בלי הסברים...

[עין 3]

בלי הסברים...

"לו להשיב ניתן, את מחוגי הזמן, איך העולם אז היה משתנה..." רק שבע ורבע שנים אחורנית... זהו, אל תבקשו הסברים, אין לי כוח. קצת מזכיר הודעה שלי מלפני מספר שבועות, רק שהמצב הרבה יותר גרוע. מרגישה כל כך אשמה כלפי הנסיך שלי בבחירה שעשיתי, ושכל כך משפיעה על החיים שלו.

 

[rolan]

עין יקרה

את לא ישנה בלילה... לבי איתך, הלוואי ויכולתי לעשות משהו כדי לשמח אותך קצת, את נשמעת כל כך עצובה. עין, אספי כוחות, נסי לחשוב על הטוב ביותר שאת רוצה עבורך ועבור הנסיכים שלך. קבלי החלטות - לטוב ולרע, כי זה מה שיש בחיים, קצת מזה וקצת מזה.

אנחנו איתך כאן וגם מאחורי המסך...

 

[yaeli4]

עין עצובה ואהובה

אנא, אנא, אל ייאוש. קבלי החלטות. עדיין לא מאוחר. אם תחושת הבטן שלך אומרת שזו הייתה טעות, תקני אותה. אפשר, אפשר לשנות. אולי לא להחזיר לאחור את גלגלי הזמן, אבל לפחות לחתוך עכשיו. ושוב, אני לא מציע לך שום הצעה חותכת, אבל אם החלטת לשים לזה סוף, אל תפחדי מהצעד הזה. הנישואים שלי היום הם השלישיים במספר. והאחרונים טפו טפו טפו. ואני מודה לאל כל יום על שברחתי מנישואין מס' שתיים. אז אנא, שבי עם עצמך, את אישה צעירה, אל תעבירי חיים בעצב ובכאב. תעשי את השיקולים שלך ותחליטי. אנחנו כאן בשבילך תמיד. קחי המון המון חיזוקים וחיבוקים.

 

[*יערית]

עין יקרה....

אין להצטער על שנעשה,יש לקחת החלטות ולבצע מעשים....הנה שיר מוקדש לך בכדי להעביר לך את הרגשתי בעיניין

שיר משמר /חווה אלברשטיין שמרי נפשך כוחך שמרי, שמרי נפשך שמרי חייך בינתך שמרי חייך מקיר נופל מגג נדלק מצל חשך מאבן קלע מסכין מציפורניים שמרי נפשך מן השורף מן החותך מן הסמוך כמו עפר וכמו שמיים מן הדומם מן המחכה והמושך והממית כמי באר ואיש כיריים נפשך שמרי ובינתך שער ראשך עורך שמרי, שמרי נפשך שמרי חייך זה ערב קיץ לכאורה זה לכאורה רק ערב קיץ טוב ידוע וישן שבא לחסד ולרחמים לא למורא ולא לרחש חשדות ודבר אשם שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה אשר תאיר עד אם ננוח ונישן רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה רק ערב קיץ חם שבא לא למורא הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש פתאום חלון לאט נפתח בחשכה אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה אמרי מדוע העולם כה זר עדיין ואש ומים מביטים בו מכל צד אמרי מדוע בו מפרפרים חייך כמו ציפור מבהלה בתוך כף יד אמרי מדוע את מעוף ורעד רד כמו ציפור בחדר בחופשה אשנב שמרי נפשך העייפה שמרי נפשך שמרי חייך בינתך שמרי חייך שער ראשך עורך שמרי, שמרי יופייך שמרי לבך הטוב אמציהו בידיך

 

[עלמה 3]

עין יקרה ../images/Emo24.gif

היי מתוקה, אנחנו יודעות שיש באמתחתך הרבה כלים להתמודדות הזאת. מה לגבי יעוץ, אפילו מתוך מכרייך, אולי יעוץ לשנכם. אני יודעת כמה קשה לכם ובפרט לנסיך, אך זכרי ואם הגעת עד הלום " העולם מריע למעשים ולא למחשבות " ואת יודעת יותר מכל שיש לך כח ויכולת, זה הזמן להתשמש, במקום להרגיש אשמה ! עין, את יפה , מקסימה , את אשה מדהימה ורגישה כל כך - אני מכירה אותך ! ורק את זאת שתחליט איך ממשיכים הלאה מבלי להתעסק עם העבר ! אני עבורך ולרשותך כאן וב

ובבית. אוהבת אותך -

רחלי

 

[doבי]

אמרו את זה קודם? - מה זה משנה? אהה.

זה בדיוק לעכשיו, להתרפק ו... "מאת: gn64ו 26/10/02 | 16:42 כמו תמיד אתגעגע,ועוד איך כי לך אין כוח,לברך לא לכאן,לא לשם. בעיר ריקה היינו מלאי געגועים. בן אדם תמיד מתגעגע, לפעמים גם למשהו שמעולם לא היה. ככה גם אנחנו עכשיו, מתגעגעים לחלום שלא הוגשם. אחד מול השניה במרחק של אי נגיעה, כמו שהשקיעה לים נושקת כשהיום נגמר. אני מחפש את המהות. בתוואי הלא מודע, להביס התלות, למגר את החרדה." זה מה שהתכוונת ב "בלי הסברים"? את, עם העין השלישית לאנשים זרים, או שכיוונת בדיוק להיפך מזה, רצית להיות קרוב "לבחור אזה"? אז זה הבאתי לך, במקום זר, או פרח מלוכלך, את שירה של ign64 כפתח, מהלך, ומוסיף ממני עוד -בשבילך; היית כבר בניו יורק ובמוסקבה? כי לא הייתי בפריז, גם לא ברומא- רק בבית-חולים שכבתי ב coma, ועוד א ידעתי - אהבה, מזמן עברתי את גיל החמישים, כמעט ו "יצאתי מן התמונה", אך כבר ביקרתי בקרית שמונה- ועוד לא אבדתי תקווה בקשר - לנשים... וכמו שההו, שהוא ממש זמר, הקדים אותי בשיר ואמר: ת'חננתי,גיששתי,מיששתי,יפה ביקשתי- והן עדיין אומרות לי -לא איתי! אבל שירי עוד א נגמר...

 

[b4icu]

מתוך כאב הפרידה

שאני חווה עכשיו, אני כותב את דברי כל מי ששמע, כל מי שראה כל מי שהכיר אמר לי לך. אך עיוורת היא האהבה. ואולי הפחד מהכאב, מהלא נודע מהקשר הבא שלא נראה, ואולי זה בגלל האהבה... אבל הרגע הזה, לכל הרוחות כנראה בלתי נמנע. ואם אפשר גם קצת הומור, אילו זה היה קורה לפני שנה, כל זה כבר היה מזמן מאחורי. אבל עכשיו זה נורא כואב. וזה עוד יכאב. הנסיך שלך והמורכב - בעיה מוכרת וכואבת. בסיסה באי קבלה. אם שבע שנים לא הביאו לכך, כנראה שזה לא יקרה במהרה... אבל, אם עוד שנה הנסיך יתגייס, ואחר כך יחזור גבר, אולי (לא בטוח) הדברים יראו אחרת. אצלי, זה התפרק עכשיו. ולא אדע אם אחרי שהבנים ילכו לצבא, יהיה אחרת? איזו עיפות רובצת עליך מהמאבק המתמיד הזה, כמה אבק נטחן ולא רואים עדין את האור בקצה המנהרה. חבל...

 

[עין 3]

קצת הסברים...

קודם כל תודה לכולם. יערית, חוה אלברשטיין גרמה לי להרטיב את המקלדת... קלעת בול, כי היא הזמרת והיוצרת האהובה עלי כבר כ-25 שנים. ולביפור, קבלה היתה ובגדול לפני 7 ורבע שנים. הכל נעלם לפני שנתיים כשהפשוש נולד. כל אמות המידה שלו השתנו, כל היחס שלו למשפחה, לחיים, לעולם. הכל מפריע לו מתוך חשש שיפריע לפשוש. כל רעש, כל ריח, משב רוח קר, משב רוח חם ועוד ועוד... ולמה אני לא חותכת? לא מתוך פחד מלהיות לבד, לא מתוך פחד מהקשר הבא. מתוך הכרה מלאה שלהיות גרושתו יהיה לי הרבה יותר גרוע. לא יהיה לו מה להפסיד והוא יִרה לכל הכיוונים. חוץ מזה, שכבר ראיתי מה קורה לבן יחיד להורים גרושים. ההתמודדות קשה מאוד. יכול להיות, לאחר ש(בע"ה) יהיה לנו עוד ילד, אני אראה את הדברים אחרת. כרגע, גירושים לא באים בחשבון. ודרך אגב, אנחנו הולכים ליעוץ מאז שפשוש היה בן מספר שבועות. יש תקופות טובות יותר ויש תקופות גרועות יותר כמו השבועיים האחרונים, למשל, בין השאר בגלל שהוא פוטר מעבודתו בגלל צמצומים. לא שאני חושבת שזה תירוץ להוציא את הכעס והמתח עלי ועל הנסיך שלי, אבל זה בהחלט דבר שאפשר להבין אותו... ול-DOבי - ממש לא הבנתי את השאלה שלך.

 

[doבי]

תודה להסבר ממך- והסבר ושאלה ממני...

הבאתי קטע - שבו גבר מבכה(בוכה)על היחסים שלו בעברו ואהבתו - מתוך רצון לנסות לחזור אליהם- כאילו שכך מתנהג - הגבר שאיתך כבר שבע ורבע שנים. ושאלתי אם לא כן - והוא "רק מציג מסיכת אוהב" אך בליבו שמח - שאין אהבה ממך אליו, כי זה בדיוק מה שהוא חש כלפייך: חוסר של אהבה. מניח כי מצידו - ישנה נוחיות מסוימת, רצון בהמשכיות, כמו שכל גוף דומם, שואף להמשיך לדמום,ומתנגד לתנועה, תאוצה. אולי כעת תעברי שוב ותביני - שזה גם הומור, גם שאלה, ועדיין יש בי מקום להבין שיתכן והמציאות - שונה. שאלתי נובעת מכך - שאיני מתיימר להבין את הנשים, כי מעולם לא הייתי אישה. אך יודע להקשיב ולקבל את תשובתן וסיפורן, ולמצוא פתרון. המצב שלכם כעת ממשיך - למרות שאין לשניכם את אותן התחושות זו מזה וזה מזו. המשך של נוחיות, של אי רצון להתחיל לנוע קדימה, אך עם תחושה בלב שלך - שתנועה קדימה תהיה ואפילו אם רק ממך(כלומר: תתרחקי עוד יותר ממנו)*. יתכן והמצב של הרגשות שביניכם מלידת התינוק המשותף - מנקודת מבטך הוא כזה: הגבר - שבעבר לא ידע להתייחס באהבה לאם ילדיו, מעצם העובדה שלא אהבה אותו - הגיע איתך לאהבה ושמחה, ועם לדת התינוק - אושרו הגיע לשיא בו הוא כל כך "מתרכז בפרי האהבה" - ששכח "לטפח את עץ הפרי"ץ מרוב "דאגתו לרווחת התינוק" הוא יוצא מגביל אותך, הוא "מתמרח על האדמה והבוץ בשביל התינוק" - ולא מתוך כוונת רוע כלפייך. גם את - לא עברת בעברך ממש תחושת "משפחה אוהבת" עדד שהגעת לקשר איתו, וההזנחה שלו כלפייך - נראית ומהווה בעינייך " מכה לאהבה הזוגית(מתחת לחגורה)".גם לך חסר הניסיון, לא השאיפה, הרצון - להגיע להרמוניה של "משפחתיות אוהבת ומאוזנת יותר". בוודאי שגם לך יש רגשות ויחס מאוד אימהי לתינוק, ומאוד קשה לך - להיות לצד מישהו שלא בדיוק מבין את מה שאת רוצה לתת לתינוקך - פרי של אהבתך כיום. איני מתימר להיות הפסיכולוג, ורק מרגיש משהו -כמו"כבר עברתי זאת על בשרי - וצריך להציע שיפור -, כדי למנוע אכזבה ויותר בעתיד" אני בן למשפחה מורכבת,וגם לעיתים האימא במשפחה מורכבת שאני גם אביה אין טעם להמתין "שעם הזמן הדברים יסתדרו מאליהם, כי הזמן הוא רופא". אין טעם להכניס עוד ילד - למערכת יחסים שאולי תעכיר עוד בטרם יגיע. אך יש טעם ומטרות רבות להשיג - בהפעלת אנרגיה מיד ועכשיו - לאיזון כולל במשפחה המורכבת כדי להיות למשפחה מורכבת ואוהבת כפי שאת חפצה. מציע - שתלכי על כך. הידברות עם הגבר שלך, הסבר על פחדייך - ובקשה מוגדרת ממך לעזרתו ולרצונו לשינוי עבורך. אני מעריך כי כל אדם - הוא שונה מהשני, וגבר מאישה, אך כולנו הרי רוצים בחיים טובים ולהבין יותר טוב זה את זה.

 

[yaeli4]

עין, חשוב, היכנסי../images/Emo26.gif

עין, תראי, הדברים שאני אומר עכשיו יהיו לא קלים לעיכול ואני מבקשת, ובעצם ממש מתחננת, שלא תעלבי ולא תקחי את הדברים כאילו אני מבקרת או שופטת אותך. אני רק מדברת מתוך ליבי ומנקודת ההשקפה שלי לגבי קייס כמו שלך. עין, התפישה של: אני לא אעזוב אותו כי אני אסבול ממנו יותר כגרושה" וה"אם יהיה לנו יךד אולי את תראי את הדברים אחרת", והכי נורא: "להבין אותו בגלל שהוא פוטר ולכן אולי הוא מוציא את הכעס והמתח עלייך", היא תפישה איומה, מעוותת, קורבנית. היא תפישה שכאילו את אשמה בכל מה שקורה, שאת צריכה להבין את העצבים שהוא מוציא עלייך ועל הבן שלך. ומה פתאום משהו ישתנה אחרי שיבוא עוד ילד? ומי בכלל עושה עוד ילד עם מישהו שהוא כל כך כועס עליו, עם מישהו שמתנהג כל כך רע עם הבן של בת הזוג שלו???? ומי בכלל צריך לפחוד ממישהו שיהיה גרוע יותר כגרוש מאשר כבעל ולכן לחיות בסבל ובחוסר אהבה ובעצב וכאב במשך שנים?????? עין, את חייבת לצאת מהתפישה הזו. אם את והוא לא מסתדרים וזה עולה בחיי הנפש של הבן שלך, שום ילד נוסף לא יתקן את זה אלא רק יחמיר. אז תהיי בסופו של דבר גרושה עם שלושה ילדים ולא עם שני ילדים. ושום גבר לא מגיע לו שיוציא עצבים וכעסים על אישתו ובנה, בגלל שהוא פוטר. שיילך למועדון איגרוף ויכה שם בשק האיגרוף. מה זה הדבר הזה????. שיוציא על אמא שלו את הכעסים. זו לא סיבה וזה לא מקום להבין אותו או לא. ושוב, סליחה אם אני פוגעת בך, אבל אני ממש לא עושה את זה ממקום כזה. אני לא רוצה שתפלי לבור הזה של "אני אשמה" "אני צריכה להיות יותר סבלנית" וכל מיני כאלה. זה לא המקום. עין, זו המאה ה- 21, נשים נמצאות היום במקום אחר לגמרי ממה שאת מציגה אותן במקרה שלך. אנא,,,,, למענך ולמען ילדייך, עשי את ההחלטה הנבונה, האסרטיבית והאמיצה עבורך. ושוב, הכול מאהבה וסימפטיה ולא משיפוטיות ורצון להעליב חלילה,

 

[1נתי 1]

עין - מסכימה עם יעל ב - % 200

אם חל שינוי בהתנהגותו עם הולדת הפשוש מי ערב שהשינוי לא יחמיר עם הולדת ילד נוסף ואיפה את בסיפור? האם לא מגיעה לך שלוות נפש? לעולם אל תחששי מהעתיד וגם לא מאף אדם עמדי על זכותך לאושר לך לנסיך ולפשוש והפשוש אינו בן יחיד - יש לו את אחיו הנסיך

 

[בונוסית]

שאלות ומחשבות

קודם כול, חסר לי מידע. האם פשוש הוא בן ראשון לאביו? בן כמה הוא? כיצד הוא ונסיך מסתדרים? אם פשוש קטן יכול להיות שהמתח בינכם הוא בגלל השינוי במשפחה. הלחץ, המתח, חלוקת עבודה וכו' אני רוצה לספר לך על הנסיון שלי: אני עברתי תהליך הפוך לגמרי מבעלך. למרות שתמיד הייה לנו טוב ביחד, הייה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שלבעלי ילדים מנישואים קודמים. ישנם הבדלי מנטליות, דפוסי תקשורת והתנהגות שמאוד שונים. לפני שקטנציק נולד חשבתי המון על הנושא. גם היום הרבה פעמים אני שואלת את עצמי האם אני רוצה לחשוף אותו לסגנון שכזה? (למשל מאוד מפריע לי שכמעט תמיד יש מריבות ליד השולחן, אני לא רגילה לזה ולא רוצה שהילדים שלי התרגלו לזה) מצד שני, מאוד חשוב לי ההרמוניה במשפחה, הקשר בין הילדים. ובשביל זה אני מוכנה לעבוד קשה, להתאמץ ולספוג. היום יש לי הרבה יותר סובלנות אליהם, בגלל שזה חשוב לי, חשוב למשפחה שלי! כולם מרויחים מזה... אני יודעת שאם אני לא יתן להם ביטוי בדרך שלהם איתו הוא (קטנציק) יפספס את הקשר הזה. כשבעלך יבין שכשהוא מפלה בין נסיך לפשוש הוא גורם למתח,בין הילדים, בינכם, בינו ובין נסיך. מתח שהורס את המשפחה וזה הרי לא מה שהוא רוצה לפשוש שלו אולי הוא יוכל להשתנות... הוא חושב שהוא מגן על פשוש, נותן לו יותר, נותן לו הכול אבל בעצם לא נותן לו את המשפחה שיש לו.... (חוץ מזה, אם פשוש גדול ואתם עדין בטיפול אולי הגיע הזמן להחליף פסיכולוג?

(או בעל.....)

 

[עין 3]

יעלי, אי הבנה קשה!!!!

אמרתי שילד נוסף לא יתקן את זה רק יאפשר לי לפרק את החבילה יותר בקלות. אני יודעת שזה נשמע נורא אבל פשוש הוא כן בן יחיד - לאביו. אני בטוחה שאם לעומר היה אח מאביו היה לו הרבה יותר קל להתמודד גם עם אביו וגם עם בעלי. ואני גם כתבתי שאני לא חושבת שאם הוא פוטר זה נותן לו את הזכות להוציא את זה עלינו. ממש לא הצדקתי את זה. ולבונוסית: פשוש בן שנתיים בדיוק השבוע. אם נגיד הנסיך שומע מוסיקה בקול רם, בעלי נלחץ מהרעש ואומר לו להחליש. הנסיך, כראוי לילד בגיל ההתבגרות, אומר לו שזה לא נקרא חזק וזה לא מפריע בכלל. ואז בעלי נותן לו עונש לא לגעת במחשב יומיים... אני בכלל לא מבינה מה הרעיון לתת לילד בן 16 "עונש"? זה נשמע לי טפשי וחסר טעם. ועוד בלי סיבה הגיונית! אותו דבר קורה אם הנסיך מטגן לעצמו חביתה וזה עושה ריח בכל הבית, אותו דבר אם הוא מדליק מזגן בסלון כי חם לו, אותו דבר אם הוא פותח חלון במטבח כדי שתיכנס רוח (שתוציא את הריח של החביתה...;-ׂ). בקיצור, הכל מפריע לו. והפסיכולוגית אמרה שהנסיך יכול לגלות קצת יותר רגישות... אני בהחלט מסכימה עם כל מי שאמר שכדאי להחליף פסיכולוגית, אבל הוא לא מסכים ללכת לאף אחת אחרת. אני בעצמי הלכתי להתייעץ לבד במקום אחר ונראה איזה המשך יהיה לזה (יעלי, התקשרתי לטלפון שקיבלתי ממך בטעות...).

 

[עין 3]

ודרך אגב,

לבעלי אין ילדים מנישואים קודמים. פשוש הוא בנו הבכור שנולד לאחר הרבה שנות טיפולים.

 

[b4icu]

הנסיך ../images/Emo39.gif

שלום מנסיוני שלי, שהיה קשה מאוד, אנסה להכנס למקומו של בן זוגך. אדם, יקבל דברים מעצמו שלא יקבל מהזולת, ויקבל דברים מילדו אשר לא יהיה מוכן לקבל מילד של אחר! גם סיפורי האגדות הקלאסיים מיחסים תכונות לא יפות להורים חורגים! והבעיה לא פשוטה. עובדת פיטוריו, ומצב נפשי קשה רק מכבידים את המצב (כפי שתארת) ומקשים את דרך הפתרון. האם הבן זוג לא מטגן או מבשל? אז תנסי להסביר לו, שגם שלו מיצר ריח. הפתרון הקל, אם את בבית, שהנסיך יבקש ממך או ממנו להכין לו... עם זה לא תהיה בעיה. נושא המזגן יכול לנבוע ממצוקה כלכלית, וזה סביר. התחשבות יכולה להתקבל בברכה משני הצדדים. אם הוא יבחין שלילד ממש חם, והוא לא מדליק, הוא יציע לבד. ומצד שני, איך זה שרק לנסיך חם? מאז נולד הפשוש, יש את ההבדל. הילד שלו, וילד שאינו שלו! הדאגה לפשוש היא אמתלה ולא הסיבה לדעתי. עכשיו למציאות: הבית הזה של כולם. של הילד, שלך, ושלו. עכשיו כל אחד יכול להגיד- אני עושה בבית שלי מה שאני רוצה... אך ברגע שזה מפריע למישהו, מתחילות בעיות. לשמוע חזק - אפשר כאשר הילד לבד, או עם אוזניות. פתרון אחד, שנוסה בהצלחה: לשבת (3) סביב השולחן ולהנחות שאלון שתכיני מראש: מה אני הכי אוהב ב- 2 האחרים. מה אני לא אוהב...(עד 5 דברים) מה מפריע... מה אני רוצה לבקש ממנו בנוגע למפריע... אחרי שתמלאו, כל אחד יקריא את שכתב. תנהלו שיחה. תראו מה ניתן לעשות בנוגע לחמשת אילו. על היתר יבוא ויתור מצד בן הזוג, על ה-5 הנסיך יוותר. גם הפוך... אולי זה לא ממש הפתרון אבל זה יקל. הנסיך. הנסיך מתעצב, כמי שמחליט מה תהיה האישיות שלו ומה חשוב לו בחיים. הוא נמצא בגיל שהוא גם צריך להתנתק ממך כאם, ובמצב הנוכחי הוא לא יכול בגלל התלות. התרומה של המצב לאוירה בבית, הדאגה שלך לנסיך מחד ובן הזוג הם קונפליקט. האם לא שווה להסביר לבן הזוג מה האלטרנטיבה? האיום והשוק יכולים להוציא אותו מהפינה שלו. השאלה רק אם זה לא יזיק. וכמי שהיה בסרט, איום לנתק אותו ממך, הבית והפשוש, יחד עם פיטורין הם מצב בלתי אפשרי שיכול להוביל לתחושה שאת נוטשת אותו ברגע הכי קשה. לא היית רוצה להיות במקום הזה! אז את האלטרנטיבה אל תעמידי כאיום, כי אם לפתרון בלתי אפשרי. לכן, יהיה עליו להבין, שיש למצוא פתרון אפשרי. בהצלחה

 

[בונוסית]

בקיצור לנסיך אסור לנשום../images/Emo3.gif

אני רוצה להגיד לך עין שאני די מבינה את בן זוגך. הפשוש הוא הנסיך שלו במלא מובן המילה. ילד ראשון אחרי שנים של נסיונות!!!! הוא יורש עצר

רק מה, בעלך לא מבין שככול שהוא מנסה לגונן הוא מקלקל. אני כתבתי משהוא שהוא מאוד כנה מבחינתי: אני עושה בשביל המשפחה שלי. זאת אומרת, חשוב לי שילדו של בעלי ירגשו פו טוב בשביל שלבן שלי הייה טוב. שהייה לו עוד אנשים שאוהבים אותו. ובשביל שלבעלי הייה טוב ...וגם בשבילם.. גם אם הסדר עדיפות של בעלך ברור לו, הוא מזיק לפשוש ואת זה אני בטוחה שהוא לא רוצה לעשות. לפשוש יש אח שיכול לדאוג לו ולאהוב אותו וחבל שהיחסים בינהם יתקלקלו בגלל האב.

 

[יונה לבנה 1]

עין יקרה

אני חושבת שאת עדין לא בשלה לעשות צעדים מרחיקי לכת. אמנם את מספיק מודעת לכל שקורה סביבך אך כנראה שכרגע את רואה את הרווח של הביחד גדול מהרווח בלפרק. כל אחד יכול לתת המון עצות של לקום ולעזוב ,כי מבחוץ זה יותר קל. אני דווקא חושבת שהרעיון לזרוק את הפסיכולוגית הוא רעיון מצויין. ממליצה לך מאד לקרוא את הספר,לבסוף מוצאים אהבה. אוהבים אותך ודואגים לך מאד. מה שלום חמותך?

 

[*יערית]

איזה חיים

איזה חיים יש לילדים שלנו בצל המורכבות שבחרנו עבורם? מה קורה לנו?איך אנחנו מאבדים את עצמינו לפעמים רק למען..ועבור..ושוכחים שבשר מבשרינו יכול להיות סבל בפנים וקרוע לגזרים. שואלת אותך עין יקרה...האם אמרת לבעלך שלבנך יש זכויות קיום אנושיות בבית...כגון: מזגן,שינה,מיקלחות,טלויזייה מוסיקה,מחשב...? האם את עומדת על זכויותיו בפני בעלך ובמקביל לזה מכבדת את רצונו? איפה את בתמונה?????????????????????????? אומרת את זה בקול ואם היתה לי אפשרות הייתי צועקת במידה וארגיש שאני אמורה להוות חומת הגנה ודרכי עוברת "מלחמת" התשה בין ילדיי לבין בנזוגי{מקווה שהיחיסים בינהם לעולם לא ישתנו

אני אבחר בילדיי ואולי אמשיך במערכת יחסים בבתים ניפרדים..מצטערת הם עדיין לא בשר מבשרינו ואני יכולה להבין שיש ילדים חוצפנים,לא מחשבנים,לא מתנהגים על פי כללי הבית,מורדים,וכו'... אבל שכחתם שזה קורה גם בבית רגיל ללא מורכבות? אם בעלך לא יודע לרדת מהעץ שעליו הוא טיפס לא חושבת שמשהו ישתנה בעתיד...והנסיך שלך...כן כן הוא הנסיך שלך לא צריך לחיות תחת פחד ואיומים...גם ככה חייו הם לא חיים נורמאלים...מילא יש לו אב חורג...לפחות שירעיף אהבה וחום, מילא הוא כבר בנה חיים עם אמא שלו ויש להם ילד משותף שלא יהרוס את הבית השני ! אני לא כועסת עליך חלילה...אני קוראת אתכם ומקווה אלוהים שלא אכנס לסיטואציות שכאלו..מזגן,עונשים וכו'... אני המענישה היחדיה בבית על הילדים שלי

! כמובן שלבנזוגי יש הרבה יד בהחלטות ובשיחות שאני מנהלת לגבם...אבל הוא עם הרגישות הכ"כ מדהימה שלו לעולם לא יעניש את הילדים שלי...הוא יחכה שזה יבוא מצידי...למה לו לקלקל מערכת יחסים איתם? "יש לו דרכים משונות.......לומר להם שהוא כועס..ושהוא אוהב"

עין.....אני לא חושבת שצריך הכל למען הילדים ובני הזוג בצד....אבל כשאין חיר כמו שאומרים מבנזוג לפחות אוחזים בילדים בחוזקה. {נידמה לי כי כתבתי הרבה שטויות...אולי עוד אבוא עם תיקונים...סליחה}

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

המסר בדרכו אלייך

עם ההסברים. בברכה יוסי

 

[בונוסית]

יוסי, גם אנחנו רוצים לדעת את דעתך

המקצועית. הרי כולנו באותה סירה