במילה אחת... לא סגורה מה אני הכי אוהבת...

במילה אחת... לא סגורה מה אני הכי אוהבת...

כשהייתי קטנה, רציתי להיות שחקנית... בתיכון הרגשתי שאני יותר הומנית, אך עם זאת אהבתי גם לימודים ראליים (למרות שהיו קשיים לי), בכול חיי אהבתי יצירה, אך לא הייתי יותר מידי טובה בזה. אהבתי בתיכון גם סוציולוגיה. אני אוהבת גם לכתוב, אך אוהבת סגננות ספציפיים בספרות. עשיתי עכשיו פסיכומטרי, ואני מחכה לתוצאות... פתוחה לשפר ולעשות הכול, העיקר כדי להגשים את עצמי... ולא יודעת איך.. מה עלי ללמוד, איפה להתחיל... נראה לי שעוד לא הצלחתי לפענח מי אני... איך עלי להגיע להחלטה, מה ללמוד, במה לעבוד..?? מרגישה מבולבלת, ובטוחה שאפשר לראות זאת.
 
אימון אישי לבחירת מקצוע- תסריט עתיד

הי ורדינוןS, נפלא לקרוא את הודעתך בה את מספרת כמה חשוב לך להגשים את עצמך. מכל הדברים שכתבת, האם יש משהו שאת אוהבת יותר מדברים אחרים? נראה שאת בחורה שאוהבת יצירה אך את כותבת שלא היית יותר מדי טובה בזה. במה התנסית בתחומי היצירה? יצירתיות יכולה להתבטא בהמון דרכים- ביצירה פיזית כמו כתיבה, ריקוד.. ביצירה מחשבתית- כתיבה, שירה.. ביצירה מחשבתית- ברעיונות מ"חוץ לקופסה", לא שגרתיים. בעיסוק העתידי שתבחרי, איזה סוג של יצירה היית רוצה ליצור? כמו כן, במה את טובה? מה המקומות שאת מזהה בהם יכולת גבוהה שלך? מה דעתך על המשימה הבאה: קחי לעצמך מחברת ותכתבי לעצמך שלושה או 4 תסריטים של חייך בעוד 10. תארי את העיסוק שלך, לאו דווקא עם שם המקצוע אלא יותר המהות, איך נראה יום עבודה שלך, מה את עושה במשך הבוקר, מה את מרגישה, מה העיסוקים המרכזיים שלך וכו..ממש תיאור מפורט. אני מקווה שתהני מהמשימה מפני שאת אוהבת לכתוב. נסי לקחת את המשימה בתור פאן ולא בתור משימה ולתת דרור למה שעולה לעלות. אחרי שתכתבי את התסריטים נסי לחפש חוטים מקשרים בין הסיפורים ואשמח אם תספרי לנו מה גילית. בהצלחה!
 
אז ככה...

ישבתי כמה דקות לא הרבה, ואני מרגישה שמאולץ לי לכתוב את זה, וכאילו אני כותבת מהמוח ולא מהלב את התסריטים, וזה מפריע לי. כאילו אני כותבת ממקומות לא רגשיים, אלא יותר מושפעים... לא ממש עשיתי תסריטים, אלא חלומות קצרים. בהמשך אעבוד על תסריטים יותר מפורטים, של חיי היום יום, פשוט לא היה לי זמן- צירפתי קובץ מצאתי שיש בי רצון בעיקר להיות עצמאית, ובעלת סיפוק מעזרה ונתינה. התנסתי ביצירה מעט, כתבתי שירים ויומנים בשנות התבגרותי,כתבתי למגירה, בגלל שכתבתי למגירה, אינני יודעת מה האמת האוביקטיבית לגבי גודל טיבה של כתיבתי. בקשר ליצירה פיזית- לפעמיים אני לא הכי טובה, אבל רעיונתי טובים (תוהה האם זה יצירה מחשבתית, פשוט לא הבנתי כ"כ את הכוונה). היתה לי בעיה עם המשימה, מרגישה שאני כותבת מהמודע (המוצף במה שאנשים אומרים וחושבים עלי). ולא דווקא מהתת מודע (מהאני הפנימי, מהלב).
 
אימון אישי - כתיבת תסריטים

הי ורדינוןS, אני מבינה מדברייך שאת רוצה להגיע למקומות לא מודעים, למקומות שאינם נגישים לך ביומיום ויש בך המון לחץ ופחד שזה לא יקרה. אני מבינה שהיום כשאת כותבת את התסריטים הם באים מהראש- אולי אפשר להסיק מזה שאת אדם שאצלו המחשבות, הלוגיקה , התכנון הם דברים שמאפיינים אותך ואת אדם שפחות פועל מרגש או שזו מסקנה שאינה נכונה? קחי את השבוע הקרוב, כל יום כשאת קמה תכתבי. תכתבי תסריטים של העתיד שלך. תני לכל מה שעולה לעלות. זה לא משנה אם זה מהראש או מהלב, עדיין אפשר ללמוד הרבה עליך בעזרת אותם התסריטים. תעברי על התסריטים שלך ונסי לזהות מה ממה שכבר כתבת שלך והוא את ומה אכן הם דברים שאמרו לך, שהשפיעו עליך אבל הם לא את. את כותבת שאת אדם שנתינה ועזרה זה ערך שחשוב לך. אם היית יכולה לדמיין את עצמך עוזרת- באיזה אופן היית הכי רוצה לעזור? מה העזרה הכי טובה שהיית רוצה לתת לאנשים? נסי לאפיין אותה, לצייר אותה, לדמיין אותה וראי מה עולה. בברכה אילת לבנון
 
אני חושבת ...

שאני כן בן אדם רגשי, אבל האנשים שסובבים אותי, "לימדו" אותי שלא כדי להיות כ"כ רגשיים, למרות שזה לא עזר להם. ככה שאני חושבת שהמסקנה שגויאה. אני כתבתי על דברים שחשבתי עליהם במהלך חיי, אבל לא מרגישה כ"כ שלמה איתם, לא בטוחה בבחירה של אחד יותר מהשני. קשה לי לבחון את זה בצורה אוביקטיבית, אבל אנסה... עזרה רוחנית ונפשית, ככה הייתי רוצה לעזור, בעיקר בדיבור ובהקשבה... על משהו עם אנשים "רגילים" א חינוך מיוחד וכאלה, הכוונה יעוץ וכדומה, על רקע למידה ומה שאני עברתי בחיים.
 
למעלה