בלי שם עדיין

Odonata

New member
בלי שם עדיין

היא לא מכירה אותי .זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיא מעולם לא באמת ראתה אותי. אבל אני מכיר אותה. אני רואה אותה כמעט כל יום כשהיא חולפת על פני בדרך לבית הספר ובחזרה. הכנפיים הסגולות שלה נוצצות בשמש ושיערה הכהה מתנופף מאחוריה. אני זוכר כשהיא נולדה , והמשפחה שלה ערכו את המעוף המסורתי של הצגת התינוקת לעולם,.הם עברו לידי ואני הצצתי לתוך הצרור שאימה נשאה בזרועותיה וראיתי את העיניים הסגולות האלו, ואז היא חייכה .באותו היום פרח הפרח הראשון שלי,ומאז אני לא יכול לפרוח בלי חיוך שלה. לפעמים כשהיא עצובה היא מתיישבת על אחד הענפים שלי ואני מלטף את שערה בענפים דקים, היא חושבת שזו הרוח. מה לא הייתי נותן כדי להיות העץ שעליו היא גרה, אבל אני אפילו לא יכול לראות אותו מכאן. בזמן האחרון אני ראיתי בחברת אותו הזכר בתדירות גוברת. הם עפו ביחד ביער והיא צחקה לבדיחות המטופשות שלו. הוא זכה לדבר אתה, לגעת בה ולנשק אותה. הילדון הזה, יש לי עלים יותר מבוגרים ממנו. מה כבר הוא יכל לתת לה? יום אחד כשהוא טס לבדו לפגוש אותה הפלתי עליו ענף כבד במיוחד . היא יושבת ובוכה כבר ימים על הענף העליון שלי ,כל כך קרובה אלי .
 

cwen

New member
נחמד

זה זורם וכזה כתוב היטב. אבל שאלה קטנה לי - למה לעשות את זה פנטסיה? במה זה שונה מסתם סיפור על נער מאוהב? אם תוריד את סמממני הפנטסיה, הרי ישאר לך סיפור מיינסטרימי זהה לחלוטין. לדעתי האישית, אם אין סיבה סיפורית לפנטסיה, אז עדיף לא להפוך את זה לפנטסיה.
 

cwen

New member
עץ מעורער בנפשו אם כך

חשבתי קודם שאלה רק דימויים שלו, אבל אם מדובר בעץ אמיתי, הרי שהוא פסיכי לגמרי. עדיין חסר לי פה הערך המוסף של הפנטסיה.
 

Odonata

New member
כן וגם...

מה הכוונה בערך מוסף של פנטסיה? תמיד חשבתי שמטרת הפנטסיה היא לתת לנו זוויות מבט חדשות על נושאים מוכרים ונדושים לפעמים במיינסטרים. כל סיפור פנטזיה חביב יכול בקלות להפוך לסיפור מייסטרים משעמם אם תורידי סממנים דמיוניים ותנחיתי אותו חזרה לעולמנו.
 

cwen

New member
בדיוק. הסיפור שלך לא נותן

מבחינתי זה היה זהה לחלוטין אילו היה מדובר באיזו אהבה חד צדדית בלתי אפשרית בן אח מבוגר לאחותו הצעירה למשל. זה לא נכון שכל סיפור פנטסיה חביב יכול להפוך בקלות לסיפור מיינסטרים. יש הרבה סיפורי פנטסיה שאם תוריד מהם את סממני הפנטסיה אתה תהרוס את הסיפור, כי לאותם סממנים יש תפקיד בעלילה. ז"א שבלי המד"ב או הפנטסיה פשוט לא קיים סיפור. וזה להבדיל מהסיפור שלך שאין בעלילה שלו שום דבר שמחייב פנטסיה. מבחינת האיכות של הסיפור זה לא כל כך חשוב. מה שחשוב זה שהסיפור אכן כתוב היטב.
 

Odonata

New member
קודם כל

תודה על המחמאה. ודבר שני לדעתי עץ שמאוהב בפיה זה דבר שונה מנער שמאוהב בנערה. אולי העקרון דומה אבל כל העקרונות דומים , מה שמשנה זה מה את עושה איתם, ואים אפשר להציז סיפור מוכר בלבוש אחר, קצת קסום, אז למה לא?
 

cwen

New member
אז אולי תעשי עם זה קצת יותר

יש לך פה שבר של רעיון. אולי תפתחי אותו קצת יותר, ואז זה גם יקבל את הייחוד שלו ואת ה"סיבה" שהוא פנטסיה. היא פיה? אני הייתי בטוחה שהיא ציפור. כבר דבר שני שלא עבר אלי כמו שצריך. בכלל, סיפורי מונולוג הם קצת בעייתיים ונוטים לסבול מ"הרצאתיות" או מהיותם "סיפור מצב" שרק מתארים מצב עניינים מסוים. נסי קצת להתרחב עם הרעיון שלך. על סמך הדוגמה שהבאת פה אין לך בעיה של טכניקה.
 
שאלה

למה הסיפור חייב להתאים לתבנית של סיפור פנטסיה? את דורשת ממנו להתאים עצמו לז'אנר בלי להסביר למה. למה שלא יהיה סיפור מיינסטרים בתוספת מאפייני פנטסיה?
 

cwen

New member
לא דיברתי על שום תבנית

הוא בהחלט מתאים לז'אנר כי יש בו מאפייני פנטסיה. אני טוענת רק שלדעתי סיפור פנטסיה שסממני הפנטסיה בו חסרי משמעות, יש בו איזו בעיה. בוא ניקח סיפור פנטסיה שאינו מתבסס על איזושהי תבנית - לעולם לא עולם של ניל גיימן. אם תוציא ממנו את סממני הפנטסיה, לא ישאר לך סיפור. לא ישאר לך כלום, כי לפנטסיה יש תפקיד בעלילה. מהסיפור שלפנינו כאן ניתן להוציא את כל סממני הפנטסיה ולהשאר עם סיפור זהה לחלוטין (רק תפאורה שונה). אם הכותבת תפתח את הרעיון, אולי זה ישתנה. האמת, יכול לצאת משהו מאוד מעניין.
 
תבניות

את צודקת בדבריך, אך עדיין לדעתי סיפור יכול להיות "סיפור רגיל בתוספת מאפייני פנטסיה". זה אמנם אומר שהוא לא "לעולם לא עולם", זה אמנם אומר שהוא לא דומה (לטוב ולרע) לסיפורי פנטסיה אחרים, אבל זה לא בהכרח אומר שהוא לא טוב. חלק מהקסם בסיפור הקצר הנ"ל הוא שהנושא היה "מה אם זה היה קורה בארץ של פיות ועצים חיים? אולי זה לא היה שונה כל כך". לניל גיימן יש נטיה חזקה בכתיבתו להתרכז בהכנסת אלמנט יסוד מרכזי שאינו הגיוני לעלילה ואחרי זה לתת לאינטואיציה לזרום, במיוחד ב"לעולם לא עולם". אפשר לפרק את "לעולם לא עולם" לגזע של פנטסיה שסביבו בנויים ענפים אמיתיים. למשל, השוק הנודד נשמע נורמלי מאוד - בשביל שוק מסוגו. הגזע הוא סוג השוק, הענפים הם אופי השוק. הסיפור שכאן נעשה בדרך אחרת. תוכלי לומר שהיא חובבנית, ונדמה לי שלזה התכוונת. הסיפור הופך את השיטה של גיימן ומציג גזע של סיפור אהבה ואכזבה סטנדרטי. על הגזע הוא מרכיב ענפים של מאפייני פנטסיה. אני מסכימה אתך שהשיטה הראשונה, זו של גיימן, עדיפה. לדעתי, השיטה השנייה גם טובה.
 
לא יודעת מה אתם רוצים, זה נהדר.

אולי אפשר להפוך את זה לסיפור רגיל לחלוטין, אבל למה? זה מלא בקסם. קסם עושה טוב. זה כמעט כמו... משל. אני חושבת שזה חידוש טוב! הכתיבה מצוינת, דרך אגב. הסיפור הולך מצוין- אני ממש אהבתי..
 

Odonata

New member
תודה../images/Emo13.gif

זה פחות או יותר הסיפור הראשון שאני כותבת. ואני מסכימה איתך , למה לא למקם סיפור רגיל לחלוטין בעולם של קסם?
 

אסתר 1984

New member
זה נכון.

אף אחד לא אמר שאסור למקם סיפור רגיל בעולם קסום. זה מוסיף לסיפור המון אווירה. השאלה היא האם זה באמת סיפור פנטזיה... ואם כבר לכתוב פנטזיה - למה לא להשתמש בה כדי לקדם את העלילה ואת הסיפור?
 

murmur

New member
כי להגיד שזה סיפור יפה לא מספיק

אם היו אומרים לי שאחד מהסיפורים שלי הוא "יפה" הייתי מתבאס, כי זה אומר שלא לקחו ממנו כלום, שאין בו מה לשפר ושאו שהגעתי לדרגת שלמות והגרסאות שלי יוצאות שקספיר, או שפשוט הוא כל כך לא טוב שאפילו אי אפשר להתחיל לשפר אותו.
 

Odonata

New member
נחמד לראות

שסיפור שלי מעורר דיון סוער יחסית. תודה לכולם על התגובות החיוביות . כפי שציינתי זה פחות או יותר הסיפור הראשון שאני כותבת וגם הוא בכלל נועד להיות תרגיל כתיבה. אין לו מסר מוגדר והוא בהחלט ניתן להרחבה. אני מקווה לכתוב גרסה ארוכה יותר בקרוב.
 
למעלה