בלוף שכר המינימום

mean girl 16

New member
בלוף שכר המינימום../images/Emo221.gif

שכר המינימום היה מגיע ממילא ל-4,220 שקל בסוף כהונת הממשלה, לפי הנוסחה הקיימת. חוגים כלכליים בכירים בירושלים : 1,000 דולר הוגדרו כ-4,600 שקל - סכום שקלי שיהיה שווה ערך ל-840 עד 900 דולר בלבד בעוד ארבע שנים. ההסכם של קדימה ומפלגת העבודה להעלאת שכר המינימום ל-1,000 דולר, 4,600 שקל בחודש, עד לסוף הקדנציה של ממשלת אולמרט, הינו לכאורה "חצי ישראבלוף". בשלב הראשון, שכר המינימום יועלה ב-500 שקל לכ-3,950 שקל, שיכלול גם את ה-120 שקל שהעובדים אמורים היו לקבל במשכורת אפריל, המשולמת ב-1 במאי, עלייה בשיעור של 3.5% מ-3,450 שקל ל-3,570 שקל. בהסכם הקואליציוני 1,000 הדולרים יוגדרו כ-4,600 שקל. התקדמות במו"מ הקואליציוני: הפשרה בנושא שכר המינימום - 500 שקלים ב-3 פעימות. עלות העלאת שכר המינימום ל-1,000 ד' נאמדת ב-3 מיליארד שקל בשנה. אלא שבדולרים ובמונחי כוח קנייה בתום הקדנציה בעוד 4 שנים ו-8 חודשים, 4,600 שקלים יהיו שווי ערך לכ-900 דולר בתרחיש האופטימי ולכ-840 דולר בתסריט הפסימי. לפי נתוני קרן המטבע, שכר המינימום באפריל היה כ-780 דולר. ניתוח הנתונים שנערך על ידי חוגים כלכליים בכירים בירושלים, מעלה את הממצאים הבאים: 1. גם לפי נוסחת העדכון העכשווית, ובלי ההסכם הקואליציוני, שכר המינימום היה מגיע לפחות לכ-3,820 שקל ביולי 2007 ולכ-4,220 שקל בסוף הקדנציה של הממשלה. 2. שכר המינימום כיום מחושב לפי 45% מהשכר הממוצע במשק, וכל עלייה בשכר הממוצע היתה מתורגמת אחת למספר חודשים לעלייה בשכר אוטומטית בשכר המינימום. 3. בגלל האינפלציה ופיחות השקל לעומת הדולר, שכר המינימום בדולרים ובמונחי כוח קנייה צפוי להישחק משמעותית, לעומת המצב כיום, של שמירה על ערכו הריאלי. 4. גם לפי ההסכם, העלייה בשכר המינימום, לא מדביקה את הגידול בפועל בפריון העבודה בשיעור של כ-10% שנרשם בשנתיים האחרונות 2004 ו-2005, והיא גם לא תדביק גם את הגידול הצפוי בפריון העבודה בשיעור כולל נוסף של כ-15%-20% בארבע השנים הבאות.
 
לא שמעת על: לא תחזור על דבר שקר?

שכר המינימום מוקפא כבר משנת 2001, כמו גם קצבאות הביטוח הלאומי. כך שעדיף שתעשי שיעורי בית, לפני שאת מעתיקה הודעות שאין להן כל שחר.
 

mean girl 16

New member
מוזר מאוד

אני דווקא יודעת שהעלו אותו לפני מספר שבועות. מוקפא משנת 2001?
 
ההעלאה לפני מספר שבועות הייתה לאחר

תקופת הקפאה ארוכה. בעניין זה ממתיק סוד צודק.
 

טשאפק

New member
וגם ממנה, 121 ש"ח בסכ"ה

ניסתה הממשלה להתחמק, בתואנה שהיא ממשלה זמנית, ומני מזוז חייב אותם לכבד את החוק.
 

bhnadav

New member
מני מזוז בעצמו פסק,

שאין לעשות שינוי מאסיבי בסל התרופות בגלל היות הממשלה זמנית.
 

טשאפק

New member
אבל כאן לא מדובר על קבלת החלטה

אלא על העלאה אוטומטית המתחייבת בחוק. אגב, במחטף ראוי לגנאי אישר הירשזון לדנקנר מסלקום להיכנס לתחום הטלפון הקווי. גם זו רפורמה מהותית שמאד בעייתי לקבל בממשלה זמנית. (הוא עוד עשה זאת במחטף ביום שישי אחה"צ, והידיעה על ההחלטה נקברה תחת החדשות על המו"מ הקואליציוני).
 
אני דווקא שמעתי את הידיעה הזאת

אמנם כבדרך אגב, אבל שמעתי. וזה אומר לצערי שסלקום בשיתוף עם ברק עומדים בקרוב מאוד להפוך למונופול חדש במשק הישראלי.
 
אז זה לא מונופול

מונופול, לפי ההגדרה, הוא גוף יחיד (או ששולט מעל אחוז מסויים) בתחום מסויים במשק מסוים. חברת החשמל היא מונופול. כאשר יש תחרות בין כמה (גם אם מעט) גופים גדולים - זה אינו מונופול.
 
מיזוג, אבל עדיין אם יש לאיחוד הזה

תחרות מצד גופים גדולים אחרים, זה לא מונופול. אגב, המיזוג הצפוי, בין סלקום, ברק ונטוויז'ן, הוא מיזוג בין חברות מתחומים שונים (אחת שעיקר עיסוקה בתקשורת הבינלאומית, השניה מהתקשורת הסלולרית והשלישית שעיקר עיסוקה כספק אינטרנט). ד"א, אם מונופוליזם כל כך מטריד אותך, מה דעתך על חברת החשמל?
 
את עניין המונופול ציינו בתקשורת

לא אני העלתי אותו, אני רק חזרתי על מה שאמרו. אבל אתה צודק, זה לא מונופול. לגבי חברת החשמל והצורך בהפרטתה, כבר הבעתי את דעתי בנושא, ולא פעם אחת. הייתי מעדיף יותר שיפריטו את חברת החשמל מאת מערכת הסעד והרווחה (ויסקונסין), או את הבנקים (אריסון-הפועלים, ברונפמן-דיסקונט, דוייטשה בנק-לאומי)
 
אני מסכים איתך לגבי ויסקונסין, אבל

דעתי הפוכה לגמרי לגבי הבנקים. בנקים מסחריים צריכים להיות גופים פרטיים ולפעול על-פי כללי השוק ולא להיות מולאמים על-ידי המדינה. יש בנק מרכזי שהוא הרגולטור של שוק הבנקאות והתערבות המדינה בשוק זה, צריכה להתבצע אך ורק באמצעותו. כנ"ל, לדעתי, לגבי שוק אספקת החשמל. המדינה צריכה להיות הרגולטור ולא הבעלים של ספקי החשמל. כנ"ל לגבי שוק התקשורת. יוצאי דופן - תחומי החינוך, הבריאות, הבטחון, הרווחה והתשתיות התחבורתיות והחיוניות ברמה הלאומית (כמו מים, חיפוש והולכת (אך לא אספקת) חשמל, גז ונפט וכד'), ובמדינה כמו ישראל, בה משאב האדמה מצומצם ויקר המציאות, אולי במידה מסויימת גם בתחום הבינוי והשיכון. בכל השאר, המדינה לא צריכה להיות הבעלים, במיוחד לא של הבנקים.
 
אני מעדיף את הבנקים בידי המדינה

אני אשן הרבה יותר טוב אם אדע שאין כל חשש שאדון לבייב או אדון גאידמק ינהלו את הבנקים שבהם אני מחזיק את חשבונותיי, ולא משתמשים בבנקים האלה ככיסוי להלבנת הונם המושחת אותו רכשו בדרכים לא כשרות. לגבי בנק ישראל: ראינו איזה דוגמא למופת הוא מהווה, וכיצד הוא מיישם את תפקיד הרגולטור שלו על הבנקים האחרים.
 
נו, אז אם אינך סומך על בנק ישראל

הבנק של המדינה, כיצד תסמוך על בנקים מסחריים שבבעלות המדינה?
 
אמרתי לך בנק ישראל זו לא דוגמא טובה

ומלבד זאת, אתה מתעלם בכוונה או שלא בכוונה, מהעובדה שבנק ישראל עד עכשיו הוא הגוף הלא פרטי היחידי שנהנה מחסינות ועצמאות טוטאלית שבה למדינה אסור היה להתערב בענייניו, ואפילו לא לדרוש שקיפות לגביו. אבל עכשיו כולי תקווה שכל זה עומד להשתנות. כך שבהחלט איני סומך על בנק ישראל שהוא גוף עצמאי לחלוטין ואינו תחת ביקורת המדינה, מה שנקרא "מי משגיח על המשגיח?" ועל כן הגוף הזה כרגולטור וכשומר על תקינות ואי שחיתות בבנקים האחרים, זו ממש לא דוגמא טובה. אך אין זה אומר שבנק שכן נתון להשגחת המדינה ושכן תהיה בו שקיפות מלאה וביקורת על הנעשה בתוכו, פחות טוב מבנק פרטי בבעלותם של אנשים כמו לבייב או גאידמק.
 
למעלה