בלשנותו של זמנהוף

עין תחת עין

זמנהוף היה במקצועו רופא עיניים. בלשן הוא לא היה, ודווקא בגלל זה המצאתו מפליאה ומעוררת השתאות רבה עוד יותר. יש האומרים כי דווקא משום שהוא לא היה בלשן, שפת האספרנטו טובה יותר משפות אחרות שהומצאו על ידי בלשנים מקצועיים.
 

זיו חן

New member
זמנהוף - בלשן?

זה נכון, זמי לא היה בלשן, כי הבלשנות כמדע לא הייתה קיימת בזמן שהוא עבד על א-ו. אך עוד מילדותו ז. ניחן בחוש לשוני יוצא מן הכלל וגם תובנה לשונית עמוקה, הוא התוודע לשפות רבות וניסה שיטות רבות לפתור את בעיית התקשורת הלשונית הבינלאומית.(החיית הלטינית או היוונית העתיקה, שפה שבדומה לאנגלית מלותיה חד-הברתיים, כמו שהוא אחר כך קרא לה שפת bim bam bum ועוד ועוד). בשל חכמתו ומעשיותו הרבה, בכל שלב הוא בדק באיזו מידה הפרוייקט של אותו שלב בעבודתו אכן עובד הלכה למעשה ועומד בקריטריונים שהציב לעצמו(פשטות, קלות למידה, בהירות, וכיצד הוא יוכל להתגבר על אדישות העולם: איך לשכנע אנשים ללמוד שפה שאיש אינו מדבר. בתהליך עבודתו על פרוייקט השפה הבינלאומית, זמנהוף עבר את כל השלבים שאח"כ אידו וכל מבקריו הטיחו בו, בלי לדעת שהוא כבר חשב על זה וזרק רעיון מסויים בגלל עקרון חשוב יותר מאשר הגרמניות הרבה מדיי של השפה או המלאכותיות של מלות הטבלה (iam kiel neniam tiu). אולי אחד הרעיונות המבריקים ביותר של זמי כדי לשנות את אדישות העולם למשהו חדש אך בלתי מוכח כמו א-ו הייה הקידוד של כל השפה, כך שגם מי שאינו יודע אותה יוכל בעת הצורך להשתמש בה. א-ו היא גם שפת צופן, אך מבלי להיות סודית. המעוניינים לדעת על כך יותר, מוזמנים לטלפן לזיו חן 08-6645004 , ,
 

interDist

New member
קידוד השפה?

למה אתה מתכוון, "קידוד של כל השפה"? לא הבנתי את הקטע האחרון בכלל
 
בלשן חובב

בלשן חובב, אבל בשום אופן לא - באספרנטו זה נשמע יותר טוב: ´בשום אופן לא´ במילה אחת NENIEL - ובכן, בשום אופן לא בלשן חובבני. הוא ידע שפות רבות, והבין את המבנה שלהן בצורה עמוקה. יותר מכל, מדברים רבות על האינטואיציה הלשונית הפלאית שלו. הוא הבין ששפה לא צריכה להיות מושלמת, היא צריכה להיות חיה. לכן פה ושם השאיר "חופש דיבור" בכוונה, כי הוא שם לב ששפות מתוכננות יותר מדי לא מצליחות לחיות. אפשר להשוות את זמנהוף למוזיקאי, שקיבל השכלה מוזיקלית לא פורמלית, ובכל זאת יש לו שמיעה מוזיקלית אבסולוטית, שמאפשרת לו להיות נגן ג´ז נפלא, שחש את המוזיקה כל כך טוב, שהיצירה החד-פעמית והמאולתרת שלו הופכת לנכס צאן ברזל שאחרים לומדים אחר-כך באופן רשמי.
 
למעלה