בלי שום הגיון.
אני בת 17, מהמרכז. לכל אחד יש בגיל הזה את החבורה הזו שהוא מסתובב איתה. אצלי אלה 3 אנשים בגילי, מהסביבה הקרובה שלי. שלושתם מכירים אחד את השני מגיל 0, ואותי רק שנה וחצי. שנה שעברה בחופש הגדול היינו יוצאים המון. סרטים, ת"א, הופעות, חוף הים, ניצנים וכו'. הם טענו שעד שהם הכירו אותי, הם לא יצאו כל כך הרבה. תמיד אני זאת שיוזמת את היציאות, אחראית לארגן הסעות הלוך ושוב - מה שמאוד קשה, מכיוון שההורים של 2 מהם לא מוכנים שהם יעלו על אוטובוסים. הורים אלו, נורא בעתיים. לא מוכנים שX ייצא אם Y לא מגיע, ובזמן האחרון בטוחים שאני מזיקה להם, ושיש להרחיק אותם ממני. (וסתם לידע כללי, שנה שעברה הם רצו להרחיק מהם את החבר הרביעי בחבורה, בגלל שגרם להם לנסוע באוטובוס מספר פעמים). אני כמובן, לאחר שגיליתי זאת נשארתי המומה, שכן אני ילדה אחראית, לא מעשנת, לא שותה, לא מתקרבת לסמים, לא יוצאת למקומות מסוכנים, ותמיד מסדרת מראש את כל מה שצריך כדי שלכולם יהיה איך להגיע ולחזור בשלום, עם הסכמת וידיעת ההורים. נידבתי את הורי פעמים רבות באמצע הלילה במיוחד על מנת להחזיר את כולם כל כך הרבה פעמים, רק כדי שההורים ירשו להם לצאת. החופש הזה, אנחנו כבר לא יוצאים כמעט לשום מקום. אחת הסיבות העיקריות הן ההורים של X ו-Y, אשר לא מוכנים שהם יצאו כאשר אני קשורה בעיניין. אני מיואשת, אני מבולבלת, ובעיקר מרגישה שנטפלים אלי בלי שום סיבה. וקצת כועסת על X ו Y שלא נלחמים מספיק בהורים שלהם. מצד שני, איך אפשר להילחם בהורים כאלה? עצות, מישהו?
אני בת 17, מהמרכז. לכל אחד יש בגיל הזה את החבורה הזו שהוא מסתובב איתה. אצלי אלה 3 אנשים בגילי, מהסביבה הקרובה שלי. שלושתם מכירים אחד את השני מגיל 0, ואותי רק שנה וחצי. שנה שעברה בחופש הגדול היינו יוצאים המון. סרטים, ת"א, הופעות, חוף הים, ניצנים וכו'. הם טענו שעד שהם הכירו אותי, הם לא יצאו כל כך הרבה. תמיד אני זאת שיוזמת את היציאות, אחראית לארגן הסעות הלוך ושוב - מה שמאוד קשה, מכיוון שההורים של 2 מהם לא מוכנים שהם יעלו על אוטובוסים. הורים אלו, נורא בעתיים. לא מוכנים שX ייצא אם Y לא מגיע, ובזמן האחרון בטוחים שאני מזיקה להם, ושיש להרחיק אותם ממני. (וסתם לידע כללי, שנה שעברה הם רצו להרחיק מהם את החבר הרביעי בחבורה, בגלל שגרם להם לנסוע באוטובוס מספר פעמים). אני כמובן, לאחר שגיליתי זאת נשארתי המומה, שכן אני ילדה אחראית, לא מעשנת, לא שותה, לא מתקרבת לסמים, לא יוצאת למקומות מסוכנים, ותמיד מסדרת מראש את כל מה שצריך כדי שלכולם יהיה איך להגיע ולחזור בשלום, עם הסכמת וידיעת ההורים. נידבתי את הורי פעמים רבות באמצע הלילה במיוחד על מנת להחזיר את כולם כל כך הרבה פעמים, רק כדי שההורים ירשו להם לצאת. החופש הזה, אנחנו כבר לא יוצאים כמעט לשום מקום. אחת הסיבות העיקריות הן ההורים של X ו-Y, אשר לא מוכנים שהם יצאו כאשר אני קשורה בעיניין. אני מיואשת, אני מבולבלת, ובעיקר מרגישה שנטפלים אלי בלי שום סיבה. וקצת כועסת על X ו Y שלא נלחמים מספיק בהורים שלהם. מצד שני, איך אפשר להילחם בהורים כאלה? עצות, מישהו?