בלוק כתיבה.

[יוסטשיה ויי]

בלוק כתיבה. ../images/Emo4.gif

השאלה הזו מופנית בעיקר לפרוזאיסטים. האם אי פעם היה לכם אחד

כמה זמן נמשך

האם הוא גרם לכם לתחושות אשמה על שאינכם כותבים

ווהכי חשוב

איך בעטתם בו, לכל הרוחות

 

[לולו שרה]

נעלמו לי המילים...

חסימת כתיבה - מכירה את זה מאוד. אני אישית מוצאת שכשאני מוטרדת מדיי בענינים ארציים אז הכתיבה שלי נהיית חד מימדית... אבל הצרות האלו והתסבוכות של החיים אמנם גורמים לי לשתיקה, אבל גיליתי שבעצם הם תהליך של היצירה אחר כך מספקים לי חומרי גלם. כך שבעצם אני רואה את חסימת הכתיבה כתהליך ביצירה. איך בעטתי בחסימה? לא בעטתי בו הוא הלך מעצמו... אבל בהחלט נראה לי שיש מה לעשות: למשל יש ספר שמלא זמן אני רוצה לקנות "דרך האמן" נדמה לי, ספר מוכר גם נדמה לי, בו יש תרגילים שגורמים לראש להיפתח. תרגילי יצירה חוצמזה עוד משהו שעוזר לי אישית: חוויות חדשות. אנשים חדשים, מקומות חדשים וכדומה... בקיצור כל מה שמגרה את הדמיון ופותח את הראש... עכשיו למשל נסי את התרגיל שקסנדרה העלתה בפורום (תמונה מחפשת מילים) בהצלחה!

 

[יוסטשיה ויי]

המממ. תראי,

אני מסוגלת לא לקמט בכעס דף שכתבתי, רק אם הוא כתוב בצורה מסוימת; כשאני מנסה להיפתח לז'אנרים חדשים, תקופות חדשות, תרבויות חדשות, חוויות חדשות - הכתיבה שלי רדודה, ותסלחו לי, אבל פשוט מזעזעת - לדעתי. אשמח לפרסם מאמר שכתבתי, בנוגע לחוויית הכתיבה אצלי ובכלל, אבל אני לא יודעת אם זה מקובל (הוא כתוב בצורה פרוזאית), ובאיזה פורום מבין השניים לפרסם אותו.

נכון להרגע אני מסוגלת לכתוב ברמה שמניחה את דעתי רק קטעים תיאוריים, רומאנטיים יתר-על-המידה, ולהם פאתוס רגשני מוקצן. מעין שבלוניות שכזו. מישהו מכיר גם תופעה כזו? "שבלוניות יתר"?

 

[קסנדרה*]

יוסטשיה, מה גילך ???

מאד חשוב לדעת מה גילך, כי כשאנו מדברים על מחסום כתיבה זה לאחר כתיבה רציפה של כמה שנים. השאלה היא מאיזה גיל את כותבת ובת כמה את היום. לגבי המושג "שבלוניות יתר" לא מוכר לי. לגבי המאמר, לא הבנתי במה הוא עוסק והאם יש בו ללמד אותנו משהו. קסנדרה

 

[יוסטשיה ויי]

*מסמיקה ומגמגמת, עוזבת את החדר*

אני כולי 16 שנים. אינ כותבת מאז שנה שעברה, לכל הרוחות. כלומר, מאז ומתמיד היה בי... משהו... הייתי פרוזאיסטית, אם אתם מבינים. אבל לכתוב בשיטתיות התחלתי מאז ספטמבר 2003, פחות או יותר. הייתי כותבת הרבה, נהנית לכתוב, היה לי בראש "הרומאן ההיסטורי שלי" על מלה"ע ה-II, אך ברגע שהעליתי את הדרישות שלי מהחומרים שאותם אני קוראת, ומהרמה בה אני כותבת - או פשוט כל פעם שאני מנסה לתקתק פסקה מזורגגת על המחשב - אני לא מצליחה לכתוב. פשוט אין לי את הדחף, וזה חבל, כי הדחף שבפנים ער יותר מתמיד.

 

[יוסטשיה ויי]

הו! ו...

המאמר שלי... הוא פורסם אצלי בבלוג, והוא די ארספואטי. כלומר, על עצמי, על הכתיבה שלי. אני לא יכולה להבטיח לכם חווייה לימודית זו או אחרת, אלא אם כן ללמוד על מישהו אחר גם הוא נחשב לחווייה כזו. אשמח לפרסם אותו, יכול להיות שיהיו שיזדהו אותי (זו בעצם הסיבה העיקרית שאני רוצה לפרסם אותו - לנסות לחוש הזדהות מסוימת), ויכול להיות שלא.

 

[קסנדרה*]

יוסטשיה יופי שאת צעירה ../images/Emo13.gif

אחרי שנה כתיבה איני רואה מה יש לך להרגיש מחסום כתיבה, אני חושבת שבתחילה אנחנו כותבים מתוך פרץ רגשות, הכתיבה היותר "מקצועית" (הכוונה ליותר איכותית במובן שהיא כפופה לכללים וכו') מתחילה בשלב שמתוודעים לכותבים אחרים, נוטלים חלק בסדנה ועוד. לגבי מה שכתבת, אני מציעה שתעלי את זה כאן בפורום הזה. קסנדרה