על כפיה דתית, ולמה לעיתים זה לטוב.
גם הקביעה שלך (זו כפיה דתית) וגם השאלה שלך (לטוב או לרע?) הן מאד נכונות. לא הספקתי לחשוב על זה הרבה, אבל אני יודעת שאכן אין לי דיעה מגובשת בעניין. אני אישית לא צמתי, ובשבת אני נוסעת עם ההורים לכל מיני מקומות (המשפחה גרה רחוק, ורק בסופי שבוע יש מספיק זמן לנסוע עד אליהם). אם האיסור לנסוע בכבישים היה חל גם בשבתות, אני יודעת שזה היה מפריע לי עד מאד. מהנקודה האישית שלי- זה ניתוק הקשר ביני ובין החברים שלי, וזה בהחלט פגימה בהנאה שלי מיום החופש השבועי. ועדיין, למרות שאיני מקיימת מצוות, וגם מסורות איני מקיימת במלואן, אני עדיין רואה עצמי כיהודיה ומקפידה לדעת על ההיסטוריה היהודית, חגיה ומנהגיה. בעיני, לא להתנגד ליום כיפור (ולו ספיציפית) זו שמירה בתודעה שהיהדות קיימת, זו הזדמנות להסביר לצעירים על מנהגים, מסורות, אמונות וסיפורים. כל עוד לא תהיה תרבות חילונית חילופית (ולא, לא קיימת אחת כרגע), אני מתעקשת לשמור על תרבותי היהודית, והאמת היא, סביר להניח שגם כאשר תתרקם תרבות חילונית, אמשיך לחנך את ילדי על ברכי היהדות. איני רואה סתירה באחד שאינו שומר כשרות, ובו בזמן שומר חמץ בפסח. איני רואה סתירה באחד הצם ביום כיפור ומפעיל מחשב וטלוויזיה. איני רואה סתירה באחד המאמין בקיום האל ואינו עובד אותו כפי שמקובל. אני רואה סתירה באחד השומר על חמץ, צם, ועובד את האל, מבלי לדעת מה עומד מאחורי מעשיו ומה משמעותם. בחירה בין כפירה לאמונה ועבודה מתוך ידיעה, ולא כפירה מתוך בורות. אכן ההודעה סטתה מהנושא הראשוני ליו רציתי לדון- הכפיה הדתית. במהלך כתיבת ההודעה גיליתי שלמעשה, אין לי מה לורמ בנושא. דיעותיי בו אינן מגובשות ומנוסחות כיאות. אך העליתי את הסיבות מדוע אינני מתנגדת נחרצת לה. ועדיין, אני לחלוטין לא תומכת נלהבת שלה. ולניסיון נוסף להסביר, בשנותה ה-50, כאשר צה"ל היה בחיתוליו, הועלתה השאלה האם להקים מטבחים כשרים, או לא כשרים, כיאות לכל חברי ההגנה אשר הרכיבו את רוב הצבא ורובם לא שמרו כשרות? פסק בן-גוריון שעליהן להיות כשרים. והנימוק? חייל חילוני, יאכל הכל, בין אם נמצאת חותמת ההכשר ובין אם לאו. חייל דתי, אם לא יכאל כשר, לא יאכל כלום. יש להתחשב באותו אחד שאמונותיו ודרכיו הן המגבילות את אורחות החיים. המרחפת, שיצאה לה הודעה קצת מבולבלת. כמוה.