אלינור רויזמן
New member
בלעדיך
הרוח חדלה להיות קרירה המים אף הם עזובים, אפלה חדרה לממלכה הקסומה, ומאז שהלכת כבר אין גיבורים. הכל מתבהר עכשיו בזיכרון, הדמעה הזולגת, העצב הדוקר, ועל שיברונו של הלב הדומע, אף גיבור לא יוכל לגשר. הנסיכה נרדמה בטירה, המפלצת אף היא בסיאסטה, המכשף והשד כבר מזמן בבירה מפטפטים על הביריון עם הג'סטה. "הו נסיכה שלי קומי עכשיו", נשמע קולו המרגיע, אהובך חזר למענך מסוף העולם, הביס רשעים ובכוחו האחרון אל זרועותיך הגיע. אהוב שלי עברו שנים, והפצע עודו לא סיים להגליד, עשרות פעמים התבשר לי מותך, וביתי הפך כבית לנגיד, בחלומי עוד ניצבת דמותך, חבוקה עימי כבאותם ימים. "החזרת ולעד תישאר?", והדמעה זולגת על פניה, "הסתכלי אל על נסיכתי, שלחי מבטך אל עבר הרקיע, כעת הגיע הזמן אהובתי, דעי לך, לא, זהו לא חלום, זה פשוט מותך שהגיע".
הרוח חדלה להיות קרירה המים אף הם עזובים, אפלה חדרה לממלכה הקסומה, ומאז שהלכת כבר אין גיבורים. הכל מתבהר עכשיו בזיכרון, הדמעה הזולגת, העצב הדוקר, ועל שיברונו של הלב הדומע, אף גיבור לא יוכל לגשר. הנסיכה נרדמה בטירה, המפלצת אף היא בסיאסטה, המכשף והשד כבר מזמן בבירה מפטפטים על הביריון עם הג'סטה. "הו נסיכה שלי קומי עכשיו", נשמע קולו המרגיע, אהובך חזר למענך מסוף העולם, הביס רשעים ובכוחו האחרון אל זרועותיך הגיע. אהוב שלי עברו שנים, והפצע עודו לא סיים להגליד, עשרות פעמים התבשר לי מותך, וביתי הפך כבית לנגיד, בחלומי עוד ניצבת דמותך, חבוקה עימי כבאותם ימים. "החזרת ולעד תישאר?", והדמעה זולגת על פניה, "הסתכלי אל על נסיכתי, שלחי מבטך אל עבר הרקיע, כעת הגיע הזמן אהובתי, דעי לך, לא, זהו לא חלום, זה פשוט מותך שהגיע".
