אז אתמול הקדשתי את הזמן.
נדמה נעלם לו המתח העדתי לגמרי. רק עומר היפיוף, הכועס, הקורבן "המזרחי" הנצחי [אין להם כבוד לספה שלי, מי הם שיחליטו אם אחליף ספה, יש לך בית תל אביבי ל-יעל בסיור הפרטי] נשאר.
המתחים מופקים מהאופי של הדמויות השונות.
אתחיל בזקנה הקרציתית שממטירה רעלה סביב סביב ממרומי "ראש השולחן", יעל השוטרת, כמו שעומר סיכם. החוצפה שלה להתישב בראש שולחן, כמו "מגיע לה" [זקנת השבט נקראה ע"י המדענית בציניות אכזרית], אותה מדענית שבערב הראשון שלחה אותה לשבת במקום שלה. בישול נלעג, שאפילו בעיתונים הנחותים ביותר, חינמונים, כבר לא מציעים אותו. "זו דעתי" וככזו יש לפעול על פיה [מה זו הליכלוכיאדה הזו, היא פונה לעומר]. היא סופר מודרנית כי היא ושלומי מקיימים יחסי מין, בקיצור אישה דוחה ומגעילה במיוחד.
לפני הרעלנית הזו, היתה הפולניה הגאה, שבישלה נהדר, קיבלה 35 נקודות, ועומר רצה/רוצה להפוך לנכד שלה/לבן שלה. [עומר גילה לנו שבגיל 19 עזב את הבית, שאמא שלו לא ידעה לבשל... מענין אם בכלל זכה לקבל טלפונים מאחיו השונים או הקרובים אחרי הערב שלו.]
וביום השני עומר אירח אותם. מי שבחייו לא היה סטודנט ירושלמי לא מכיר את מעונות הסטודנטים בנחלאות, את הלבוש הטיפוסי, את המעיל ארוך, בגדים די מוטנפים, זה חלק מהקסם הירושלמי, את הבישול באזור קטן שלא סובל מניקיון מיוחד, ואת סטלנות-העל. נחנקתי כשראיתי איזה סלט הוא הכין, נראה כמו "ביס סלט" לעצמו. הסטייקים, מה מצפים, באמת, מבחור בן 30 שחי בנחלאות. הבית מטונף, מזל שהמצעים אינם מלאים בכתמי זרע. בהחלט מתוק, אבל לא לאימוץ, הוא יעשה צרות.
המדענית הכוסית, שחיה בסרט "ברבי" כנראה, ולא מבינה שהיא כבר לא עושה רושם על אף אחד בהופעה שלה הסותרת את מקצועה ורמת ההשכלה/החכמה שלה. יש בה חוסר מודעות, והעובדה שהמכשפה יעל התבייתה עליה, היא ששתיהן דומות להחריד זו לזו. ההבדל מהמכשפה הרעה, שהיא הגיעה לגיל בו לא מתנצלים יותר, כפי שנאמר.
ונותר החרד, "גרוש ללא" שרוצה שיכירו אותו כאדם ללא מסכת ה"חרד" ועוד מחסידות גור, אחת החסידויות הקיצוניות והמסוכנות שקיימות. [אגב, בקדימון, נראה שבאו לדפוק לו על הדלת והוא בהתקף חרדה קשה.] כשאצפה בפרק אכתוב עליו. אגב אין ספק שמירב, הגברת שבישלה ביום שלישי תזכה.
