נדודים, אילן
נדודים - תהיות מהדרכים שבין הלב לשכל אילן, הידוע בכינוי "כוכב ה שחר", הידוע כ-morning star, המוכר כמוסורסקי, ומוכר בתור "הפאגאן הראשון עם זקן צרפתי", מביא בלוג חדש פרי עטו. הבעיה אמיתית בלמצוא את הבלוג הזה לא היה חוסר פרסומו הבולט, אלא בלחפש תחת איזה מ5,000 הכינויים שלו הוא פתח את הבלוג
אני חייב להגיד שהזמן הטיב מאוד עם סגנון הכתיבה של אילן. הוא כותב בצורה שוטפת, ממוקדת ועניינית. בהגיגיו ישנן פנינות אמיתיות ששוות קריאה וקריאה חוזרת (כמו "
מיהו וויקני - נקודת מבט אישית - חלק א`"). הניסיון הנרחב של אילן בולט מאוד בעט קריאת השורות שכתב כאשר אתה מרגיש לא רק את המילים, אלא גם את רוח הדברים שעוברת אלייך בצורה חיה ועוצמתית מאוד. ב"
J`accuse!" אילן אומר את דעתו דוגרי על מה שקורה בפורום כאן. אילן מדבר על הצעקות, על האגו ועל חוסר התקשורת. בצורה רהוטה אילן משחרר מה שרואים שהצטבר אצלו הרבה זמן. כעס שקט. על זה שכבר נמאס. נמאס לקרוא דברי תוככה ונאצה בין אנשים שלא מבינים שזה לא מעניין. נמאס לראות ניצני מגלומניה וחשיבות עצמית מנופחת אצל אנשים שאמורים להיות המשפחה שלך. המאס מהוויכוחים הטפלים הקבועים. פשוט נמאס. אילן אומר די. אצלי, התחושה היא שבמקום להתקדם קדימה, אנחנו לוקחים צעד אחד קדימה וחמש-מאות אחורה. התחושות שאילן הביע במאמר מוחזקות אצלי עמוק בבטן כבר הרבה מאוד זמן. כבר נשבר לראות ילדים קטנים שמשחיטים גינת וורדים יפהפה ולהגיד כמנטרה שאין מה לעשות. אילן מאשים (ובין השאר גם אותי וגרסיאלה בטיפול "לקוי" במפגשים), וכל ההאשמות שלו צודקות. אם רק היו לנו יותר אילנים ופחות אזובי קיר.
"