בלרוס במלחמת העולם השניה

[האיש הקטן היחיד]

בלרוס במלחמת העולם השניה

ראיתי סרט רוסי בשם "צא וראה" ושם מתואר מקרה של איסוף תושבי כפרים לכנסיות ושריפתם בפנים. נאמר בסרט שהיו 600 כפרים כאלו האם הסיפור הזה נכון? ושאלה אחרת איך הרגישו הנאצים למרות היותם אכזריים וסדיסטיים לשמע צעקות של תינוקות בזמן השריפה? זה נשמע סיפור כל כך מופרך שרציתי לדעת אם יש בו אמת. תודה מראש.

 

[mishauli]

זו אמת, אך לא כולה. ענישה קיבוצית אינה אמצאת

הנאצים, אך הם בהחלט לא בחלו בה. אלא שבמקרים רבים בשטח כבוש של ברה"מ הרוצחים היו... שוטרים מקרב העמים המקומיים. למשל, בכפר KHATYN (לא לבלבל עם KATYN, למרות שבדיוק לכך כיוונו התועמלנים הסובייטיים!) הרצח בוצע על-ידי האוקראינים שבשירות הגרמנים. אם רצונך לדעת, מה חשבו וחשו הרוצחים - קרא-נא את ORDINARY MEN של CRISTOFER BROWNING. יש תרגום לעברית, אך איני יודע את שמו.

 

[Y. Welis]

כן, זה היה די מקובל

ונעשה לרוב כדרך להרתיע את האוכלוסיה מלסייע לפרטיזנים, או כעונש קולקטיבי על 'עוולה' כזו או אחרת. 'בריגדת דירלוואנגר' של פון דם באך החביב ('לקצין בשטח היה שיקול דעת מלא לפעול כראות עיניו', כמו שהעיד בנירנברג) התמחתה בסוג כזה של פעולה, כמו גם כוחות סיוע לאטביים ואוקראינים שהזכיר מישה. באשר לסיבולת... נעשו דברים גרועים יותר (ובריחוק מועט יותר) שתיאורם יצמרר ויעורר סיוטים נמשכים, שם וגם בפולין. לבני אדם יש יכולת רבה לשאת בדברים כאלה ('כושר קיבול סכיזופרני' כמו שקרא לכך אלן קלארק).