בל"א 7, שבוע 4, צפון הארץ - לחברה דקל - היזהרי יש ספויילרים
.
.
.
.
אמ;לק - "את לא נראית מרוקאית"; "מורתי-חמורתי"
נדמה לי שכך אפשר לסכם ארבעה פרקים. הערב אראה אם האחרון, זכר אלפא כותב שירים, קצת "הומופוב" יזכה בתחרות, כי המושבניק הרביץ חת'כת ארוחה חבל"ז.
כללית לא היה משהו חריג. אפילו הצמחונית שגרה ביער וניסתה להמם את כולם במידע בלתי נחוץ על מנהגי הלידה שלה השתלבה נהדר בחבורה, שרוח רעה נושבת בה, עד הטיהור עם המרווה.
חמישתם אנשים סופר מבוססים כלכלית, יכולים להרשות לעצמם כל דבר שירצו, והבועתיות בה הם חיים בלטה ללא הרף. אם כי המושבניק כן ערער קצת את הנינוחות שלהם בשאלה - מדוע יאכטה? מי צריך מותרות? למה מותרות?
שאלה זו עוררה מתים מרבצם, כעס רב, ונסיון להשתיק את האחר.
חייב להדגיש - אין דבר כזה - קואצ'רינג, יש "קואוצ'ינג" כפי שתקן ברקע אביבי. לא ידעתי שהיות בעל יאכטה הופך למקצוע - יאכטיונורית, אבל מה אני יודע על החיים.
אביטל המורה היאכטיונרית. יש יובל, המושבניק, יש אוליבר המשקיע בכספים, ענבל שהיא אמא מרוקאית גאה ואחרונה לימור עם
גינוני וויקה.
הדינמיקה די סבירה, שתי הניצות בחרו בשתיקה קרה "שלום קר" אותו ניסה אוליבר לנפץ.
המפגש אצל לימור לא מצא חן בעיניי, גם לא הייתי אוכל את האוכל שלה, לדעתי. יש בי התנגדות לעכו"מ מכל סוג, גם יהודי-חרדי, והסצינה שהיא יוצאת מהג'קוזי ואחוריה בזום-און בי עוררו דחייה קשה.
דווקא המאמץ - אמיתי או מזויף" של אביטל עורר בי חיבה אליה. היא היתה בכל הסופרים ע"מ לקנות את העשבים הכי טובים, אבל שירת העשבים שלה נכשלה לגמרי.
בסוף, המושבניק שנתן בשר וענבל שנתנה אף היא בשר, בינתיים קיבלו את מירב הנקודות.
נראה אם אוליבר ינפץ את "היום הרביעי" שבו תמיד זוכים.
