במה ילדים בכתה א משחקים?

[nogael]

במה ילדים בכתה א משחקים?

החברים של בני מתעניינים במשחק במסילות רכבת, מכוניות, גיבורי על - כל המשחקים שהוא כבר זנח בגיל 4. הוא רוצה לשחק איתם במשחקי קופסא, או לצאת החוצה לשחק בכדורגל, והם תקועים עם הרכבות. יכול להיות שפשוט אין לו מזל בחברים? או שהוא השונה? יש לנו בבית את המשחקים האלו כי אחיו בן ה 3 משחק איתם, והיכן שאני לא מחביאה אותם הם מוצאים ונתקעים. הבן שלי די מתוסכל מכך.
שאלתי גם בפורום אחר. חשבתי לפרסם גם כאן כי אולי יש הבדל בין הילדים בארץ והילדים בארה"ב?

 

[alphadelta]

עם כל מיני דברים.

כרגיל עם ילדים אין כללים. במשחקים אין נכון ולא נכון. המשחק צריך להתאים לשלב ההתפתחותי. ילד בן שנתיים יבנה מגדל מקוביות ויהיה גאה במגדל בן 5 קוביות. הוא ישחק ״ליד״ ילדים אחרים אבל לאו דווקא יחד. ילד בן 10 עם אותן קוביות כבר יכול לבנות טירה עם סיפור שלם מאחוריה. השאלה היא, האם בן ה10 משחק רק עם קוביות? האם הוא לבד כל היום ולא עושה שום דבר אחר ולא עוסק באינטראקציה עם ילדים אחרים? אם זו התשובה אז יש סיבה ללכת ליעוץ. אם הבניה בקוביות היא יחד עם ילדים אחרים בני גילו ויחד עם בילוי מספיק באויר הפתוח אז איזה יופי. בררי איתו. אולי משהו מציק לו במשחק עם רכבות כי אין בזה כללים ברורים אבל במשחקי קופסא יש. יכול להיות שלא מצא ילדים שמדברים את ה״שפה״ שלו. לא כל הילדים הם אותו דבר. יש להם תחביבים שונים ורצונות שונים. בדיוק כמונו המבוגרים. האם הוא לא משחק כדורגל מאיזה שהיא סיבה? האם משחק גיבורי העל לא מדבר אליו? אני תמיד בדעה שרצוי לדבר עם איש מקצוע. איש מקצוע יכול לתת כלים ולראות אם צריך עזרה. הג׳וניור הפרטי שלי תמיד היה ׳פרופסור קטן׳. ופה בארה״ב, כמו בכל מקום, ילדים הם ילדים. אז הוא מוצא תמיד ׳ פרופסורים קטנים׳ כמוהו ומסתדר איתם. הוא לא מהילדים שילכו לשחק כדורגל בשכונה עם השאר. מקווה שזה עזר.

 

[carlimi]

לדעתי האישית

והלא מקצועית כמובן, במשחק חברתי עם ילדים אחרים, אין כלכך קשר למה משחקים אלא בעיקר לחיבור החברתי/אישי בין הילדים עצמם.
ילדים יכולים להתחבר ולשחק עם ילדים בטווח גילאים רחב, וזה יותר קשור ליכולות חברתיות כי משחק עם ילדים אחרים מכריח אותם בעיקר להתפשר ולהתאים את עצמם, גם עם ילדים אחרים מתעניינים באותם הנושאים והמחשקים.
אני רואה את זה גם עם הילדים הפרטיים שלי כמובן (שהרבה פעמים אגב משחקים ביחד כל השלושה) וגם במפגשים חברתיים עם משפחות נוספות, בהם ילדים בגילאים שונים מוצאים תחומים משותפים ומדובר בעיקר בהתאמה אישית ופחות ביכולת קוגנטיבית.
אני לא יודעת למה, מקווה שלא תעלבי/תכעסי, אבל אני מרגישה שאני קוראת ככה בין השורות, קצת זלזול שלך בילדים האחרים, כאילו הם תקועים במשחקים של ילדים קטנים, ואילו הילד שלך התפתח ונמצא מעל לרמתם. אולי הוא מקבל את הרושם הזה גם ממך, בעקיפין?!
אין כל רע בלשחק ברכבות, גיבורי על או מכוניות, גם בכיתה א'. אני בטוחה (שוב מהיכרות שלי עם הילדים שלי ושל אחרים) שמדובר בין היתר במשחק שמערב דמיון, וזה אחלה.
אז אני לא יודעת אם יש מה לרוץ ישר לייעוץ מקצועי, הייתי מנסה קודם לחפש ילדים נוספים, ולדבר עם הבן שלך על מה בדיוק מפריע לו וכו'.
בהצלחה

 

[carlimi]

ועוד מחשבה

האם יכול להיות שהבן שלך מעדיף לא לשחק במשחקים האלו כי אחיו הקטן משחק בהם? ולאו דווקא בגלל שהוא עצמו לא מתחבר אליהם?!
סתם תוהה בקול רם

 

[nogael]

עלית עלי

אני לא יודעת אם הייתי משתמשת במלה זלזול אבל אני בהחלט תוהה מדוע לכל כך הרבה ילדים בכיתה א' יש העדפה לשחק במשחקים שבעיני שייכים לילדים צעירים. אני לא חושבת שאני מעבירה את זה לבני. כשאנחנו מדברים על הנושא אני אומרת לו שישחק גם במה שמעניין אותם ואחרי זה שיציע את ההצעות שלו, והוא אכן עושה זאת, אבל בלב פנימה אני ממש מזדהה עם התסכול שלו.

 

[alphadelta]

נקודות למחשבה

את מזדהה עם התסכול כי היית בסרט הזה בתור ילדה? אצלינו בבית משחקי קופסא הם משהו שמשחקים בו המון. והיו פעמים שהגיעו ילדים שמעולם לא נחשפו למשחקים שכאלה. ולא הביעו התעניינות פשוט מחוסר חשיפה. לעומת זאת מנסיון עם ילדים בעלי אינטליגנציה שנמדדה כגבוהה יותר ( כל כך לא אוהבת את כל המבדקים האלה) חלקם נמשכים דווקא למשחקים שנראים לנו ילדותיים. לכן זו לא אינדיקציה. והמון פעמים - אם אין להם את היכולת לגמישות לשחק במשחק שאינו מה שהם רוצים כרגע - לדעתי יש צורך להתערב. אין שום רע בלמצוא שותפים מתאימים למשחק. ולמצוא עוד ילדים שהוא יהנה איתם במשחקי קופסא זה נפלא. אבל בחיים פוגשים המון אנשים. מהמון סוגים ויכולות. האם מישהו שלא ברמה המתמטית של ילדי הוא מישהו שלא כדאי שילדי ישחק איתו? גמישות היא משהו שמצביע על הצלחה בחיים הרבה יותר מאינטליגנציה גבוהה. אחוז ניכר מהילדים שהיום במערכת החינוך יעבדו בעבודות ומקצועות שאפילו לא הומצאו עדיין. ומי יודע מה יהיו הדרישות לעבודות האלו? אולי גמישות? אולי יכולת להרכיב מסילות משחק של רכבת? אני לא יודעת. בקשר לאיבחון. את חושבת שילדך מחונן? ( ואם כן ברכותי ותנחומיי, צפויה לך דרך מרתקת ומאתגרת.) איבחון יתן לך את הכלים המתאימים לעזור לו. עבדתי עם ילדה מחוננת שידעה לקרוא ברמה מאד גבוהה כבר בגיל 3. ויכולות הבנת הנקרא שלה היו מדהימות. אבל היה לה צורך בהמון תמיכה דווקא בדברים הפשוטים כמו לשחק עם עוד ילד בארגז החול. אז שוב, איבחון מתאים יתן את הכלים המתאימים.
עוד משהו. ילד חכם ונבון כבנך, קולט את המסרים הלא מילוליים לגבי משחקים אלו או אחרים.

 

[nogael]

תודה על התגובה

בתור ילדה אני שיחקתי הרבה משחקי דמיון עם הבובות ובכלל, אך אני מזדהה איתו כי זה נראה לי מאוד משעמם כיום, כמבוגרת
התמיהה שלי היא שבנים משחקים במשחקים האלו כבר תקופה כל כך ארוכה. אצל הבן שלי המשחק ברכבות (שהן באמת ילדותיות, של תומס) נמשך בערך עד גיל 4, ואז עשה הרבה משחקי דמיון עם מכוניות, ובסביבות גיל 6 זה פסק. במשחקים בארגז החול גם לא היתה בעיה, מאוד נהנה מזה בגילאים היותר נמוכים. הדברים שהוא מעסיק את עצמו בהם היום נראים לי (כמבוגרת כמובן) הרבה יותר מעניינים - משחקים בחוץ (tetherball, כדורגל, כדורסל ועוד), משחקי קופסא, לגו, עדיין קצת לינקולן לוגס, שלא לדבר על שח וכל מיני דברים דידקטים שאני באמת לא מצפה שרוב הבנים יתעניינו בהם. אגב, לא ערכנו לו איבחון, אבל אין ספק שהוא מאוד מאוד חכם.
אני חושבת שהוא מראה גמישות לא רעה, הוא משתף פעולה עם החברים בתחומי העניין שלהם (ואני רואה שזה משעמם לו ומזדהה איתו, כי גם לי זה נראה שיא השעמום ומשהו שמתאים לקטנים) הבעיה שאין כמעט גמישות מצידם. הם דבוקים לצעצועים של הילדים הצעירים ואי אפשר כמעט לנתק אותם מהם.
אולי באמת הוא צריך למצוא חברים שיותר מתאימים לו מבחינת תחומי העניין. השאלה איפה...

 

[alphadelta]

לנו עזרו חוגים

שחמט , מחשב , וכולי

 

[carlimi]

כיתה א'

הם עדיין ילדים. אפילו ילדים צעירים.
אני לא מצליחה להבין למה את מזלזלת בהם כלכך? לשחק ברכבות, אפילו רחמנא לצלן של תומס זה ממש נהדר בעיני.
זה שהבן שלך לא מתעניין בזה כבר, לא אומר כלום על הילדים האחרים והתחביבים שלהם,או רמת הילדותיות שלהם, בדיוק כמו שזה שהבן שלי משחק שח מט או ניצח אותנו במונופול, לא אומר שהוא חכם באופן מיוחד ויוצא דופן.
בכל תגובה שלך, זה הולך ומתגבר, ואני לא מצליחה למנוע מעצמי לשאול, האם את באמת לא מעבירה אליו את כל התחושות האישיות שלך בתור אישה בוגרת ...

 

[alphadelta]

רכבות

רוצה להוסיף משהו על משחקים. לבנות מסילות רכבת מלמד המון. למשל הבנת המרחב, הנדסה, פיתוח הדמיון, פתרון בעיות , צורות. לבנות את המסילות בעיגול דורש להשתמש רק בחלקים מאד מסויימים. ואז לחבר אחד לשני ולבנות גשר. שלא לדבר על כך שיש חלקים שכן מתחברים ויש שלא. וכולי וכולי. לשחק אותו משחק עם ילדים אחרים מלמד על חברה, מנהיגות, להקשיב, לחכות לתור, להתחלק ועוד ועוד. לדעת איך קוראים לכל רכבת זה שלב נהדר בקדם קריאה. ומשם אפשר להגיע רחוק עם תפקידים שונים של רכבות שונות. הילד סקרן לגבי רכבות? הולכים לספריה ולומדים על היסטוריה וסוגים שונים. כמו שאמרתי בתגובה הראשונה שלי, תלוי איך משחקים. אם תתני לבן עשר שאוהב את זה את מסילות העץ הפשוטות של תומס והוא יבנה לך מערך מסובך ומרשים של מסילות. משחקי קופסא מאד קוסמים למי שאוהב כללים ברורים. יש דרך אחת לעשות משהו. יש מנצח ומפסיד. יש התחלה אמצע וסוף. אנחנו משחקים המון משחקי קופסא. כולנו אוהבים. והתחלנו בגיל צעיר. אבל זה במקביל למשחקי דמיון. לכן חשוב לדעתי להבין מה הסיבה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

יש לי סיפור דומה עם הבת שלי. אחד החברים שלה

שבא אלינו הביתה, מאוד אוהב איזה רובה צעצוע, כזה שגם משמיע רעש מעצבן כזה, והוא כל הזמן ירה על הבת שלי (אצלו בבית ההורים לא מרשים כלי נשק ואין לו משחקים כאלה). בוני לא אהבה את זה ולכן, כל פעם לפני שהוא בא אלינו הביתה, שמתי את האקדח הזה בארון בגדים שלי, ובא לציון גואל.
יש גם כמה צעצועים שבזמנו, כשהיא היתה יותר קטנה, הייתי מוציאה מהחדר שלה כאשר היו באים חברים, כי דברים נשברו, הצעצועים האלא היו עדינים יותר. אני שמה אותם בחדר שינה שלנו, הדלת סגורה, ואף אחד לא נכנס לשם.

לגבי הבן שלך, אולי שווה לעשות איזה תיאום ציפיות מולו לפני שבאים חברים, שכאשר חברים באים, יתכן והם ירצו לשחק במשהוא שהוא כבר לא אוהב, אבל להם זה כנראה אטרקטיבי והוא יכול להצטרף אליהם לקצת ואחרי כן הם ישחקו XYZ, אולי אפילו להזמין אותם אליכם לשחק כדורגל, דהיינו תיאום ציפיות מולם.

ברוכה הבאה לפורום

 

[nogael]

תודה על קבלת הפנים

 

[פרפרי אהבה]

ילדים לא תמיד אוהבים את אותו סוג משחק

יש ילדים שמתחברים למשחקי הרכבה, יש ילדים שמתחברים למכוניות ורכבות, ויש כאלה שאוהבים רק משחקי קופסא.
&nbsp
ההמלצה שלי:
תנסו למצוא ילדים שאוהבים את אותם דברים כמוהו כך שהוא פחות ישתעמם ותנסו לשכנע אותו לשחק גם וגם כשחברים מגיעים, למשל לשחק קצת במה שהילד השני אוהב ואז לחשוף את הילד השני למה שהוא אוהב.
&nbsp

 

[Sinophile]

ילדים הם שונים...

ונמשכים למשחקים שונים בגילאים שונים.
יכולה לספר לך שהבכור המחונן שלי אכן מאס די מוקדם במשחקי הילדים ואהב פאזלים ומשחקי קופסא (אין בכך שום התנשאות אלא ציון עובדה).
החברים בגן לא תמיד אהבו את הדברים שהוא אהב אבל למזלי הוא היה ילד אהוב וגמיש יחסית.
אז בבית איתנו שיחק את מה שאהב אבל בגן ועם חברים הוא הצליח לשתף פעולה ולשמוח בחברתם.
לשמחתי היתה לו חברה אחת בגן שפשוט מאוד אהבה אותו ונצמדה אליו על אף שהיתה הפוכה ממנו ב- 180 מעלות. היא היתה גוררת אותו כל הזמן החוצה להשתולל ואנחנו מאוד שמחנו בזה!
&nbsp
אז אתם מוזמנים לשחק איתו במשחקים שהוא אוהב אבל לא לוותר על משחק עם חברים. אולי תצליחו למצוא ילדים שיותר דומים לו בהעדפותיהם.

 

[nogael]

גם הבכור שלי ילד מאוד חכם

אולי באמת הם הילדים שמואסים מוקדם מהשאר במשחקי הילדים? הפליאה שלי היא שהחברים שלו פורשים מהר מאוד ממשחקים בחוץ (כדורגל, יש לנו גם tetherball ומתקן שעשועים בחצר) ומתמגנטים למשחקים שהזכרתי.

 

[1me too1]

הילדון שלי בכיתה א

הוא משחק בסופר הירוס, ולגו, דמקה, מונופול, מכוניות....
תלוי מי בא לשחק איתו ותלוי לאן הוא ההולך.
יכולה להגיד לך שדווקא עם החברים, הוא משחק בסןפרהירו ולגו, ואיתנו במשחקי קופסא.
האמת, לא רואה מה הבעיה במשחקים דמיוניים, כולל, מכוניות וכאלו.

 

[עוזביםלקצת]

לא רק שאין בעיה,

משחקי דמיון הם מעולים
מהם נובע כל ז'אנר צעצועי ה"כמו גדולים"

 

[noaronen1]

הרבה פעמים זה דווקא בגלל שהם גדולים יותר

אם אין להם אחים קטנים, אז בבית הם כבר לא משחקים במשחקים הללו ואז פתאום כיף להם לגלות מחדש משחקים שהם שיחקו בעבר. אני רואה את זה עם הרבה ילדים שבאים אלינו ולפעמים נתקעים על צעצוע של תינוק - אני מחזיקה בחדר המשחקים משחקים לכל מיני גיליים.
גם הקטן שלי לפעמים מתוסכל שהחברים רוצים לשחק משחק מסויים שהוא כבר ממש התעייף מלשחק בו. ואני חושבת שזה גם בסדר אם יושבים אחד ליד השני וכל אחד משחק משחק אחר. לפעמים אני מציעה לבנות עיר רכבות או גן חיות ואז ילד שאוהב חיות יעשה את כל מה שקשוא בחיות אחר יבנה את העיר ליד מקוביות מישהו יוסף מכוניות ואחר יכין כרטיסים וישתמש בכישורי הכתיבה והחשבון שלו (או הציור שלו). ככה כל אחד יכול לעשות מה שמתאים לו.
לגבי משחקי קופסא - הרבה פעמים בגיליים האלה אני יושבת עם הילדים שבאים אלינו ומלדמת אותם את משחקי קופסא שיש לנו. הרבה פעמים הם פשוט לא מכירים את המשחק וצריך ללמד אותם. ולילדים שלנו קשה ללמד ילדים אחרים לשחק משחק (ולפעמים הם גם מרמים את הילד שעוד לא יודע לשחק).
ברוכה הבאה לפורום!!!