בלוגרים וכתבים

[mary lou]

בלוגרים וכתבים

קצת קשור לעניין הפיטורין בגלל בלוג, אבל לא בדיוק. כתבתי כתבה, ראיינתי שני אנשים, ונשארתי עם שאלה: הראיון הזה הוא מצד אחד עבודה, ומצד שני חוויה אישית. יש הרבה דברים שבסופו של דבר לא נכנסו לטקסט שיתפרסם בעיתון (אם מטעמי מקום או אם מטעמי "לא יפה להוציא את המרואיין יותר מדי עילג כי זה לא הסגנון של הכתבה") ואני באמת ובתמים רוצה לספר עליהם בבלוג. לפני הכל, הבלוג שלי הוא סוג של יומן ואני כותבת שם על רוב הדברים שאני עושה. השאלה היא אם לכתוב על קטעים מהראיון שלא נכנסו לכתבה? אני אתן דוגמא קטנטנה וחסרת חשיבות. המרואיין עישן המון. זה כמובן לא ייכנס לעיתון, אבל אם אני כותבת על הנושא בבלוג סביר להניח שאני כן אזכיר את זה. פשוט כי זה תיאור של מה שהלך. (לצורך העניין, קרו שם גם דברים קצת פחות משעממים שלא נכנסו

). אז קודם כל, מבחינה חוקית (או אתיקת עיתונאים, לצורך העניין), בכלל מותר לי להוציא מעין "גרסא לא מצונזרת" של תיאור המפגש בבלוג? ולדבר השני שיותר מטריד אותי, הרי למי ששלח אותי (או למעסיקים פוטנציאלים בעתיד) יכולה להיות בעיה עם זה. לא? זה סוג של סיכון... כלומר, אם המרואיין מוצא את הפוסט הוא יכול לבוא בתלונות לעיתון שיבוא בתלונות אלי ואז חבל. מצד שלישי, זה בכל זאת חלק מהיום שלי ואני כן רוצה לכתוב עליו (ולא ממש רוצה לכתוב ולא לפרסם). הו הו, הדילמה.

 

[עכבר כחול מדבר]

זאת באמת דילמה

אני חושב שאת צריכה להתייחס לבלוג כאל עוד מדיה של פירסום. אומנם יותר קטנה וככל הנראה פחות משמעותית, אך בכל זאת כל אחד יכול לבוא ולקרא. וכבר קרה לך פעם שמישהו קרא משהו שכתבת עליו. גם כשאת כותבת בבלוג, שאמור להיות אישי ובלי צנזורה עצמית, את צריכה לדאוג ולשקול כל מה שאת כותבת. חוץ מזה, אני הייתי בבכורה של אבניו Q ואת לא!

 

[mary lou]

ההבדל הוא

שמרואיין יודע שתיאורטית כל מה שקרה בראיון יכול למצוא דרכו החוצה. כלומר, אם הוא אמר "עוף זה ציפור ופרה זה חיה" (בהנחה שהמשפט היה מקורי) וזה בכל זאת לא נכנס בגלל חוסר מקום, לא חבל שהעולם יפסיד את פניני החוכמה האלו? ועל פי החיוך אני יכולה להבין שהיה טוב?

 

[עכבר כחול מדבר]

אז עלייך לציין

בבלוג או בעיתון, רק דברים שאת חושבת שיעניינו את הקורא. אם הוא עישן המון, ויש לך משהו מצחיק להגיד על זה, תצייני. אם סתם בא לך לפרט שהוא עישן, אכל בורקס, וגירד את האוזן - אל תצייני את זה. והיה מצויין. פחדתי שהעיברות של זה לא יהיה משהו, אבל הם עשו את זה בצורה מדהימה. אולי אני אכתוב על זה פוסט. אולי לא. בכל מקרה, הדבר היחיד שלא אהבתי שם זה "the internet is for porn" שהפך ל"האינטרנט זה לסקס" שבו ניקי גולדשטיין סתם צעק "לסקס!!!" בלי אפילו טיפת מנגינה בקולו.

 

[mary lou]

טוב, זה בטוח

השאלה לא הייתה מתעוררת אם זה לא היה דבר שממש צריך להכתב איפשהו

. והתאפקתי התקפאתי אבל אני חייבת לשאול- איך הגעת לבכורה? אתה ממש עשיר או סתם עובד במקצוע עתיק? ולגבי התרגום, אבוי. זה נשמע עילג למדי, ואם ממילא הוא צעק ללא המנגינה אולי היה עדיף לתרגם אחד לאחד. אני אגיד לך את האמת? אחרי ששמעתי באינטרנט חלקים ונתקלתי ב"אם אתה גיי, הומו וכוליי" התחלתי לחשוש.

 

[עכבר כחול מדבר]

אני גם חששתי כשראיתי קטעים מהמחזמר בטלויזיה

אבל באמת שהיה מצויין. אפילו "אם אתה גיי" היה טוב. דאגתי לקנות כרטיסים ברגע הראשון שזה התאפשר. עלה המון כסף.

 

[gesus]

תאלצי במקרה הזה לכבד את המרואיין ולא לפרסם

דברים שקשורים לעבודה שלך לא יכולים להכנס לבלוג מאחר והמרואיין לא הסכים שגם בבלוג תכתבי עליו. את יכולה לכתוב באופן כללי על החוויה, אבל להזהר במה שאת מכניסה לבלוג. אני הייתי משתמש בכלל אצבע הבא: מה שהיה בראיון ולא נכנס לעיתון אין סיבה שיכנס לבלוג.

 

[mary lou]

כלל האצבע לא מדויק

כי הרבה דברים לא נכנסים אך ורק בגלל חוסר מקום בכתבה, ובבלוג אין את חוסר המקום. מלבד זאת, הקהל של הכתבה הוא נוער ולכן היו בראיון הרבה דברים שלא יכנסו מטעמי "לא חינוכי" שלא תקפים בבלוג.

 

[הנץ הכחול]

../images/Emo45.gif

אני חוזר על דברים שנאמרו וממליץ לך להזהר לגבי מה שאת כותבת בבלוג בנושא הספציפי הזה. נכון שנורא מפתה לכתוב על זה, אבל צריך לחשוב פעמיים ולפעמים גם לוותר. אני לא בטוח, אבל אולי לזרוק כמה הערות מאוד כלליות על זה, בסגנון מה שאנשי חה! אמרו יכול להיות בסדר. אבל שוב, אני לא יודע כמה באמת שווה לקחת את הסיכון הזה.

 

[דנטל]

ראיינת אותו בשביל עבודה

אמנם, זה לא משנה שזה היה חלק מאירועי היום בחיים האישיים שלך, אבל הראיון היה עבודה ולכן אני לא חושבת שיהיה נכון מצידך לכתוב על זה בבלוג. הוא לא התראיין לבלוג שלך ולא סתם נקרה לחיים שלך, אלא הוא באופן טוטאלי התראיין בשביל העבודה שלך ונפגש איתך בעניני העבודה ולא כמשהו סתמי.

 

[mary lou]

זה גם מה שעניתי לעצמי...

אבל זה מבאס :/

 

[דנטל]

יש הרבה דברים מבאסים באתיקה ../images/Emo13.gif

 

[gesus]

זו גם דעתי

וברוח זו כתבתי את התגובה בנוגע לכלל אצבע. האופציה היחידה להכניס את הראיון לבלוג שלך היא רק אם מההתחלה היית מבקשת ממנו רשות לכך.

 

[דנטל]

כן, והייתי בדילמה

אם לכתוב שאני מסכימה עם דבריך או להרחיב בעצמי ובסוף הרחבתי, כי אני זיינת שכל

.

 

[גבר נרדף]

mary lou,לא יורקים לבאר שממנה שותים

אין פה שום דילמה,את צריכה להיצמד לחוזה עבודה שלך ולא לעשות קיצורי דרך. הראיון זה עבודה לפני הכל,את החוויות האישיות שלך שמרי למגירה. כך יאה וכך נאה. יום טוב

 

[חהמן]

חה!

אנחנו דווקא חושבים שאת יכולה לפרסם את זה. השאלה היא רק איך. תראי, נכון שהעבודה שלחה אותך לשם, ונכון שדברים שנאמרו לא לציטוט צריכים להישאר חסויים, אבל... את כן יכולה לתאר את הראיון מהזוית שלא תעבור בעיתון. לדוגמה, בואי נניח רגע שראיינת את רן דנקר, שצריך לשמור על תדמית חיובית בשביל הנוער, אבל בזמן שהיית שם, הוא עישן, קילל, זרק לך הצעות מגונות בלי סוף, התעלם ממך לפרקים של יותר מעשר דקות, דיבר בטלפון בזמן הראיון כמעט בלי הפסקה וכו'. לגיטימי לגמרי שתכתבי בבלוג שלך משהו בסגנון של: "היום [לא באמת היום, כתבתי את זה לפני שבועיים, אבל רק עכשיו אני מפרסמת] היה לי ראיון במסגרת העבודה עם אחד מכוכבי הילדים/נוער/טלנובלות/מוזיקה/דוגמנות הגדולים בארץ. להגיד שהיה לא חביב זה האנדר-סטייטמנט של כל האנדר-סטייטמנטס, כל עוד לא כוללים את "עמיר פרץ לא טוב באנגלית". אותו "כוכב" שאמור להיות ילד טוב ירושלים לפי כל הפירסומים (וגם לפי הכתבה שלי בעיתון, כי ככה העולם הזה עובד) דיבר בטלפון במשך כל הזמן שראיינתי אותו, כשהוא עושר בעיקר כדי להדליק את הסיגריה הבאה בשרשרת, או לזרוק לי עוד הצעה שהייתה גורמת לאימא שלי לשלוח אותי לאולפנה על גבעה באיזה התנחלות שכוחת אל. סבלתי סבלתי סבלתי. מזל שהיה לו רק ארבעים דקות בשבילי, כי מר מגה-סטאר היה צריך ללכת לארומה. בראיון המלא יופיע מתישהו בעיתון כלשהו. אל תפספסו! (סתם, יש מצב שהוא כבר הופיע, ואני רק מנסה לטשטש עקבות)" בקיצור, כל עוד זה לא ברור לגמרי על מי את מדברת, זה לא בתיזמון מדויק עם פרסום הראיון, ואת שולחת את הקוראים שלך לקרוא את העיתון, לא נראה לנו שיש לא לעיתון ולא למתראיין זכות להתלונן. אם רן דנקר לא רוצה שיכתבו שהוא חי-זר פדופילי, שיפסיק להיות חי-זר פדופילי. ושיגיד תודה שלא פירסמת את השם שלו ואת כל שאר הדברים שאת יודעת עליו, בגלל שיש לך אתיקה עיתונאית... ומבחינת העיתון, הבעיה שזה יכול ליצור מבחינתם זה אם תעשי רעש שיגרום לאנשים לא לרצות להתראיין עבורך. כל עוד לא תגזימי, לא תהיי סנצציונית, ורק תפרסמי חוויות ורשמים, ולא דברים שנאמרו שלא לציטוט, לא נראה לנו שתהיה עם זה בעיה. אנשי חה!

 

[כלכלונת]

סליחה על ההצתה המאוחרת אבל האם אתם צוחקים על האולפנא שלי??

 

[חהמן]

חה!

אממ... ככה יצא. חה!

 

[פגעסוס]

אני מסכים עם החברה של חה!

הייתי מספר על זה בבלוג מבלי לתת רמזים לגבי הזהות של מושא הפוסט.