11. עם הקמת מחנה בירקנאו מועברים הזונדרקומנדו לשם, והם משוכנים בבלוקים מיוחדים, ולרוב נהנים מתנאים משופרים. כמובן שמגע הזונדרקומנדו הוא אפסי עם החוץ, אך לאחר הלשנה על כוונה למרד, מועברים הזונדרקומנדו לאיזור המוות בבירקנאו ומשוכנים שם(איזור המוות בבירקנאו - איפה שנמצאים שרידי המשרפות) ובכל נמנעת מהם כל קשר עם החוץ. בתחילה מנתה הקבוצה 80 אסירים אך עם הפיכתו של בירקנאו למחנה ההשמדה העיקרי והיעיל ביותר, הם מנו 1000 איש. רובם המוחלט פולנים ויוונים. למה יוונים? כי יוונים היו הכי מנותקים מכל האסירים במחנה. הם לא היו רגילים לתנאי המזג אוויר בפולין ובטח לא לשפה, וגם לא לשפה היידיש ולכן לא תקשרו עם שאר האסירים. כאמצעי להתמודד עם תפקידם, כתבו הזונדרקומנדו יומנים רבים אודות המחנה, ובפרטי פרטים אודות תפקידם בכלל, על תחושותיהם ועל יחסי האנוש בינם לבין עצמם, בינם לבין הקורבנות ובינם לבין הרוצחים הנאצים. היומנים הוסלקו במקומות שונים בארבעת המשרפות, ולאחר המלחמה נמצאו חלקם, והועברו לשמירה בארכיונים בבריה"מ, בישראל ובפולין. אחד הבודדים שהקדיש מחשבה מחקרית על היומנים הללו הוא חוקר שואה בשם בר מארק בספרו "מגילת אושויץ".
זה נושא שרציתי להעלות ממזמן, אבל משום מה לא עשיתי זאת - אז הנה זה הזמן. מי היו הזונדרקומנדו? - הזונדרקומנדו(זונדר = מיוחד, קומנדו = קבוצת עבודה - קבוצת עבודה מיוחדת, בגרמנית) היו קבוצה של אנשים, רוב קבוצה שמורה ביותר, מבודדת ביותר משאר האסירים במחנות ההשמדה בפרט ובמחנות הריכוז בכלל. תפקידם של הזונדרקומנדו היה תפעול מכונת הרצח הנאצית. מה הכוונה? בא טרנספורט של יהודים למחנה השמדה מסויים, נערכת סלקציה שאחריה נלקחים האנשים שנבחרו למוות לאיזור המוות של המחנה. הנידונים לרצח עוברים את התהליך הבא לשם הטעייה ולשם העשרת הכלכלה ברייך: הפשטה מכל הבגדים, אומרים להם להניח את הבגדים בצורה מסוגרת על הספסלים בכדי שיוכלו לאסוף אותם אחר כך, נותנים להם חתיכת סבון(לא בכל המקרים), שיערם נגזז והם מובלים ע"י הזונדרקומנדו לתאי הגז(הבנויים בדר"כ בצורת מקלחות), הם נדחסים והדלתות נסגרות מאחוריהם. האור בחדר נכבה, והגז מוזרם לחדר. אחרי זמן מה, הזונדרקומנדו מוציאים את הגופות ומובילים אותם בעגלות למשרפות, שם הזונדרקומנדו מוציאים את שיני הזהב ושורפים אותם לאפר, את האפר מפזרים הזונדרקומדו במקומות מסויימים קבועים מראש. אנשים הזונדרקומנדו יודעים בדיוק מה מתרחש במחנות ההשמדה, הם גם האחרונים שרואים את הנרצחים בחיים. הזונדרקומנדו באושויץ - קבוצת האסירים השמורה ביותר בתשלובת מחנות אושויץ, שוכנו בתחילה במחנה אושויץ 1, במרתפי בלוק העינויים - בלוק 11. עם הקמת מחנה בירקנאו מועברים הזונדרקומנדו לשם, והם משוכנים בבלוקים מיוחדים, ולרוב נהנים מתנאים משופרים. כמובן שמגע הזונדרקומנדו הוא אפסי עם החוץ, אך לאחר הלשנה על כוונה למרד, מועברים הזונדרקומנדו לאיזור המוות בבירקנאו ומשוכנים שם(איזור המוות בבירקנאו - איפה שנמצאים שרידי המשרפות) ובכל נמנעת מהם כל קשר עם החוץ. בתחילה מנתה הקבוצה 80 אסירים אך עם הפיכתו של בירקנאו למחנה ההשמדה העיקרי והיעיל ביותר, הם מנו 1000 איש. רובם המוחלט פולנים ויוונים. למה יוונים? כי יוונים היו הכי מנותקים מכל האסירים במחנה. הם לא היו רגילים לתנאי המזג אוויר בפולין ובטח לא לשפה, וגם לא לשפה היידיש ולכן לא תקשרו עם שאר האסירים. כאמצעי להתמודד עם תפקידם, כתבו הזונדרקומנדו יומנים רבים אודות המחנה, ובפרטי פרטים אודות תפקידם בכלל, על תחושותיהם ועל יחסי האנוש בינם לבין עצמם, בינם לבין הקורבנות ובינם לבין הרוצחים הנאצים. היומנים הוסלקו במקומות שונים בארבעת המשרפות, ולאחר המלחמה נמצאו חלקם, והועברו לשמירה בארכיונים בבריה"מ, בישראל ובפולין. אחד הבודדים שהקדיש מחשבה מחקרית על היומנים הללו הוא חוקר שואה בשם בר מארק בספרו "מגילת אושויץ".