במיוחד עבורך ניל.. מקווה שתראי

[ניל האחת]

...

אני מבקשת שלא תתנו יחס למכתב הזה אני רק בת 15 אבל אני חייבת להוציא משהו.. t.d אני לא מסוגלת ככה יותר... לבכות כל לילה להרגיש את הייאוש הזה בכל מקום שאני נימצאת לחייך חיוכים מזוייפים והכל בגללך.. אני כ"כ מצטערת למרות שאין כבר על מה ..ואולי זה מה שהכי פוגע.. העובדה שפעם היה לי על מה להיצטער כי כעסת עליי על זה שבגדתי באמון שלך וזו הסיבה שלא דיברנו אבל עכשיו אחרי חצי שנה של כאב שלא עובר אתה כבר לא כועס עליי..רגע תן לי להיזכר מה היה הציטוט המדוייק.."אני לא כועס עליה..פשוט אין לי חשק להשלים איתה.." וזה כ"כ קשה...אתה לא מבין..אני בן אדם שמפחד לאהוב ולהיקשר לאנשים כי לפגוע זה באטבע של בני האדם ואני ניפגעת ממש בקלות ולכן אני נימנעת מליצור קשר חזק עם אנשים אבל כשאני ניקשרת למישהו אני ניקשרת אליו כ"כ הרבה וכשאני אוהבת מישהו כמו שאהבתי אותך אני מוכנה לעשות ה-כ-ל בשביל אותו הבן אדם אני מוכנה לנות בשבילו כמות האהבה שלי אליו היא ללא גבולות ואתה היית אחד מהאנשים שאהבתי..ועוד כשדיברנו אתה היית בין האנשים היחידים שלא גרמו לי להרגיש רע עם עצמי..תמיד היית הראשון ששם לב אם קרה משהו ותמיד היית זה שיצליח לעודד אותי ותמיד היית דואג להזכיר לי כמה שאני חשובה לך ושאם אני אמות אתה תתאבד..והאמנתי לך... עד שרבת איתי על משהו שבכלל לא התכוונתי שיפגע במישהו וכבר חצי שנה אני ממשיכה להיפגע..וכולם אומרים "למה את בוכה בגללו הוא סתם חרא של בן אדם מה עשית ממנו כזה מושלם הוא לא שווה את זה"...אבל אף אחד לא מבין מה הייתה כמות ההערכה שלי לילד הזה...אולי הוא לא באמת משהו אבל הוא היה משהו בשבילי.. למה שיקרת לי?! למה גרמת לי לחושב שאני כן חשובה לך אם אני לא... נימאס לי כבר לבזבז עלייך דמעות..ברגע זה בזבזתי עוד 3... נימאס שלי שהדבר היחיד שמקרב בינינו הוא המרחק נימאס לי להיסתכל עלייך כשאתה לא שם לב ולהרגיש צביטה בלב...אין לי מה לעשות...אני לא יכולה לכעוס עלייך זה לא אתה שגורם לי להיפגע כי מי אני שאכריח אותך להשלים איתי אם אין לך את החשק..זאת אני שגורמת לעצי לבכות כ"כ הרבה כי אתה לא יוצא לי מהראש וכל מה שנישאר לי לעשות זה להיתמודד עם הכאב הנורא הזה..והכי עצוב זה שאני לא מסוגלת אני פשוט לא מסוגלת... אני מתגעגעת אלייך..ואני אוהבת אותך...

 

[ניל האחת]

...

תקבלו את התנצלותי על שגיאות הכתיב אני פשוט הייתי במצב שלא שמתי לב מה אני עושה..

 

[ניל האחת]

...

סליחה שאני כל הזמן משנה את דעתי אני פשוט מאוד מבולבלת אז אולי עדיף שכן תתנו יחס למכתב.. בכל מיקרה תעשו מה שבא לכם...

 

[עלה חדשה]

ניל

אהבה בגיל 15 זה דבר נפלא (ובעצם, באיזה גיל לא), אבל גם מבלבלת מאוד. אולי בגלל הבלבול שלך, אולי בגלל זה של מושא האהבה. ולכתוב זה תמיד טוב. תעשי את זה.. דינה

 

[ניל האחת]

...

זו בדיוק הבעיה... איני מאוהבת... אני פשוט מוצפת בגעגועים למישהו שהיה כ"כ חשוב לי פעם מישהו שלא גרם לי להרגשי רע עם עצמי לא כמו רב האנשים..מישהו ששיקר לי.. זה משהו כמו סיפור שכתבתי שמתאר את הרגשות שלי בנושא הזה: היא תפסה אותך מסתכל עליה ושוב הלב שלה התחיל לדפוק כאילו היא ברכבת שדים אך בלי שדים אלא רכבת של דמעות כאב פחד געגוע אכזבה וסיוט מתמשך, גלגול של פחדים וציפיות שלא מתממשות הסתובב סביבה, היא רצתה לשמוח אאבל רק בכי ידעה, והיא זו אני ואני מסתכלת עליה מהצד לא רוצה שום קשר לא רוצה להתמודד, אבל חייבת וזה כ"כ כואב... זה כמו סם את מנסה להפסיק מנסה..להשתחרר אבל הבכי השתלט ונהיה כבר ממכר, געגוע שחוזר על עצמו אותה מחשבת עצבות כבר השתלטה על כל חיוך ולכן כבר אין חיוך אמיתי, יש רק את הניסיון לשכוח ואת לא שוכחת את כל הזמן זוכרת את העבר ומפחדת לחשוב על העתיד וחיה באילוץ את ההווה, מסכת אושא רקובה ומזוייפת המכסה את הדמעות ואת הייאשוש הטמון בפנים ולא משחרר, וכבר נימאס אין יותר כח את צריכה לשכוח ואת צריכה להפסיק להתגעגע, אבל אני לא מסוגלת לשכוח ולהפסיק להתגעגע כי אני זוכרת ומתגעגעת..תמיד! ניל.

 

[ה מוזה]

..תמונה מסרט ישן ....

ובחיים כמו בקולנוע .. או בסרטים אנו רואים סרט שמאוד אוהבים ונגע לליבנו ורוצים לראות אותו שוב ושוב כדי להזכר ברגש שהעלה בנו .. ויש סרטים שהשאירו טעם טוב ..אותם נראה עשרות פעמים ויש סרטים שמשאירים בנו טעם פחות טוב ..אותם לא נרצה לראות שוב אבל תמיד אנחנו יכולים לקום ממושב הצופה ולצאת החוצה . כך גם בחיים העבר הוא סרט שהביא עימו תחושות ..וכן, נעים לפעמים לפתוח אלבומי תמונות ולראות בדימיון שנית את הסרט .. אבל לא לחיות את הסרט . כי תוך כדי שאת חיה מרגישה ונושמת סרט ישן... סרט חדש החל ואת לא שמה אליו - "ההווה " סרט שובר קופות עולה על כל דימיון אז .. סגרי את אלבום התמונות שבליבך ותני להווה לרגש אותך ולהכנס לליבך .. ואין ספק שכל רגע יביא עימו עלילה חדשה ומרתקת ברוכה הבאה למכתב....

 

[ניל האחת]

...

אם זה היה כל כך קל הייתי עושה את זה כבר מזמן אבל זו הבעיה שזה לא הולך לי... אני לא מסוגלת יותר להתמודד עם זה, זה הרס אותי לגמרה... באים אליי ואומרים לי "ניל,מה עובר עלייך?! העיניים שלך נהיו כאלה אדישות אפילו כשאת נקרעת מצחוק זה תמיד ניראה כאילו את הולכת לבכות".. וזה נכון אני תמיד בוכה אפילו אם זה בלי דמעות וזה תמיד בגלל אותו אחד.. אני תקועה בעבר ויש לי מחסום של געגוע שלא נותן לי לעבור.. זה כ"כ קשה זה מכביד עליי הכי חזק שאפשר... אני מנסה הכל ואני לא יכולה..אני פשוט שקוע במקום שגורם לי להיות הכי עצובה שאפשר..וזה לא סתם..אם הייתי רואה את זה מהצד זו הייתה ניראת לי סתם בעיה דפוקה אבל אני חיה את זה על הבשר שלי..זה לא כ"כ סתמי וקל כמו שזה ניראה זה הכי כואב שיש!

 

[ה מוזה]

../images/Emo41.gifאיש חכם אמר לי לפני שנים....

אין לא יכולה - יש רק לא רוצה יקירתי ....... אין מחסום בעולם שלא נוכל להתגבר עליו אם רק נרצה אין כאב שלא נוכל להתגבר עליו אם רק נרצה אין עבר שיגרום לנו לשקוע אם רק נרצה תרצי תאמיני בעצמך ובכוחות שיש בך - הביטי לאופק ולא לאחור

 

[ניל האחת]

...

את יודעת מה?! אולי יש צדק בדברייך אולי אני באמת לא רוצה לצאת מהעבר.. אולי הסיבה היחידה שאני כ"כ שקועה בעבר זה מפני שאני מפחדת שאם אני אשכח מהעבר אז הזיכרון היחידי הנותר לי יעלם גם הוא.. אולי אני שקועה בעבר כי זה הדבר היחיד שנאי יכולה להיאחז בו.. אני לא יודעת איך אני עוברת הלאה..כי למרות כל הייאוש תמיד יש בי הרגשה שעוד איכשהו הכל יסתדר ובגלל זה אני מפחדת לישכוח מהכל כי פשוט לא יהיה לי יותר במה להיאחז.. אני בדילמה קשה..כל מעשה שלי ניראה לי עכשיו כטעות פטאלית ביותר..אני פשוט מפחדת.. נ.ב-סליחה שהפכתי את הפורום הזה לפורום תמיכה פשוט זה התגלגל לכך וקצת עז רלי..אז זרמתי עם זה.. נ.ב 2-ה מוזה, רב תודות לך את הבן היחיד שהצליח להחדיר בי הגיון כלשהו במשך הרבה זמן.. אני באמת מודה לך... שלך ניל.

 

[ה מוזה]

במיוחד עבורך ניל.. מקווה שתראי

אומנם זה היה הריון של מספר ימים אך בסופו הוליד תגובה ...